חמש ילדות יפות

פרויקט 5 בנות של אוהד נהרין, בו מופיעות חמש רקדניות מצוינות של להקת בת שבע, הוא ערב מחול מקורי מאוד שהלב יוצא אחריו, כי הוא יודע להזין את האש שבתוכנו בלי הרף. עכשיו נותר רק לחכות לתשובה הגברית

ענת זכריה | 29/12/2009 16:47 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
פרויקט 5 בנות היא תוכנית שמורכבת מיצירותיו החדשות והישנות של אוהד נהרין, ומבצעות אותן חמש רקדניות: רייצ'ל אוסבורן, עדי זלטין, בשמת נוסן, בובי סמית' ואריאל פרידמן.

היצירה שפתחה את הערב הייתה "ג'ורג' וזלמן" (2006) למוזיקה של ארוו פארט ולמילים של המשורר צ'רלס בוקובסקי בקולה של בובי סמית'. הקטע בנוי על סדרת תנועות המותאמות לכל אחת מהמילים הנאמרות בשלבים החוזרים על עצמם, בכל פעם נוספות מילה ותנועה חדשות. כך נבנה בהדרגה המשפט השלם החופף למשפט התנועה, הנבנה אף הוא בהדרגה.

חמש נשים שהדיבור הפנימי שלהן נשען על הרחש. חמש נשים שיש להן זמן. אתה עומד מולן ונדמה שמשהו עולה בהן כל הזמן זורם וסולל את הדרך לבואה של אמירה אחת שלמה על זוגיות - על המקום העגול שיש בו מישהו להתחלק איתו.

הערב המשיך עם "bolero" משנת 2008 דואט לצלילי ה"בולרו" של ראוול בגרסת הסינטיסייזר של איסאו טומיטה. "הבולרו" של מוריס ראוול היא אחת היצירות הקלאסיות, המפורסמות והחשובות של המאה ה-20. לאחרונה התגלה כי כאשר כתב את "הבולרו", סבל ראוול מדמנציה קשה ומשיגעון קל - מה שמסביר את האופי הרפטטיווי של היצירה; תבניות מקצבים אקראיות שהחזרה העקבית עליהן יוצרת בהן סדר מהפנט.

כך גם נהרין מפרק את התנועה לשברים וקרעים משנה את המיקום של הרקדניות. הנפות הידים האמיצות והקצובות שלהן, חורתות בנו את התעופה, כשהן מאמנות אותן לחקות את הזמן, מראות את גודלו ותנופתו. כשהן נושאות את הקו של התנועה בתוך עצמן בלי יתר, הכל הופך אמיתי ומתדייק. ובגלל הבהירות והבוהק נחוץ שכל זה ימשך.
צילום יח''צ: גדי דגון
פרויקט 5 בנות צילום יח''צ: גדי דגון

אחר כך העלו שלוש רקדניות את הקטע "פארק" מתוך יצירתו של נהרין "משה" (1999). למרות היופי בחיבור הנדיר שיצר נהרין בין המחול לבין המילים המדוברות, הפעם הצד המילולי נשמע פשטני ומאכזב לעומת השלמות התנועתית. התנועה היתה ואמרה הכל.

ההפסקה גם היא נשלטה על ידי נהרין והוקרנה בה עבודת וידיאו שלו בצילומו של עמיחי ביקובסקי. בעבודה נראות הבנות שרועות חסרות תנועה. בדיוק ברגע בו נדמה לך כי כך תעבור ההפסקה בת החמש דקות, אחת מהן מתחילה לנוע באיטיות, מזמינה את האחרות לנוע בתורן. בסוף ישאר על המסך זוג גרבים אדום שלא הספיק לחמוק.

לסיום, החזיר אותנו נהרין אל יצירתו המוקדמת "חלב שחור" (1985/1991) מעניין היה לראות את הדרך

הארוכה שנהרין עבר מאז ועד עתה - מהמוחשי מהתנועה שמספרת סיפור אל זו המופשטת, העומדת נקייה בפני עצמה. זהו מחול טקסי, כנעני-ישראלי של חמש רקדניות בלבן המחוות קידה לשחור. בארציות שאיננה מרפה עושות אלוהים מן הנשימה מן ההליכה מן היד מן היחד.

פרויקט 5 בנות של נהרין הוא ערב מחול מקורי מאוד שהלב יוצא אחריו, כי הוא יודע להזין את האש שבתוכנו בלי הרף. נרתע מן המונומנטלי, הולך אל האיבוד ומוצא. נכון שרקדנית מופלאה כמו רייצ'ל אוסבורן יש רק אחת, אבל גם הרקדניות האחרות מפגינות יכולות מצוינות. עכשיו פרויקט 5 עובר שינוי מין ומפרויקט 5 הוא הופך לפרויקט חמישה ועולה בהרכב גברי בלבד. ובנים? בנים, זה כבר סיפור אחר לגמרי.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''מחול''

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים