נער שוליים: האימפריה מכה שנית
הופעה של "The Raw Men Empire" ונועה בביוף היא לא אירוע מטלטל חושים, אבל בהחלט חוויה מומלצת לכל מי שמבקש ערב חורפי חמים עם מוזיקה שונה וכיפית

הערב נפתח כשבביוף לבדה על הבמה, חמושה רק בגיטרה ובחיוך כובש, שבו השתמשה כשהסבירה לקהל בתחילת הסשן שמפאת אופי המוזיקה שהיא עושה, אולי כדאי לו לשקול להתיישב על הרצפה. חייבים להודות שהיא צדקה. לבביוף קול יפהפה ועדין ושירי הפולק שלה שקטים ואיטיים, לחובבי הז'אנר בלבד.
במקרה של נער השוליים שהגיע למקום אחרי יום עבודה, הסשן, שכלל כ-7-8 שירים (מתוכם השניים האחרונים כבר בליווי חברי ההרכב שהצטרפו) רגועים-רגועים-רגועים, היה לקראת הסוף כבר קצת יותר מדי. למרות זאת היו לבביוף גם כמה רגעים מעוררים כמו הקאוור שביצעה ל-"Femme Fatale" של הוולווט אנדרגראונד בשיתוף הקהל.
כשעלו חברי האימפריה (צביקה פרוש – שירה וגיטרה, נדב לזר - בס וקסילופון, יונתן מילר – שירה וגיטרה ואיתי קויפמן – תופים) לבמה הייתה האווירה רגועה ביותר. הארבעה מנגנים מוזיקת פולק-קאנטרי, לעתים בעלת מלודיה קודרת גם כן, אך בהגשה מחוייכת שמשרה לאורך כל ההופעה אווירת חבר'ה.

בנוסף לכך הקפיד ההרכב להשתמש במהלך השירים בכלי נגינה לא שגרתיים, מה שהעניק לכל העניין גוון אקספרימנטלי. בביצוע ל-"Dumb" העגמומי של נירוונה ביחד עם בביוף, ניגנו החברים על חליל צד (פרוש), טמבורין רגל (לזר), קאו-בל (בביוף) וקערת מדיטציה, או איך שלא קוראים לכלי ההוא של הנזירים הבודהיסטים (קויפמן).
לא יודע אם קורט קוביין היה חותם על הביצוע שהעניק לשיר גוון אופטימי בהרבה מהמקור, אבל לטעמי מדובר היה בסוכריה אמיתית ואחד מרגעי השיא של הערב. כך גם שיר ההלל "Israeli
שאר השירים שבוצעו במהלך ההופעה נעו על הסקאלה שבין סבירים ("Sympathy" ,"Shame Shame") לטובים ("Hello Hallelujah", "Shoplifter"), אבל בכל אופן, כמעט אף פעם לא שגרתיים. הופעה של "The Raw Men Empire" היא לא אירוע מטלטל חושים, אבל בהחלט חוויה מומלצת לכל מי שמבקש ערב חורפי חמים עם מוזיקה שונה וכיפית.