הם היו סקפטיים: החמישייה הקאמרית, ההיבט הלשוני
"ואז הגיעה הזאתי", "הלב זה הצוותאלה של הנפש" ו"אבו צ'ופצ'יק". לרגל תואר הכבוד שמוענק לחברי "החמישייה הקאמרית", רוביק רוזנטל מנסה לבדוק מה סוד הקסם הלשוני של התוכנית. וגם: מה מקור המילים "הלוואי" ו"קבס". הזירה הלשונית
סוד הקסם הלשוני של החמישייה מתחיל ממה שלא הייתה. החמישייה הקאמרית לא ניסתה ליצור מילון משלה ולייצר סלנג, כפי שעשתה בהצלחה "הקומדי סטור", שפעלה גם היא בשנות התשעים. היא לא ראתה בשפה יעד מרכזי שדרכו עיצבה את מעמדה, כפי שעשתה לפניה שלישיית "הגשש החיוור". היא לא ניסתה לחקות דפוסי שפה של קבוצות או אישים כבסיס לפעולתה כפי שעושה "ארץ נהדרת".
אין בה כמעט משחקי לשון. ברוב הדיאלוגים ב"החמישייה הקאמרית" מדברים בשפה ישראלית בסיסית, במשפטים שאין להם ייחוד לשוני, עברית מדוברת מיינסטרימית. השימוש הזה הוא כאמור אחד מסודות קסמה של הסדרה ושל ההומור שלה: האנשים דוברים עברית של כולם, אבל מתקיימים בו זמנית בספירה אחרת, הזויה, נחשקת, משיחית, מגוחכת, שבה הם היו אמורים לדבר שפה אחרת, אבל הם לא.
כאשר "החמישייה הקאמרית" חורגת מהדיבור המיינסטרימי אל הסלנג הבוטה או אל המליצה, זו חריגה מנומקת, ובדרך כלל היא נועדה לחשוף את העילגות, הצביעות והניפוח שיש בדפוס השפה החריג. בכמה מקרים הלשון עצמה היא הגיבורה. ולהלן מקבץ משפטי מפתח קאמריים, בסדר אלף-ביתי.
אבו צ'ופצ'יק. השב"כניק בעל הזין הקטן, הגרסה הפלסטינית.
אבני הדרך מחשבות את קיצן לאחור. עקיצה שקופה משהו בכיוון שלמה ארצי.
אוֹר אֶה אָה אָהָא אֶה אֶה. סיכול ממוקד של הנכס הלאומי שושנה דמארי.
איאירררררמממאיאררררפופףףף. קרן מור מדברת פקסית.
אני לא מתגייר לצבא. זוג מובטלים רוסים בשיבושי לשון רבי משמעות. גם "אתה לא צריך להתנצר בפניהם", "אני מובטח, היא מובטֶחֶת, כולנו מקבלים דמי אבטחה", "הוא צריך להתאסלם כאן", ושורת המחץ: "שלא יתפללו אם ימצצו אותנו באמריקה".
אשר מאזור המרכז. תעודת זהות ישראלית, גרסת גל השיחות עם מאזינים.
בן זונה של סרט. "בן זונה" הוא השבח העליון. "בת זונה" היא בחורה מטומטמת.
בנזיף ושמן זַיִש. המוכר בתחנת הדלק מנסה שיווק חלופי באמצעות מותג לשוני משופר. זה לא מים, זה מַיִך. חייף זה כמו חיים, רק יותר קצר.
דמעות וכל החרטבונה. נאום המאצ'ו במדים, יעד ממוקד של "החמישייה הקאמרית".
הגיהינום הוא הזולת, שמור על ניקיונו. דבר הרס"ר הפילוסוף.
הוא היה סקפטי. המשפט הזכור ביותר של "החמישייה הקאמרית", קלאסיקה של משפטים ריקים מתוכן האמורים להצביע על קולטורה. גם "עוד באירופה", ו"בעוני נורא".
הלב זה הצוותאלה של הנפש. דבר המשורר הדכאוני.
הקטע של הבכיינות יישאר מנויילן אצלי לנצח. שימוש בשפה צבאית מורחבת. "מנויילן" חדר מאז לאזרחות.
הַרהוֹר הַרהִירוֹתי. נצר ל"הִצחיקתוּהָךּ" ו"טרם הספיקותי" מבית היוצר הגששי.
ואז הגיעה הזאתי. דבר הבחורה המשמיטה שמות עצם, רמז לתרבות הלשונית של "הזה וזה והאלה".
יוּ פֵּיי אֶקספֶּנסיב פוֹר דִיס. אנגלית ישראלית, שבה מתרגמים מילולית את מה שלא עובר משפה לשפה. מאז הפכו משפטי העברית המתורגמת שם נרדף לישראלי הגלובלי
טחנתי אותה כל הלילה. שורת המחץ של מערכון המרפסת. "טחנתי" כפועל ישראלי רב שימושים מרבה לטחון גם ב"החמישייה הקאמרית".
כדורים צרחו לנו מעל הראש, ערבים צרחו לנו מתחת לנעליים. עוד דקירה במיתוס הגבורה ובתיאורי הצל"שניקים.
לא במשרד נמצא. סצינת פקידות ישראלים, שבה מככבים "לא במשרד", "אף אחד" ("מי מבקש אותו?" - "אף אחד"), "תחזור בעוד שעה", ארוחת ערב אצל "כולם מלקקים לו", ועוד חבר'ה טובים.
לא עשו אותי באצבע, לא נולדתי אתמול, אני יודעת מאיפה משתין הדג ומאיזה עץ עושים גיטרה. שרשרת הפתגמים של המזדיינת בתחנת האוטובוס.
מי עשה ישע במכנסיים? דבר האמא הציונית.
מלחמת יום כיפור, הקרם דלה חרא. נאום החלל המתוסכל.
חולדה עם כפנולים ועם רינרָן. עולם לשוני אלטרנטיבי. גם נעמיים בחצי מחיר, ויקיוֹ שלוש ראשים, והכל בדולֶצ'ים.
פתאום אני קולט ששכחתי מה זה לֵיי אַפּ בעברית. הכדורסלן שאיבד את טעם הניסיון המשונה להחדיר כדורים לטבעות, הקדים את דורון שפר.
צוויי אספרסו און אַ גלאס וואסער. השתלה של יידיש לשיחת בארים תל אביבית. גם "די האבּ אַ סטוץ מיט אַ דוגמנית", "גֵיי גֵיי, יה מזדיינת".
קוסמונאוטית, זה משהו בקוסמטיקה. בליינד דייט עברי שבו כל צד מגדיר את מקצועו. תשובת הגבר: "כונן, זה משהו במחשבים". מקרה נדיר של משחקי לשון בחמישייה הקאמרית.
ריבונו של עולם, אתה בראת אותנו, אתה לא יודע איפה הדגדגן? תלונתה של מריה, שאחריה בא אחד ממשפטי המחץ הקלאסיים של החמישייה הקאמרית: "גם לא נהניתי, גם בהיריון, וגם בתולה".
ביום שני הקרוב יתקיים בסמינר אורנים שליד טבעון כינוס שביעי במספר בשרשרת כינוסי "העברית שפה חיה", והוא חוגג עשרים שנה לקיום הכינוסים. בעקבות הכינוסים יצאה כבר סדרת ספרים בשם זה, החמישי יוצא ממש לכבוד הכינוס. קהילת הבלשנים בישראל אינה מוכרת די לקהל הרחב, ופירות המחקרים שלה כמעט אינם מגיעים לציבור הרחב של אוהבי השפה. אז הנה הזדמנות להיפגש.
הרוח החיה מאחורי הכינוסים מאז החלו היא פרופסור רינה בן שחר, ראש החוג ללשון באורנים, בלשנית ג'ינג'ית חריפה. שותף לעריכת הספרים הוא פרופסור גדעון טורי. הכינוסים עוסקים בעברית בת-זמננו בהקשריה החברתיים-תרבותיים, ומופיעים בהם חוקרים מסוגות שונות. בין היתר ידברו בכינוס על הלשון הרזה בספרות, על הדיבור המזרחי בסיפורת הישראלית, על תפקיד המילה "נו" בשיחות ברדיו, על כיתוב מצבות בבתי קברות צבאיים, ואפילו על הצורה שבה הישראלים הוגים צירה. יהיה מעניין.
מנחם קוזלובסקי שואל: מה מקורה של "הלוואי"? הדר מוסיפה ושואלת: מה השימוש הנכון במילה "הלוואי"? בתוכנית "מצב האומה" אמרה אורנה בנאי "הלוואי עלייך". האם זה נכון? האם אפשר להשתמש במילה זו לא בגוף ראשון?
הלוואי היא מילה תלמודית המבטאת ציפייה אך מכילה יסוד של תנאי. היא אחת הדרכים להשתמש במילת התנאי "לוואי", כמו גם "ולוואי". המילה היא פיתוח של "לו", ומקבילה ל"לו יהי". אין לה קשר ל"לוואי" במשמעות נספח או משני כמו בלוואי הדקדוקי או ב"טעם לוואי". "הלוואי עלי" הוא ביטוי מתורגם מיידיש, שמאוד אוהבת את המילה. ביידיש אומרים "הלוואַי אויף מיר" וזהו קיצור של "הלוואַי אויף מיר געזאָגט געוואָרן" (הלוואי עלי ייאמר). מכאן שאין כל בעיה לומר גם "הלוואי עלייך" או "הלוואי עליהם".
יעקב ריקלאר שואל: בעיתון דבר מיום 7.8.45 יש כותרת "סקירת העבר וסכיית העתיד". מה זו סכייה?
סכייה מופיעה בלשון חכמים, בפיוט ובספרות הגאונים, ופירושה מבט, בעיקר אל העתיד. היא קשורה למילה סיכוי, ומילים קרובות אחרות.
אלישע פרוינד שואל: מה מקור המילה קבס? למיטב זכרוני, יש משקה רוסי בשם כזה, שמי ששותה אותו חוטף בחילה, אבל קרוב לוודאי שלא זה המקור.
"קבס" מופיעה במשמעות גועל במילונו של בן יהודה, והוא קובע שמדובר במילה מהספרות החדשה, אך אינו מביא דוגמאות. עם זאת יש בלשון חכמים מילים בשורש קב"ס, הקיים גם בארמית, וגם פירושיהן אינם ברורים. למשל, "קיבוסת" שפירושה כנראה רמאות, וכן "קבסתן" שממנו נגזר קבס. על מילה זו נכתבו תילי תילים של פירושים. יש טוענים שמדובר באדם שאכל הרבה מדי ולקה בשלשול, וקושרים זאת לצמח משלשל בשם כבסה שמקורו בפרסית. לפי הסבר אחר המקור הוא ביוונית, שם קבסתן מקבילה למילה שפירושה פרקדן.
יש לך שאלה שתמיד רצית לשאול בענייני לשון? ראית או צילמת מודעה או תמונה שיש בה עניין לשוני? שמעת ביטוי סלנג שכדאי לשפוך עליו אור? הילד השמיע הברקה לשונית מהממת? שלח/י באמצעות "כתוב לעורך".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם