הזירה הלשונית: מילון גלי צה"ל
מציפורי לילה ועד פלייליסט, מעושים צהרים ועד מה בוער. לכבוד יום ההולדת השישים של גלי צה"ל, הזירה הלשונית מגישה מילון למונחים שיצאו מהתחנה הצבאית ונכנסו ללקסיקון התקשורתי הישראלי
שישים השנים יצרו מונחים ומילות מפתח לרוב, ולהלן מילון גל"צ. במילון מובאים מונחים שהפכו חלק מהלקסיקון התקשורתי הישראלי, תוכניות שהפכו למותגים, לצד מונחי פולקלור פנימי. המילון הוכן בין היתר על פי מילונים פנימיים של התחנה, והספר "גלי צה"ל מדברים מהשטח" שכתבו וערכו ציפי גון-גרוס ורפי מן. הספר יצא בשנת 1991 בהוצאת ידיעות אחרונות.
אגרון. כינוי לאולפני גל"צ בירושלים. האולפנים שכנו תחילה בחדר ההקרנה של אולם הקולנוע בבית אגרון, ושמרו על שמם גם כשנדדו לבית החייל בירושלים, ונקרא על שם עמירם ניר ז"ל.
אוטוטו. תוכנית דיווחי תנועה, המבשרת של גלגלצ, משנת 1990. הגישה מרב מיכאלי.
אולפנוע. אולפן רחב ונייד, שהותקן במיוחד עבור גל"צ. נגרר ממקום למקום באמצעות משאית. אמצעי יעיל לשידור וגם להפגנת נוכחות בשטח.
אז תצאי ותתאבדי. המלצתו של סרבן הראיונות רפאל איתן (רפול) לשדרנית עדנה פאר, בעת הקלטת התוכנית "אוהב לא אוהב".
אחמ"ש. הטכנאי האחראי למשמרת הטכנאים ולאיכות הטכנית של החומר המשודר. מקובל גם בבתי חולים ובמסעדות, לא ברור מי הוגה הר"ת.
איש המסתורין. חידון מוקומנטרי: זהה את הידוען על פי תשובות "כן" ו"לא".
אמריקה. אחת המבוכות הגדולות בתולדות התחנה. יוסי יזרעאלי ביים סדרה מושקעת בעקבות "אמריקה" של קפקא.
אני נשבע לך. סדרה מונומנטלית ב-18 פרקים על מלחמת יום הכיפורים, 2003. תא"ל אביגדור קהלני חתום על הסדרה.
אני ענק. ציטוט מאחת הפדיחות הגדולות הקשורות בתחנה: עמוס גלבוע מעניק ראיון שערורייתי לרונאל פישר, וסוגר קדנציה כמפקד התחנה אחרי שבוע בתפקיד.
ארבע אחרי הצהריים. שירים עבריים בשעה שבה יתר הערוצים המובילים עושים אקטואליה. יורם רותם ודלית עופר המציאו. השיר הראשון ששודר היה "דרך הכורכר" של אריק סיני.
באופן מילולי. פינת לשון יומית. מותג אבשלום קורי.
בוקר טוב ישראל. תוכנית אקטואליה יומית. בקיצור: בט"י. בהמשך היום בא גם "ערב טוב ישראל".
בילוי נעים. תוכנית בידור שבועית, שמו השני של מולי שפירא.
ברווז עיתונאי ממערב לתעלה. הקלטה היסטורית של ברווז מצרי מגעגע בכתבה בת 30 שניות של איש המילואים יוסי יזרעאלי מאולפן פאיד (ע"ע).
גל עברי ירוק. שירים עבריים בבחירת המאזינים, יצירה של יורם רותם. נולדה תחילה כתוכנית לחג הביכורים, ומכאן הצבע הירוק.
גל שקט. רדיו נטול רדיו, אלתור יצירתי בימי מלחמת המפרץ לצורך התרעה על טילים.
גל"צניק. משרת בגל"צ ובוגר התחנה. סוג ייחודי של איש תקשורת שעתידו לפניו.
גלגלי צה"ל. הסבתא של גלגלצ, תוכנית דיווחי תנועה מהכבישים וממסוק משנות השבעים.
