ראשי » רייטינג » אמנות ובמה » מחול

מנזר הרקדנים: על מופע המחול סוטרה

המופע סוטרה שביצעו נזירי מנזר שאולין מסין התבסס על התכתבות בין מזרח למערב, בין נעורים לבגרות, בין הפרט לקבוצה, כשהיצירה נתנה לצופה את החופש לפרש את יחסי הכוחות בין הצדדים

לפי הנהוג בתרגום היפני, אפתח בהתנצלות: אני מתנצל בפני כל מי שלא הגיע לסוטרה, בביצוע נזירי מנזר שאולין מסין. כבר בתחילת המופע הצליחה הלהקה לחבר את הצופים לעובדת החוויה האחרת - מרגע שעלה הווילון נחשפנו לבמה בעיצוב בודהיסטי בצבעי עץ ואפור, המסמלים אדמה ופשטות.

אנסמבל של חמישה נגנים סיפקו מוזיקה חיה התואמת באופן נפלא את החיבור בין מערב למזרח - הקטעים הקלאסיים של פסנתר וכלי מיתר התחברו לקטעים האוריינטליים של כלי הקשה לאימוני קונג פו. הנ"ל סיפקו תפאורה לארבעה גיבורי היצירה. האדם המערבי (הכוריאוגרף סידי לרבי שרקווי), הנזיר הקטן (אולי בן שש, אבל פנומן ענק) וקבוצת הנזירים, אמני קונג פו שהתהוו כגוף אחד. אחד המוטיבים המשמעותיים במופע היו 16 ארגזי עץ סימטריים אשר שימשו כאביזרים וכחלק בלתי נפרד מעיצוב הבמה, וכמובן ככלי אדיר להעברת רעיונות רבים.

כמו בכל יצירת מחול גדולה היה מוטיב חוזר - ההתכתבות. התכתבות בין מזרח למערב, בין נעורים לבגרות, בין הפרט לקבוצה וכדומה. מתוך כבוד רב לצופה, היצירה נתנה לו את החופש לפרש את יחסי הכוחות בין הצדדים, שכמו בחיים נראו משפיעים ומושפעים זה מזה.

מה שהיה יכול להפוך למופע אקרובטיקה שראוי יותר לאולם התעמלות, התברר כערב רב השראה מבחינה כוריאוגרפית, שעסק בחקר תנועה מהיבטים שונים מהרגילים לנו, מה שהוכיח פעם נוספת כי האומנות בתנועה אינה אלא עומק, מחשבה וכוונה. האמת היא שהיה מרענן למדי לראות מופע בלי פירואטים.

החוויה שהועברה דרך עולם החיות (עגור, דרקון ונמר) הייתה

כל הרעיון העומד מאחורי הפסיכותרפיה עם בעלי חיים - הוצאת האמת הייצרית מהאדם מתוך הזדהותו עם החי, ובמקרה של הנזירים הזדהות טוטאלית.

בבית האופרה בתל אביב יותר הגיוני למצוא ערב גאלה לבלט קלאסי מאשר ערב גאלה לקונג פו, אבל מה הטעם באומנות אם לא לקחת את הצופה למקומות מיוחדים, כאלה שלא באמת היית מצפה להגיע אליהם.

סוטרה, ביצוע: נזירי מנזר שאולין מסין, כוריאוגרף: סידי לרבי שרקווי, מוזיקה: סיימון ברזוסקה. המשכן לאומנויות הבמה בתל אביב, מתוך פסטיבל תל אביב דאנס.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...