בצילו של המשט: תומר בן אפרים משיק אלבום

הזמר תומר בן אפרים השיק את אלבומו החדש "בצילה של הפצצה" באוזןבר בתל אביב. נער שוליים חוזר אחרי חופשה ושמח לשמוע שיש עדיין אמנים שעוסקים בנושאים לאומיים וחברתיים ולא רק באהבה

נמרוד בוסו | 2/6/2010 12:50

אם "בצילה של הפצצה", שם האלבום החדש של תומר בן אפרים, היא כותרת מתאימה לאווירה הפוליטית-תקשורתית שכולנו חווים בשנתיים האחרונות, הרי ש"בצילו של המשט" הייתה יכולה להיות בקלות כותרת מופע השקת האלבום שקיים בן אפרים אתמול (ג') באוזןבר בתל אביב.

אם היה מישהו מבין עשרות המתכנסים שחשב בטעות לנקות קצת את הראש ולהתנתק מאווירת הנכאים הכללית במדינה, בא בן אפרים חמוש בגיטרה אקוסטית, וכבר בשיר הפותח, "אולי זה נגמר", הזכיר לכולם איפה הם נמצאים ועד כמה בן אפרים הוא כותב פוליטי מושחז. השיר, אגב, הוא דווקא מאלבומו הראשון של בן אפרים מ-2002, וכמובן שכל מילה רלוונטית גם היום.

בתקופה שבה כמעט כל אומן יוצר בארץ מתעסק אך ורק בעצמו, בהתאהבויות, בפרידות וכו', חייבים להעריך את העובדה שישנם עוד טיפוסים כמו בן אפרים שעוסקים בלאומי ובחברתי, כמו אותו חבר שעדיין נוסע לשייח' ג'ראח בימי שישי. גם באלבומו השלישי בעברית (המשך לקריירה שהחלה בארצות הברית) עוסק בן אפרים במה שקורה כאן ומה שעוד עלול לקרות.

תומר בן אפרים באוזןבר בתל אביב צילום: נמרוד בוסו

נחזור להופעה. לאחר שלושה שירים שביצע לבדו עם גיטרה אקוסטית, הצטרף לבן אפרים הגיטריסט מיכאל מבורך (החבר גם באיש-פיש), לביצוע מקסים של "בפרטים הקטנים" מהאלבום החדש. בשלב הבא הצטרפו אל השניים גם אילן טטנבאום (תופים) וטל שטרום (בס) והחבורה פתחה בביצוע אנרגטי ל"הדרך פרושה מאחור" העוסק במשבר גיל העמידה הגברי.

באופן מפתיע, חלק מהמופע של בן אפרים במחיצת הלהקה היה פחות מוצלח ממה שאפשר היה לצפות. בשירים הראשונים של החבורה, כמו "מחסה"

ו"יורד עולה" נשמע כאילו משהו בבלאנס לא היה ממש נכון.

בכלל, קשה לומר שההופעה הייתה מהודקת במיוחד, אבל גם קשה לומר שלמישהו מהנוכחים זה ממש הפריע. באווירה מחוייכת ומול קהל ידידותי הפכו כל מיני רגעים שבמקומות אחרים היו נתפסים כמפדחים (בן אפרים מחפש את הגשר לגיטרה רק כדי לגלות שהוא עומד עליו, או שוכח את המילים הפותחות לאחד משיריו), לחלק מהקסם של ההופעה. ובכל זאת, לפחות ברמת הנגינה המשותפת של חברי הלהקה, צריך להעביר עוד שיוף.

תומר בן אפרים באוזןבר בתל אביב צילום: נמרוד בוסו

במהלך הערב בלט בחסרונו שותפו המוזיקלי העיקרי של בן אפרים, רן שם-טוב מאיזבו, שהיה המפיק המוזיקלי של אלבומיו, כולל זה שהושק אמש. אני לתומי ציפיתי שיעלה לבמה לאחד השירים, אלא שלא רק שזה לא קרה, גם בקהל הוא לא היה. פשוט נעדר מהמקום לחלוטין. לקראת סוף הערב ניגנה הלהקה את "עולם מושלם", אולי השיר המוכר ביותר של בן אפרים, שכיכב בימיו הראשונים של ערוץ המוזיקה 24. את ליין הגיטרה לשיר הזה יש כנראה רק אדם אחד שיודע לעשות כמו שצריך, ואתמול כאמור הוא לא היה.

בשיר האחרון חזר בן אפרים לפורמט שפתח את ההופעה - הוא, הגיטרה והמצב הדרעק. את הקהל הוא בחר לשלוח בחזרה אל מהדורות החדשות עם "מכורה", אולי הטקסט הפוליטי החזק ביותר שלו: "והלילה בא לעמק, במשעול תעבור שיירה. הם יגיעו כפותי ידיים, מה עוד תבקשי מכורה?".

תומר בן אפרים משיק אלבום, האוזןבר תל אביב.