גלי צה"ל כל הזמן. הג'ינגל הנצחי של גל"צ, נוסח על ידי מתי ויינברג, הולחן על ידי יזהר אשדות כאשר שירת בתחנה. ג'ינגל שנפסל, וטוב שכך: "גלי צה"ל – מקורות יודעי דבר בכל דבר".
דברור. חותמת כשרות למהדרין של דובר צה"ל כולל ניסוח מחדש לפי הצורך, לצד אישור הצנזורה הצבאית, לידיעות על הצבא המשודרות בגל"צ.
ד"ש עם שיר. שירים לחיילים מן העורף לחזית. התוכנית ירדה מזמן, המותג נשאר.
האדם השלישי. משחק רדיו חי משנות השישים בהנחיית שמואל שי ומשה טימור, שהפך לתוכנית פולחן. העיקרון: גלה את המתחזה.
האולפן המאוחד. שילוב שידורי גלי צה"ל וקול ישראל בימי מלחמת יום הכיפורים ממרתף בית סוקולוב בתל-אביב.
האולפן המשולב. שילוב שידורי גלי צה"ל וקול ישראל בימי מלחמת המפרץ הראשונה, ינואר-פברואר 1991.
האוניברסיטה המשודרת. יצירה ייחודית הרשומה על שמה של תרצה יובל-אלחנתי. תרצה נפטרה בטרם עת, האוניברסיטה חיה ומשדרת.
האיש הקטן מהרדיו. קוטנר, אלא מה, או בקיצור, יוד.
הטלפון האדום. עוד חידוש גלצ"י שיובא מצרפת: מאזינים מתקשרים ומדווחים על אירועים חדשותיים.
הכה את התקליטייה. תוכנית פולחן מימי הוויניל: לרוץ ולמצוא תקליטים, בדרך כלל נדירים, בשידור חי.
הכה את התקליטן. קריאת הקרב של קריינים מתוסכלים שאינם משלימים עם הר"ש (ע"ע) שהוכן להם על ידי עורך מוסיקלי.
המחנה רוקד. הלהיט הגדול של גל"צ בשנותיה הראשונות של התחנה.
המרגיע הלאומי. נחמן שי במלחמת המפרץ, אז דובר צה"ל.
הפרלמנט של לונדון. ירון לונדון וחברים.
זמביש. מכשיר לייבוש ידיים בזמזום. מחידושי מאזינים של "המילה האחרונה", עם ג'קי ואברי.
חביתת צרבת. מתכון ייחודי של מטבח גלי צה"ל: חביתה בשמן עמוק.
חו"ל-חולה-לא יכולה. ארסנל התירוצים של מרואיינים פוטנציאליים שלא בא להם להגג בשבע בבוקר על שיטות הממשל בימי הבית השני, או לפרשן הפיכה בצ'צ'ניה עילית.
חידון התנ"ך. מסתבר שהמערכון האלמותי נולד בגלי צה"ל.
טרמפ. תוכנית עבר של דורי בן זאב, מסמלי התחנה.
יש עם מי לדבר. תוכנית מאזינים שהפכה למותג ולמטבע לשון. קיצור: יעמ"ל.
יש עם מי לזמזם. חידוש בינלאומי של בני בשן. מזמזמים שירים. רק בישראל.
יתוש בראש. תוכנית סטירה שהחזיקה עשרים שנה, השלושה בסירה אחת של גל"צ.
כְּבִישֶׁר. משאית לניקוי כבישים, מחידושי מאזינים ב"המילה האחרונה".
לופקה. ספר השידור של גל"צ עד להמצאת המחשב. מקור השם עלום.
לעשות מדרגות. לשפשף את מסדרונות גל"צ ואת רצפתם המשחירה. ממשימות הגל"צניקים בין ראיון עם ראש הממשלה לעריכת תוכנית על עגנון.
לשתות מים. הנשק הסודי של נחמן שי במלחמת המפרץ. גם בשידורי גל"צ.
מבזק. חידוש של גל"צ שנקלט היטב: ידיעות קצרות בין מהדורות, בעקבות הביטוי האנגלי flash news. התמסד ל"מבזק חצי".
מה בוער. שאלה יהודית עתיקה, ווס ברענט אפעס, שעשתה את רזי ברקאי למה שהוא בגל"צ, אחרי שחצה את הקווים מ"הכול דיבורים" בקול ישראל.
מה יש. שאלה ישראלית רבת משמעות, שעשתה את ארז טל ואברי גלעד למה שהם.
מים מים. מסמלי "מה יש", בקולו הצווחני של אברי גלעד, ובלי שום משמעות.
מסורת מסורת. טייק-אווי מ"כנר על הגג" לתוכניות הרבנות הצבאית.
מסע הקסם המסתורי. יואב קוטנר מתעד את הביטלס בסדרה רבת פרקים.
מצעד המרגנית. מצעד פזמונים רטרו, שירים קלאסיים מדורגים בידי המאזינים. ערכה והגישה: עמליה רוזן.
מקהלה עליזה. דורות של ילדים גדלו על תוכנית שבת בבוקר עם שרה דורון ז"ל. המקור בשירה של לאה נאור.
מקס המטורף. דמות פולחן בגלריה של "מה יש".
משפחת שמחון. משפחה ישראלית שישבה מידי יום לאכול צהריים עם כל עם ישראל, נולדה וגדלה בגל"צ החל מ-1962. משה בן אפרים ז"ל חתום על הסדרה, שהפכה גם לספר ולסרט.
נאווה בבית? ממשפטי המפתח של "משפחת שמחון", בקולו הרועם של שמואל רודנסקי. גם "יש דואר?", וכמובן, "נו, אז לאכול".
נכון לעכשיו. תוכנית בוקר רבת שנים, שהומרה לאחרונה ל"נכון להבוקר". לא ברור האם מטבע הלשון היא מקור השם, או שם התוכנית הוליד את מטבע הלשון.
נעים בכביש. משחק לשוני חביב של גלגלצ. לא תמיד נעים בפקקים, תרתי משמע.
סבאבה בבסיס. גל"צ בסלנג שהקדים את זמנו. עם ארז טל ודורי בן זאב.
סְחִיּוִר. הג׳יפה שנשארת בכיור, החידוש הראשון בלקסיקון המאזינים של "המילה האחרונה".
ספרים, רבותי, ספרים. דן בן אמוץ כתב לגשש, והשם הפך למותג גל"צי, ולשמה השני של ציפי גון-גרוס.
עוד מעט נהפוך לשיר. פרויקט שהפך למסורת: שירי נופלים מולחנים. פרויקט של גולן יוכפז.
עושים ספורט. בגירסת גל"צ, מן הכורסה או במכונית.
עושים צהריים. בגירסת גל"צ, עם יעל דן.
על הדבש ועל הכיפאק. תוכנית אייטיז, פריצת הדרך הראשונה של המוזיקה המזרחית ללוח השידורים של גל"צ. השם בעקבות נעמי שמר.
על יבש. תוכניות לא לשידור במסגרת הטירונות של הגל"צניקים החדשים. מקור הביטוי "על יבש" באימוני מכבי האש האמריקניים.
עצם הפז"ם. המקום הכי כואב בגוף החייל, כולל הגל"צניק, וגם שם של תוכנית לילה לחיילים בשמירה.
פאיד. אולפן השידור הקדמי של גל"צ ממערב לתעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים, באולם הסקווטש של קצינים מצריים.
פזית. מגיבורות "מה יש".
פלונטר. המילה שבגללה הורחק דן שילון משידור בגל"צ בימי מלחמת לבנון השנייה. הוא שאל, הרבה לפני ועדת וינוגראד, "איך יוצאים מהפלונטר".
פלייליסט. רשימת שירים מועדפים, הזוכים להשמעת יתר על-פי הנחיה לעורכים המוזיקליים. אנגלית: play-list, רשימת השמעה. הופעלה לתקופה קצרה בסוף שנות השבעים, ושוב בשנות התשעים בגלגלצ ביוזמתו של אלדד קובלנץ. הפכה שם נרדף לדיקטטורה מוזיקלית, עד שירדה מסדר היום והשידור בתחנה.
פתאום שמעתי בום. האינסרט הנפוץ בשידורי פיגועים בימי האינתיפאדות.
פתחון פה. אורי זוהר מגיש, במסגרת חטאיו הרבים.
צחנה. הכינוי של תחנת גל"צ ביפו בפי המשרתים בה, ברגעי הייאוש שלהם. הכינוי מתאים במיוחד לסחבת הרצפה המשרתת בתחנה כבר 60 שנה.
ציפורי לילה. תוכנית לילית הסוגרת בקרוב 40 שנה. בין המגישים הראשונים היו גילה אלמגור ויורם קניוק. ראשי תיבות: צפר"ל. מקור מטבע הלשון בשפה הגרמנית: Nachtvogel.
צעד וחצי. כדורסל בגל"צ.
קד"צניק. חייל גל"צ חדש, ירוק וצעיר. ראשי תיבות: קדם צבאי. קורס הקד"צים שהכשיר שדרנים לפני הגיוס בוטל מזמן, השם נשאר.
קולה של אמא. תוכנית שהיתה מטבע לשון, שהרי צה"ל הוא צבא העם, והעם אוהב את אמא שלו.
רצועת הביטחון. שטח צבאי באזור אויב, שהפך לשם תוכנית צבאית גל"צית.
ר"ש. ראשי תיבות: רשימת שידור. רשימת השירים לשידור, ששימשה בעבר גם כבסיס לגביית התמלוגים על ידי אקו"ם.
שומע? המפקד אבי בניהו כבר לא בתחנה, אבל רוחו עדיין מרחפת. "שומע?" היא שאלה קבועה ורועמת של הנ"ל כדי למקד את תשומת הלב של בן שיחו בטלפון. ביטוי בניהו נוסף: "אני אמבולנס". תרגום: תסתדרו לבד, תקראו לי רק כשיש צרות.
שיטת הסנדוויץ'. ביטוי נפוץ של יצחק לבני, מפקד תחנה ותיק, כדי לתאר את החיבור בלוח השידורים בין הקל לכבד, בין הצבאי לאזרחי, בין האקטואליה ושידורי התרבות. עוד מאמרות לבני: "משחקי הרדיו הם הפודינג של סעודת המאזינים".
שירותרום. מפעל התרמה שנתי מתוקשר היטב ומניב פירות.
שירי משוררים. פרויקט מבורך ששינה את פני הזמר העברי. הוליד שירי זמר רבים, שחלקם הפכו לקלאסיקה.
שישים שניות. שיטה צה"לית להעברת ידע, הקדימה את הידע הקצבי של האינטרנט בדור-שניים. ביוזמת יעל דן.
שְׁנֶקֶל. שני שקל. חידוש של מאזיני "המילה האחרונה", שתפס היטב.
שעה היסטורית. היסטוריה עם הרבה פלפל, בכיכובו של פרופ' מיכאל הרסגור.
שפשוף נעים. ברכה צה"לית שחוקה, קצת מעצבנת, שהפכה לתוכנית.
שרגא בור סוד. פוליטיקאי בדיוני שהורץ לשלטון במסגרת "מה יש".
תגיד תודה שאתה לא בגולני. התשובה לכל גל"צניק שמתלונן שבמקום להתכונן לתוכנית הוא צריך "לעשות מדרגות" (עיין ערך).
תג'נגל לי את זה. עוד משפט זהב של אבי בניהו, במסגרת קידום תוכנית כלשהי. לימים הפך הביטוי שם קוד להנעת תהליכים פנים תחנתיים.
תו השעה. חידון מוזיקלי יומי ומאתגר: זיהוי יצירה מוזיקלית על פי כמה תווים הפותחים אותה.
תיאטרון הדמיון. כינוי יצירתי לרדיו, וגם שם לסדרה תיעודית על הרדיו שיצר זיו יונתן.
תיבת נוח. תוכנית פולחן חיה משנות השישים, אמנים ומצחיקנים בשידור חי.
יש לך שאלה שתמיד רצית לשאול בענייני לשון? ראית או צילמת מודעה או תמונה שיש בה עניין לשוני? שמעת ביטוי סלנג שכדאי לשפוך עליו אור? הילד השמיע הברקה לשונית מהממת? שלח/י באמצעות "כתוב לעורך".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם