הזירה הלשונית: מהג'אבולני ועד האמאגלוגלו
מונדיאל 2010 חושף את העולם ואת הישראלים לשפתם של הדרום אפריקנים וכמה מילים מתוכן כבר הפכו לנחלת הכלל. להלן מורה נבוכים קצר
גָ'אבּוּלָני. הכדור המדובר כל כך של המונדיאל קרוי ג'אבולני, שפירושה בשפת זולו שמחה. הג'אבולני נוסה לראשונה באליפות אפריקה שנערכה באנגולה, ונקרא שם "ג'אבולאני אנגולה". כדור הזהב, הכדור שבו ישחקו במשחק הגמר, נקרא ג'ובולאני.
11 שפות רשמיות. הג'אבולני מעוצב ב-11 צבעים, מול 11 השפות הרשמיות של דרום אפריקה. הנפוצות בהן הן שפת זולו, בה מדברים כ-11 מיליון איש, רבע מאוכלוסיית דרום אפריקה. נפוצות גם שפת כ'וסה (xhosa) עם שבעה מיליון דוברים, אפריקאנס שהיא ההולנדית הדרום-אפריקנית עם שישה מיליון דוברים, רובם לבנים, ועוד.
מָקָארָאפָּה. מקאראפה היא קסדת הפלסטיק הצבעונית שבה מצוידים חובבי הכדורגל. לעיתים קרובות היא מצוידת גם במשקפיים מיוחדים. הקהילה היהודית בדרום אפריקה מתכוננת במרץ למונדיאל ואוהדת כמובן את הנבחרת המקומית. בין היתר עיצבו בקהילה מקאראפה מיוחדת, "מאקאראפה אמאג'ודה" ובזולו: הקסדה היהודית (ראו תמונה).
בָּפָאנָה בָּפָאנָה. נבחרת דרום אפריקה. בפאנה פירושה בשפת זולו "הנערים", וההכפלה נועדה להרבות שמחה.
אָמָאגְלוּג-גְלוּג. נבחרת דרום אפריקה הצעירה. השם הוא בדיחה פרטית דרום-אפריקנית. פטרון הנבחרת הצעירה היא חברת האנרגיה הענקית סאסול (Sasol), ו"גלוג-גלוג" הוא חיקוי של פעפוע הדלק אל המיכל. "אָמא" היא צורת הרבים בזולו.
הוֹלָה והֶייטָה. שיר מונדיאל שכבר כבש את דרום אפריקה ומתפשט בעולם, אף כי אינו השיר הרשמי ששרה שאקירה. הוא מושר, רובו באנגלית, על ידי הזמר מרטין פ"ק. בפזמון החוזר משובצות מילים בשפות מקומיות: "אנו אומרים הוֹלָה, אנו אומרים הֶייטָה, אנו אומרים צִ'יסָה, אנו אומרים לָאדוּמָה, ותוקעים
איבולה. כדורגל נקרא בשפת זולו איבולה (ibhola)), אין קשר לחיידק האימתני. גביע העולם נקרא בזולו אינדבה יומלאבה (indebe yomhlaba).
קָאבָּאנְגָה. אוהדי אנגליה מתכוננים למונדיאל. מקהלת אוהדים כבר מפיצה ברשת שיר אוהדים עסיסי. שמה של החבורה לצורך השיר הוא "קאבאנגה", בזולו: לחשוב ולדמיין. אתר אחר מביא שירי אוהדים בזולו. להלן כמה שורות, בתרגום עברי חופשי: "אכתוב מכתב לאבא של הנער ואומר: אב יקר, אם רק תוכל לראות מה בנך עושה באצטדיון", הכוונה כאן כנראה לבאפאנה, שחקן נבחרת "הנערים". שיר בסגנון אחר אומר בזולו: "האם אתם מפחדים מהם? לא, אנו לא מפחדים, אנו מצפים להם!". ומי שמתגעגע למגרשי הכדורגל בארץ, שיר אוהדים ספרדי: "מי שלא קופץ הוא הומו", או בספרדית: "Maricón el que no bote, eh, eh!".
איפה רוסי ודונאדוני. ואם לחזור לשירי מונדיאל עבריים, אבי מלר (מילים) ותמיר קליסקי (לחן) כתבו את שיר המונדיאל, שהוא גם הומאז' לשירם הנפלא של עלי מוהר ז"ל ואריק איינשטיין, שמנה את שחקני מונדיאל 1990. השיר החדש פותח במילים "ברגומי, בארזי, אנג'לוטי, דונאדוני, כבר מזמן כמון וכמוני", ומסיים במוסר השכל. אורי בנאי מבצע.
אשר שואל: "רציתי לדעת האם מקור השם מונדיאל הוא אכן מהשפה הספרדית, בה נקרא הטורניר 'קוֹפָּה מונדיאל דה פוטבול'. האם ידוע מתי נכנס הכינוי הזה לשימוש? האם נכון יותר להשתמש היום בשם מונדיאל או בשם גביע העולם בכדורגל? האם הצורה העדיפה היא גביע העולם או הגביע העולמי?"
השם "מונדיאל" הוא אכן קיצור של השם השלם בספרדית שהביא אשר, שתרגומו גביע העולם לכדורגל. הקיצור הזה קיים כבר בספרדית, וקשור למעצמות כדורגל מדרום אמריקה, לצד ספרד כמובן. באתר הרשמי של פיפ"א, המשתמש בשם הרשמי world cup, אפשר אפילו למצוא את המונח מוּנדיאליטו, חגיגות חמישים השנה לגביע העולם באורוגוואי ב-1980.
עם זאת הצורה שובשה, שכן בספרדית ההגייה היא מוּנדיאל. הגרסה הישראלית מוֹנדיאל תואמת את המילה הצרפתית monde. יש לציין שגם הצרפתים נוהגים להשתמש ב"מונדיאל", אם כי כשם נלווה לשם הרשמי. בישראל החלה המילה להיכנס ב-1986, אך רק במונדיאל 1994 בארצות הברית היא הפכה החלופה הכמעט בלעדית בשימוש הישראלי. מה עדיף? למי שרוצה עברית ורק עברית עדיף "גביע העולם", הישראלים אוהבים את המילה העגולה והמגניבה הלועזית "מונדיאל", וכדברי הפסוק, היא כאן בשביל להישאר.
בשבוע הספר מתמקמים לצד מעגלי הדוכנים דוכני מוציאים לאור שונים, בדרך כלל אנשים פרטיים, לעיתים כאלה שהוציאו ספר אחד או שניים. אפשר למצוא שם לא פעם פנינים הראויים בהחלט ברכישה. גם אליהו ציפר, התורם למדור זה מדי פעם הערות מחכימות וידע רב, מציג שם ספרי לשון שונים.
מיכל פיקרסקי, עיתונאית ועורכת לשונית, אוספת שיבושי לשון שהיא קולטת בתקשורת הכתובה והמשודרת. חלקם עונים על ההגדרה "ביטוים מעורבבים", בנוסח "היהלום שבקצפת" שהוצג כאן מפי ניר לוין מתוך "הוצא מהקשרו", או "העם נקעה רגלו" של אורנה-לימור. להלן מקבץ מתקופות שונות:
עובד ב"איגוד ערים דן" בשיחה פנימית מסכם את היחסים בעבודה: "אף אחד באיגוד לא יודע את המקום שלו. זה לא יכול להמשך כך. צריכה להיות פה אנרכיה מסודרת".
אביו של ילד אוטיסט שנמצא לאחר שנעדר 10 שעות, מתאר את רגע הפגישה: "היה לו חיוך מפה לפה".
בתוכניתה של איריס קול ברדיו 103 מספרת לה מאזינה על מישהי שקיללה אותה "במילים מילוליות".
גילי בת החמש, האחיינית של מיכל, קוראת לאבא שלה מהחדר השני: "אבא בוא מהר! אני בבעיה צרורה".
רוני סיבוני מוסיפה ביטוי מעורב משלה: "התגלגל לידי ספר קטן ומעניין מאוד מאת איתי זמרן הנקרא 'את שאהבה נפשי', בהוצאת ירון גולן 1994. בעמ' 71 מצאתי את השורה הבאה: 'בעמוד הראשון קרא בכתב קירילי ובאותיות מאירות לבנה ולדימיר איליץ' לנין'. לדעתי יש כאן שילוב של 'אותיות מאירות עיניים' עם 'אותיות קידוש לבנה'. האם איתי זמרן המציא זאת לצורך הספר או סתם 'נפלט לו'"?
על שאלה זו אין כמובן תשובה, אבל גם אם זה שיבוש בהיסח הדעת הוא מעיד על ידע במקורות, והלוואי על כולנו שיבושים כאלה. בטח יותר טוב מ"שתי שקל".
יש לך שאלה שתמיד רצית לשאול בענייני לשון? ראית או צילמת מודעה או תמונה שיש בה עניין לשוני? שמעת ביטוי סלנג שכדאי לשפוך עליו אור? הילד השמיע הברקה לשונית מהממת? שלח/י באמצעות "כתוב לעורך".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם