הזירה הלשונית: חוזרים ללבנון
עשר שנים בדיוק אחרי הנסיגה מלבנון, ופצעי המלחמה ההיא עדיין פתוחים. רוביק רוזנטל מתחקה אחר המפה הלשונית עם ביטויים שהפכו למילות מפתח בחיינו
אבו נידאל אבו שמידאל. תגובת הביטול בסגנון אום-שמום של הרמטכ"ל רפול לטענה שההתנקשות בשגריר ישראל בלונדון לא הייתה מטעמו של אש"ף. ההמשך: "צריך לדפוק את אש"ף".
אוזניים. חיילים לבנונים או פלסטינים הרוגים, ז'רגון צה"לי משנות התשעים.
איני יכול עוד. מילותיו האחרונות של מנחם בגין כראש ממשלה, מיוחסות לתחושותיו הקשות על התרחשויות המלחמה.
אלי גבע. הסרבן הראשון בפיקוד הגבוה, שם שהפך למותג.
ארבע אמהות. ארבע נשים שהניעו את מהלכי המחאה ויש שמייחסים להן את הנסיגה מלבנון.
ארבעים קילומטר. הטווח המוצהר שעד אליו היתה הפלישה ללבנון אמורה להגיע, בפועל איש לא התכוון אליו.
אש"ף טוניס. תוצר פוליטי של הלחמת לבנון. ערפאת וחבריו הפליגו הרחק, אבל מכאן הלכו והתחזקו.
בוץ לבנוני. הדימוי המרכזי למתרחש בלבנון, ככל שארכו השנים.
ביעור קיני מחבלים. הדימוי המרכזי של מטרות המלחמה בראשיתה.
דין וחשבון. מבצע נגד החיזבאללה ב-1993, כונה גם "מלחמת שבעת הימים".
יש גבול. תנועה הדוגלת בסרבנות, שהוקמה כתגובה מיידית למלחמת לבנון, אך הרחיבה את פעילותה לשטחים. בחרה בשם דו משמעי: גבול מדיני וגבולות הכוח.
להדק, להדק. עצתו של רבין לשרון בעת המצור על ביירות. לא מהציטטות שרצה לשמור לדורות הבאים.
מבצע. הגדרת המלחמה בראשיתה, כדי למזער את האפקט. הציבור והתקשורת דחו.
מלחמת ברירה. מלחמה יזומה שאינה נראית הכרחית בנסיבות בהן פרצה. המקרה הראשון בו השתמשו בביטוי הוא מלחמת לבנון, אם כי גם מלחמת סיני מתאימה לו.
משפחת הבופור. הורי הבנים שנפלו בבופור ביום הראשון למלחמה, והפכו סמל של מחאה ותמיכה במשפחת השכול. הבופור עצמו היה לסמלה של המלחמה, ונתן את שמו לסרט על ימיה האחרונים.
נסיגה חד צדדית. המהלך השנוי במחלוקת, בעיקר בדרך בה התבצע, של היציאה מלבנון, ב-24 במאי 2000. משמש גם בשיח בזירה הפלסטינית.
סאברה ושתילה. הפצע המדמם שלך מלחמת לבנון. פתחה את אירועי המחאה הגדולים בתולדות המדינה, גרמה להדחת אריאל שרון, זמנית.
סדר חדש בלבנון. המטרה הרחבה והיומרנית של מלחמת לבנון, שעלתה באבק כבר בהתנקשות בחיי באשיר ג'מאייל, והסתכמה בחשבון היסטורי בעלייתו המטאורית של חיזבאללה.
עיסקת ג'יבריל. עיסקת השבויים הקשה מכולם. גלעד שליט משלם היום עליה בגופו.
ענבי זעם. מבצע נגד החיזבאללה ב-1996, הלקוח משם ספרו של ג'והן סטיינבק.
פתחלנד. ארץ הפלסטינים בדרום לבנון, אחת העילות ליציאה למלחמה, וגם כינוי לכפולת העמודים של כותבי השמאל בידיעות אחרונות באותם ימים.
צדלניקים. אחד התוצרים הטרגיים של מלחמת לבנון, מיליציה לבנונית שחברה לישראל והתרסקה לרסיסים אחרי הנסיגה.
רד אלינו אווירון. שיר המחאה הידוע מראשית המלחמה, על פי שיר הילדים ידוע. למי שעוד לא נולד אז, תזכורת:
רצועת ביטחון. האזור הכבוש בדרום לבנון, מהנסיגה הראשונה ב-1985. רצועות מסוגים שונים יושמו גם באזור עזה.
שלום הגליל. השם שניתן תחילה למבצע ואחר כך למלחמה שצמחה ממנו, נתפס מראשיתו כשם מכובד, ונדחה מפני השם הענייני והמדויק, מלחמת לבנון.
שקט, יורים. סיסמת הפטריוטיות של עמירם ניר המנוח, שכוונה בעיקר לעמיתיו העיתונאים, יום לאחר היציאה למלחמה, על רקע קולות המחאה שנשמעו כבר אז.
שתי אצבעות מצידון. שם סרט שהפך למותג, גם בזכות השיר מאת יוצר הסרט, אלי מדורסקי.
תוכנית אורנים. התוכנית הצבאית שהוצגה לממשלת בגין באופן חלקי, ומומשה בהיקפים רחבים במלחמת לבנון.
בעקבות הדיון במילה "צועני" (בטור מה-13 במאי) הגיעו תגובות שונות, הקושרות את המילה לעיר צוען שבמצרים. העיר צוען המופיעה במקרא שוכנת בדרום מצרים. הפועל לצעון, שאינו קשור לשם העיר, מופיע במקרא בלי קשר אליה. על פי החוקרים והמילונאים פועל זה הוא מקור המילה, בעיקר מפני שהצוענים נתפסו כנוודים, וזו משמעות הפועל.
עם זאת, כפי שנכתב במדור, המילה האנגלית gypsy התגלגלה ככל הנראה מ-Egyptian, על פי אמונה קדומה שהצוענים הגיעו ממצרים, אף כי מקורם בהודו ולא ידוע שעברו בנדודיהם במצרים. גם השם האיטלקי לצוענים, zingari, התפתח מהמילה egiziani שפירושה מצרים.
על פי מילונו של יעקב כנעני "אוצר הלשון העברית", למילה צועני שתי משמעויות. בשימוש קדום הכוונה היא למצרי, והוא מביא כאן ציטוט משירת הפיוט הקדומה. המשמעות השנייה מתייחסת לצוענים בני זמננו. מבחינה סמנטית מתייחסת אם כן המילה צועני לפועל לצעון. מבחינה היסטורית, ההופעה הראשונה של המילה היא במשמעות מצרי, וכנראה היא הניחה את התשתית למילה, ששינתה או הרחיבה את משמעותה לאורך הדורות.
יקיר המדור אלישע פרוינד מצא ספר ישן נושן של חידודים ומכתמים בחרוזים. וכך הוא כותב: "השנה מלאו 95 שנים להולדתו של אחד מגדולי הפייטנים והמתרגמים של זמננו, חנניה רייכמן. ברם אולם, 25 שנה טרם לידתו, בשנת 1880, פרסם אדם בשם יוחנן ויטקובר ספר חידודים ומכתמים בשם "אגודת פרחים". הוא חיבר את פתגמיו בגרמנית ותרגמם לעברית בשפת אותה עת. בספר מאות פתגמים וחרוזים. הנה ארבעה מהם, ככתבם וכלשונם. מדהים עד כמה דומים הדברים לאלו של חנניה. איני נוטה לחשוב שיש פה פלגיאטיזם. זו יד המקרה. בקריצת עין בחרתי שניים שניים".
אז הנה ארבעה ממכתמי ויטקובר, כפי שהודפסו בספר עתיק, שכותבו הפליא ללהטט בשפה העברית, טרם תחיית העברית החדשה.
בדיון בענייני ג'וקים, אף הוא מהמדור שפורסם ב-13 במאי, נכתב כי היהודים נהגו לקרוא לג'וקים בשמות הגויים, במעין שפת סתר מדאיגה. בעניין זה שולח קרל אבי פריש הערות מאירות עיניים: "למעשה דוברי היידיש העתיקו בעניין זה מהגרמנית. בספרי האטימולוגיה בגרמנית מצוינים התיקנים (הג'וקים) במבחר הכינויים שעמים שונים הדביקו לאלה שהם לא ממש חיבבו. האוסטרים כינו את התיקנים Preussen (פרוסים) או Schwaben (שוואבים).
"בגרמנית נקראים התיקנים באופן רשמי Schaben. הגרמנים ובעיקר הפרוסים כינו את התיקנים Franzosen, יעני צרפתים, כך שדוברי היידיש שקראו לג'וקים פרנצויז אימצו את הגרמנית לצרכי השמצה".
יש לך שאלה שתמיד רצית לשאול בענייני לשון? ראית או צילמת מודעה או תמונה שיש בה עניין לשוני? שמעת ביטוי סלנג שכדאי לשפוך עליו אור? הילד השמיע הברקה לשונית מהממת? שלח/י באמצעות "כתוב לעורך".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם