הזירה הלשונית: אוף-סייד
כמה מקומות פנויים יש באולם כדורסל מלא לגמרי? כמה אנגלים יש בין ארבעה שחקנים אמריקאים? מה הדבר הכי חשוב בכדורגל ומי השכן של אצטדיון וינטר? רוביק רוזנטל עם הציטוטים הגדולים של עולם הספורט
חלק מהציטוטים מתמקדים בבורות, בלבול או תחזיות שדרים שהופרכו תוך כדי המשחק שבו הושמעו. רוב הציטוטים נעים במתחם שבין הלשון וההיגיון: כשלים, בלבולים ושיכולים.
ציטטות רבות בספר בנויות על עקרון העודפות: תוספת מיותרת הופכת משפט לעילג.
"אני חושב שהוא מעד בזמן הנפילה" (אבי כהן)
"הוא לא ממהר לסרב להצעה, אבל הוא גם לא ממהר להגיד לא" (אופירה אסייג)
"מכבי חיפה צריכים לשנות תפנית" (בוני גינצבורג)
"לא הצלחת להכניס את הגול לשער?" (אופירה אסייג)
ויש גם עודפות דו לשונית: "אי אפשר להגיע לשאראפובה, היא לא רק טסה בביזנס, אלא בעסקים" (שלמה שרף), והנ"ל על פי אותו עיקרון: "יש להם בד לאק וגם חוסר מזל". נדב יעקבי מקנח: "שחקן שמשחק עם להט ועם passion".
עודפויות מסוג שונה במידת מה הן מה שקרוי
"להבקיע 14 שערים זה יותר טוב מלהבקיע 13" (איציק זוהר).
"אם ייערך חילוף, זה כנראה יהיה שחקן בשחקן" (איציק זוהר).
"אפשר לסכם את המשחק כך: יש מנצחת וזו מכבי חיפה ויש מפסידה וזו מכבי תל אביב" (מירי אלקיים).
"אריק משחק מאוד סטטי, חוץ מהפעמים שהוא זז" (יעל ארד על אריק זאבי).
"בכדורגל הכדור זה הדבר הכי חשוב" (שלמה שרף, אלא מה).
"לאבו לאבן יש בעיה של חוסר ביטחון עצמי, הבעיה היא שאין לו חוסר ביטחון" (דני נוימן).
סדרה של ציטטות נראית כאילו נלקחה היישר ממערכוני הגשש, והיא מציגה אוקסימורונים מכל המינים והצבעים, בנוסח "המצב הבטחוני השתפר לרעה".
"בולטון נוהגת לרכוש שחקנים בהשאלה" (בוני גינצבורג).
"גם להפתעות צריך להיות מוכנים" (עמית הורסקי).
"האולם מלא עד אפס מקום, למרות שיש כמה מקומות פנויים" (אורי לוי).
"הם מתקדמים לאט לאט בצעדי ענק" (איציק זוהר).
"השחיין מקזחסטן מוביל, אם כי האמריקאי נמצא עדיין בראש" (משה גרטל).
"שידורינו יתחילו בלילה שבין שישי לראשון" (אורית כסיף).
"זה משחק הצמרת של תחתית ליגת העל" (משה גרטל).
"יש להם ארבעה אמריקאים, מתוכם שניים אנגליים" (אורי לוי).
"ניצחון יעלה אותם מתחת לקו האדום" (מירי אלקיים).
"שחקנים איטיים צריכים לשחק מהר" (שלמה שרף).
ומשפט גששי למהדרין: "שתי הדקות האחרונות יהיו יותר ארוכות מ-180 שניות" (רמי יצהר).
האוקסימורונים מתמקדים גם במה שאפשר לקרוא לו "ברירה מדומה", שעליה חתום אלון מזרחי במשפט האלמותי "הוא יכול לשחק או באירופה או בספרד". מסתבר שלאווירון יש ממשיכים:
"אולי נראה פה איזה שער או גול" (שלמה שרף).
"היא תשחק בגמר מול קבוצה או מדרום אמריקה או מאורוגוואי" (שלמה שרף)
"שחקן ארגטינאי זה שחקן ארגנטינאי, אפילו אם הוא מאורוגוואי" (שגיא כהן; כמו שאני מכיר את שגיא הוא אמר "ארגנטינאי" בשני מובנים: גיאוגרפי וסגנוני).
"אני לא יודע אם יש לו זעזוע מוח, אבל המוח שלו הזדעזע" (גיורא צור).
אחד ממשחקי הלשון האהובים ביותר הוא חיבור של שני צירופי לשון לאחד, לפעמים מתוך בלבול או טעות, לפעמים בכוונה, זה תמיד יוצא מצחיק.
"השער הזה הוא היהלום שבקצפת" (ניר לוין)
"ראינו את השחקנים – כולם יצאו מכאן עם הראש בין הרגליים" (יפעת לין).
"שמעתם במו עיניכם" (שרון ניסים, וראו שאלה בהמשך המדור).
"אם בארזים נפלה שלכת" (שלמה שרף).
"הוא צריך לשלוף חבטות מן השפן" (שלמה צורף, הפעם מתחום הטניס).
"לא צריך לבכות על השניצל שנשרף" (יורם ארבל).
"עוד לא יבש הדיו מעל מילותיך" (יורם ארבל).
"לילה טוב צופים יקרים, ונוחו בשלום על משכבכם" (משה גרטל).
גם מילים יכולות להתבלבל, בשיכולים נוסח "שבורית זכוכה", ויש דוגמאות:
"אולי המאמן המתואר ביותר בכל אירופה" (רן זליקוביץ', שהתכוון למאמן המעוטר).
"אני רואה כאן את גיל בייטס" (רן מלובני, ביל גייטס מתהפך בארמונו).
ישראלים אוהבים לתרגם ביטויים, בעיקר בסלנג ישראלי, לאנגלית, נוסח on the face. התוצאה מביכה לעיתים.
"like we say in Hebrew, not in our school" (יעל ארד)
"הפועל תל אביב כעת בזמן אשפה" (מוטי חביב, תרגום חופשי ל-garbage time).
"הוצא מהקשרו" חשף כמה יציאות בלתי תקינות פוליטית עד גזעניות, ולהלן מבחר:
"אתה בא לגנוב מרומני?" (רמי יצהר על נייסטיון להוציא כדור משחקן רומני)
"הדבר היחידי שצריך להיות הוא אתיופי ולהתאמן נורא קשה" (גלעד ויינגרטן דווקא מפרגן לעליונות האתיופית)
"הייתי שם אותו בכלוב ושולח לניגריה" (שלמה שרף על שחקן אפריקאי)
"הוצא מהקשרו" חושף לא מעט קטעי פיוט, דימויים מפתיעים לפעמים זה מביך, לפעמים זה מבריק, ישפטו הקוראים:
"הבטחנו יונה וקיבלנו משחק בן יונה" (אבי מלר)
"אומרים שהדשא של השכן ירוק יותר, אם כך כנראה שאצטדיון וינטר לא שכן של אף אחד" (משה גרטל)
"סנטימטר של מזל שווה יותר מקילו של שכל" (דני נוימן)
"שאגת הקנגורו האוסטרלית נשמעת פה באולם המדהים הזה" (גרטל על שחיינית אוסטרלית; אגב, קשה לקרוא לצפצופיו של קנגורו שאגה).
"הוא עולה ושוהה באוויר כמו דיילת של אל על" (ברק רום).
"תדע לך חוק, עמית, הכדור בערב מהיר יותר" (דני נוימן).
ונסיים בבהלולית, סוגת לשון שאינה ניתנת לחיקוי, מפי האחד והיחיד, גיבור השפה זוהיר בהלול:
"הנה אנחנו מתכנסים שוב בשבטיות אובססיבית מתוקה משהו, כדי לצפות בחולניות קצת טורדנית, אבל מאוד מאוד מומלצת".
"מדוע להסס? מדוע לעשות תרגילים שהם מעל ליכולתו ואפילו out of the blue מבחינת המצב השברירי שבו נמצאת נבחרת פרגוואי?"
אתה הבנת את זה, שלמה?
ובעניין "שמענו במו עיניכם" שואל איציק מאשדוד: מה משמעות "מו" בביטויים כגון "במו עיניי", "במו ידי" וכו'?
מקור הביטויים האלה בצירוף המקראי "במו פיו", כלומר, בדברים שהוא עצמו השמיע. כך כתוב בספר איוב: "לעבדי קראתי ולא יענה, במו פיו אתחנן לוֹ" (יט 16). הצורה המקראית "מו" היא חלופה ל"מה", והיא מופיעה רק בצירוף לאותיות השימוש ב', כ', ל'. במקרא השימוש בה מליצי, לצורכי הדגשה שירית, כגון בפסוק שהובא כאן מאיוב, וכן בצירופים "כמו אבן" (שמות), "למו עצתי" (איוב) ועוד. משלוש צורות אלו רק "כמו" הפכה למילה נפוצה, והאחרות נותרו בתחום השפה המליצית. אין לבלבל את הצורות האלו עם "לָמו" או "בָּמו" שהן צורות פואטית של "להם" ו"בהם". בעקבות "במו פיו" נוצרו הצירופים החדשים "במו עיניו", "במו ידיו" ועוד.
שלטי רחוב מזדמנים מלאים בדרך כלל שיבושים ותקלות, אבל נראה שבשלט הבא שצולם על כביש אשדוד-אשקלון, אפילו נוח היה נכתב ביותר משבע שגיאות.
ידין כותב: "השבוע הגיע אלינו מרצה בנושא עלייה לארץ. דיברנו על קשיי ההסתגלות של העולים, ובמיוחד על השפה. המרצה הציג לנו שאלה: איך אומרים את המילה "טקט" בעברית. האם תוכל לעזור?
מקור המילה טקט הקיימת בשפות שונות הוא בלטינית, שם פירושה רגישות למגע. המילה הקרובה ביותר בעברית היא רגישות, אבל היא בעייתית כתרגום ל"טקט". ראשית, יש לה משמעויות נוספות. אפשר לומר על מי שנוהג בטקט שהוא "נוהג ברגישות" אבל אי אפשר לומר על מי שיש לו רגישות לעשן סיגריות שיש לו טקט לסיגריות. מעבר לכך, "רגישות" היא תכונה של אדם או איפיון של פעולה, בעוד טקט הוא אופן התנהגות ושייך לתחום הנימוס. וחוץ מזה, למה מה ובשביל מה? למה שלישראלים תהיה מילה ל"טקט"?
יש לך שאלה שתמיד רצית לשאול בענייני לשון? ראית או צילמת מודעה או תמונה שיש בה עניין לשוני? שמעת ביטוי סלנג שכדאי לשפוך עליו אור? הילד השמיע הברקה לשונית מהממת? שלח/י באמצעות "כתוב לעורך".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם