הזירה הלשונית: שאלות ותשובות
מה הקשר בין כרבולת ללהתכרבל? למה קוראים לפרחי טיס על שם פרחים? האם לטירונים יש מושג ירוק ומדוע אומרים "שפת אם" ולא "שפת אב"? אתם שואלים, רוביק רוזנטל עונה
הנטייה הטבעית שלנו היא לומר "פי שלוש" או "פי חמש", כיוון שכמו אליעזר אנו מצרפים במחשבתנו למילה "פי" את המילה "פעמים", בנקבה, ובצדק. ובכל זאת הצורה התקינה היא בזכר, וזאת על פי המקרא, שם מופיע שלוש פעמים הביטוי "פי שניים". מן המקרא נגזרה ההוראה שאחרי "פי" יבוא תמיד מספר בזכר: פי שלושה, פי עשרה וכדומה.
מה הסיבה ללשון זכר בתנ"ך? ההסבר המקובל מובא במילון בן יהודה. המילה "פה", שהיא מילה בזכר, פירושה גם חלק או קצה, ויתכן שיש כאן צורה משנית של המילה "פאה". זה ההסבר לביטוי "מלא מפה אל פה", כלומר, מקצה אל קצה. לפי ההשערה, 'פי' הוא קיצור של צורת הריבוי של 'פה' במשמעות חלק: פים, ובמקור היה צריך לומר "פים שניים", כלומר, חלקים שניים, שני חלקים. כבר בספר בן סירא מתקופת בית שני וברוב המקרים אחריו, הביטוי "פי שניים" הובן במשמעות שתי פעמים, כפליים. אבל, כאמור, כתיבת המספר בזכר היא הכלל הקובע, בעקבות המקרא.
ריקי שואלת: האם יש קשר בין המילה 'כרבולת' והפועל 'להתכרבל'?
יש קשר, אך הוא מפותל במקצת. כרבולת היא מילה תלמודית. בתלמוד נאמר שמי שרוצה לסרס תרנגול צריך לקחת ממנו את כרבולתו, והוא "יסתרס מאליו". בתלמוד מופיעה גם הצורה הארמית של המילה, כרבלתא. בשפות שמיות שונות המילה מציינת מגבעת או ברדס, כגון באכדית: כַּרְבָּלָתוּ. הכרבולת היא איפה המגבעת של התרנגול. הפועל להתכרבל נשאב מן התנ"ך. על דוד המלך נאמר בספר דברי הימים שהוא "מכורבל במעיל בוּץ". המעיל מקשר לספר דניאל, שם מופיעה המילה הארמית כרבלא, שפירושה מעיל. המגבעת והמעיל הם פרטי לבוש העוטפים את חלקי הגוף, ומכאן הקשר ביניהם. על הקשר בין הכרבולת וההתכרבלות מצביע כבר רש"י בפירושו לספר דברי הימים. הפועל להתכרבל הוא התתפתחות טבעית חדשה מ"מכורבל" המקראי.
עמית נאור שואל: בהקשר לסערת מנויי הכדורגל שצצה לאחרונה. איך נכון לומר, "מָנוי" או "מִינוי".
הצורה הנכונה היא מָנוי, כלומר, אדם שמונים אותו בין האנשים הזכאים להיכנס למופע ספורט או תיאטרון, לקבל בקביעות עיתון וכדומה. מינוי הוא אדם שנקבע לתפקיד כלשהו, כלומר מי שממנים אותו לתפקיד, והוא קשור לסערות מסוג אחר, באזורי השחיתות הפוליטית.
אהרון בר כותב: יש לי ויכוח ארוך עם אחותי האם ראשי התיבות בק"ע הינן ראשי תיבות תקניים, או שמא הם נוצרו על ידי עורכי דין למיניהם שחיפשו חיים קלים בתחום. מי צודק?
ראשי התיבות בק"ע הם קיצור של "בקשר עם". אתר הקיצורים 'קיצור' מציין שאלה ראשי תיבות גם בשפה הצבאית: "בקשר עין". בענייני ראשי תיבות אין משמעות לתקניות אלא לשימוש בלבד. השימוש בבק"ע אכן אופייני בעיקר לעורכי דין, אבל קשה לומר שהוא מקל על החיים, הוא חוסך בסך הכל שלושה סימנים, בדומה לראשי תיבות מיותרים כמו 'עפ"י' עבור על-פי.
אלישע פרוינד כותב: שמעתי ברדיו כי ביישובי עוטף עזה הופעלה אזעקה. הפועל הוא להזעיק. מדוע אומרים אזעקה ולא הזעקה? מהיכן צצה הא'?
חילופי א' וה' מקובלים מאז תקופת התלמוד בשמות פעולה מבניין הפעיל, ואחד המוכרים ביניהם הוא הצמד 'אגדה-הגדה'. א' צצה מן הארמית, שם היא הצורה הבסיסית של המילים במשקל הזה. עם השנים, ובעיקר בעברית החדשה, הנטייה היא ליצור בידול בין שתי הצורות. הצורה בה' היא שם הפעולה, והצורה
אביטל גודרד כותבת: השבוע מצאנו בחנות מכשיר הקרוי "כלי לפריטת רימונים", שנועד להוצאת הגרעינים והפרדתם מהפסולת. האם הפועל 'לפרוט' מתאים בהקשר זה?
פריטת רימונים היא ביטוי מדויק ויפה המופיע במשנה, מסכת מעשרות: "האומר לחברו הא לך איסר זה בעשרים תאנים שאבור לי, בורר ואוכל. באשכול שאבור לי, מגרגר ואוכל. ברימון שאבור לי, פורט ואוכל". ותודה לגולשי המדור, מכל מלמדי השכלתי!
שי חכים שואל: הביטוי "נמלט בעור שיניו", כלומר, נמלט בקושי, ברגע האחרון, מופיע בספר איוב, וכן באנגלית: by the skin of his teeth. הפרשנות העברית שמצאתי היא: כל עורו פצע וחבורה, ורק החניכיים נשארו שלמות. הפרשנות האנגלית: עור שיניו = דבר דק כל כך כמו הציפוי שעל השן. שתיהן נשמעות לי מאולצות. אני מציע פירוש אחר: בעורי ובשיניי, כלומר, בלי רכוש חוץ מהעור שלי והשיניים שלי. מה הפירוש הנכון?
הביטוי אכן זכה לפירושים רבים, בעקבות הופעתו בספר איוב. אבן עזרא מפרש: "לא נמלטתי, אלא כמו שיני בעור" (כלומר, לא הצלחתי להימלט, כפי שהשיניים אינם מסוגלות להימלט מן העור). פירוש מצודת דוד המאוחר יותר קרוב להצעה של שי: "אשא כל בשרי בשיני, כי כל הבשר נלקה ונשחת, ולא נותר מהם ... לבד הבשר הדבוק בשיני". הביטוי האנגלי הוא לכל הדעות תרגום של הניב המקראי.
יפית מתל אביב כותבת: אני מקריאה לילד שלי את הספר אליעזר והגזר ויש בו שורה: "גזר, גזר, גזר, גזר אין כמוהו גזר, זרע אותו בגן הירק סבא אליעזר". האם לא יותר נכון לומר 'לשתול גזר' ולא 'לזרוע גזר', שהרי לגזר אין זרעים?
לוין קיפניס צדק. לגזר יש ויש זרעים, וזריעת גזר היא פעולה חקלאית לגיטימית.
אורלי קצין כותבת: מה ההבדל, אם יש כזה, בין המילה "להתייאש" לבין המילה "להיוואש"?
ההבדל הוא קודם כל דקדוקי. להיוואש הוא בבניין נפעל, להתייאש, בניין התפעל. בעבר אנו אומרים "נואשתי" בנפעל, "התייאשתי" בהתפעל. מבחינת המשמעות אין הבדל. "נואשתי" שמקורו בתנ"ך נחשב שפה מליצית, "התייאשתי", שמקורו בתלמוד, מקובל יותר בשפה ובכלל ובלשון הדיבור בפרט.
משה שרייבר כותב: המפקד בסרט לבנון מודיע לפיקוד האזורי שיש לו הרוג והוא צריך פינוי. הוא משתמש בביטוי "יש לי מלאך", ועל פצוע הוא אומר "יש לי פרח" מאין לקוחים ביטויים אלה בעת קרב? האם זה חלק מהסלנג הצבאי, שבו חייל הוא גפרור ומפקד הוא קודקוד?
פרח, כמו גם קודקוד וגפרור, הם מונחים משפת הקשר הצבאי, הקרויה גם נדב"ר, כלומר, נוהל דיבור ברשת. חלק מהם נקלטו בשפת הצבא גם בדיבור רגיל, ולא רק בקשר. מילת הנדב"ר להרוג היא הרדוף, ובמקרה של "מלאך", יתכן שמדובר בביטוי שנוצר ביחידה מסוימת.
אבישי כותב: מהו מקור המשפט המפורסם "מת העולם, נשרף הים, הדגים עלו על העצים", שמשמעותו היא שקרה משהו מאוד חריג?
הביטוי השלם כבר ותיק למדי, אך מקורו אינו ידוע למדור. כל מידע יתקבל בברכה. מילון הסלנג העולמי כותב כי הביטוי "מת העולם", שפירושו שקרה דבר נורא, הוא קיצור של הביטוי הרחב יותר שמביא אבישי. היום משתמשים ב"מת העולם", גם בצורה אירונית, כלומר, מת העולם, שום דבר כבר לא חשוב.
איתן ברלב כותב: מדוע אומרים שפת אם ולא שפת אב? מתי שפת אמי היא השפה שלי, ומה קורה אם אמי עלתה בגיל שלוש?
"שפת אם" היא מונח יסוד בתחום הקניית השפה, ופירושו השפה הטבעית שהילד קולט בינקותו. הביטוי מצוי במגוון רב של לשונות. הרעיון המונח ביסודו הוא שהילד קולט את השפה באופן טבעי וראשוני מאמו, והוא בוודאי נכון בחברות רבות שבהם אין כמעט מפגש בין האב לבין צאצאיו הפעוטים. בהחלט יתכן ששפת אמך היתה יידיש, או גרמנית או ערבית, אבל שפת האם שלך תהיה עברית, כי בבית שבו גדלת דיברו עברית. בקהילות היהודיות שפת האם היתה בדרך כלל השפה היהודית, יידיש, לדינו וכדומה. הביטוי מאמלושען, לשון אם, הוא שם נרדף ליידיש.
משה מתל אביב שואל: בתקופה האחרונה אני נתקל באמצעי התקשורת במונח "אלא מאי", במקום "אלא מה". מה מקור השיבוש הזה?
לא מדובר בשיבוש אלא בביטוי ארמי נאה, המקבילה הארמית ל"אלא מה", והוא מופיע בתכיפות בתלמוד. יש היום עדנה מסוימת לביטויים בארמית, והם מקובלים מאוד בשפת המשפט.
אלה מחיפה שואלת: מה מקור השימוש במילה 'פֶרח' כשמדברים על מתלמדים צעירים כמו פרחי טיס או פרחי כמורה?
המקור הוא במשנה, בצירוף "פרחי כהונה" הנפוץ מאוד גם בתלמוד ובמדרשים. במסכת יומא כתוב: "ביקש להתנמנם, פרחי כהונה מכין לפניו באצבע צרדה". על נבוכדנצר נכתב שהשמיד שמונים אלף פרחי כהונה. המדרש ופרשני המקרא נדרשו לצירוף הזה והציעו הסברים שונים. אליעזר המודעי דורש על פסוק ידוע מספר בראשית: "גפן זו ירושלים; שלשה שריגים זו מקדש ומלך וכהן גדול; והיא כפורחת עלתה נצה, אלו פרחי כהונה". בספר הזוהר קושרים את המילה פרחים ב'פרחי כהונה' למילה אפרוחים. עובדיה מברטנורה קובע שפרחי כהונה הם "בחורים ששער זקנם החל לצמוח", ומכאן גם המילה פרחח. פירוש מאוחר יותר קושר בין פרחי הכהונה לבני אהרן הכהן, באמצעות פסוק מספר במדבר שבו נכתב "והנה פרח מטה אהרון ... ויוצא פרח ויוצץ ציץ".
אבי ש. מרמת גן שואל: לאחרונה מרבים בפרסומות בשימוש במילה פריט בהגיית prit, אפילו לא perit , ומה קרה ל-parit?
הצורה הנחשבת היום תקינה היא פְריט בשווא. הצורה פָריט בקמץ היתה נהוגה בעבר, ואף מופיעה במילונים שונים, אך היא נחשבת בלתי תקינה היום. ההגייה שעליה מצביע אבי קשורה למצבו הבעייתי של השווא הנע. בעברית הישראלית איבד השווא הנע בראש מילה את התנועה בחלק ניכר מהמילים, מסיבות פונטיות ועל פי חוקיות פונטית מסוימת. לכן אנו אומרים prit ולא perit, או kvos ולא kevish, או shmira ולא shemira. לעומת זאת אחרי מ' ונ', למשל, נשמע את התנועה באופן ברור, ונאמר mesapper (מְסַפֵר) או nemashim (נְמָשִים).
יובל מניו יורק שואל: יש לי שתי שאלות לגבי שני מושגים ירוקים. אחת, מאיפה בא הביטוי 'אין לי מושג ירוק'. שנייה, מדוע אומרים בצבא על חייל חדש שהוא "ירוק"? תאוריה אחת שלי אומרת שזה קשור לצבע של פירות בוסריים. תאוריה שנייה, גם כן שלי, גורסת שכשחייל מתגייס המדים שלו טרם התבלו, ועל כן הוא ירוק.
הביטוי "אין לי מושג ירוק" קיים בפולנית, ומשם הגיע לעברית. Green במשמעות צעיר וחסר ניסיון קיים באנגלית, גרמנית, יידיש ועוד. ככל הנראה מקורו בתחום הצומח, על פי התאוריה הראשונה שמציע יובל. הצבע הירוק מציין מצב בוסרי בחלק גדול ממיני הפירות.
מאור מפתח תקווה כותב: בדקתי במילון אבן שושן מהו מקור המילה 'חצוצרה' בעברית, ושם כתוב כי המקור לא הוברר. היכן ניתן לקבל עוד מידע בנושא זה?
האטימולוגי ארנסט קליין משער שהמילה חצוצרה היא מן השורש חצ"ר, כאשר הצ' מוכפלת, בדומה למילים כמו חטוטרת או פטוטרת. הוא אינו מצביע על הקשר בין חצר לבין כלי הנגינה הנ"ל. יתכן שהחצוצרה שימשה כלי טקסי בחצר המלך, אבל אין לכך סימוכין.
נועם מהמרכז כותב: אני מחפש אחר מקור השם של שני מונחים ירושלמים. אחד הוא המשחק "חיי שרה". השני, כשילדים משחקים כדורגל הם מפריקים את הכדור (זורקים אותו לגובה) בתחילת המשחק. מה משמעות המלה 'להפריק'?
הביטוי להפריק הוא גיור חביב של הביטוי האנגלי free kick, כלומר, בעיטת עונש. לשאלה החוזרת והחשובה מדוע נקרא המשחק "חיי שרה" לא מצא המדור עד כה תשובה הולמת, השערות ומידע יתקבלו בברכה.
יותם גזית כותב: אי אפשר להתעלם מהשימוש הגורף בביטוי "הולך ל-" כצורת עתיד בעברית. "אתה מה-זה הולך ליהנות במלון", "אני הולכת להצטער על זה", וכו'. האם הצורה הזו תקינה?
זוהי צורה דיבורית נפוצה שמקורה באנגלית, שבה going to הוא פועל עזר שפירושו 'עומד לעשות משהו'. I'm going to buy a watch, אני הולך לקנות שעון.
יש לך שאלה שתמיד רצית לשאול בענייני לשון? ראית או צילמת מודעה או תמונה שיש בה עניין לשוני? שמעת ביטוי סלנג שכדאי לשפוך עליו אור? הילד השמיע הברקה לשונית מהממת? שלח/י באמצעות "כתוב לעורך".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם