ראשי » רייטינג » ספרות » הזירה הלשונית

הזירה הלשונית: המילים המתבקשות של יונתן רטוש

יונתן רטוש אחראי לכמה מחידושי המילים המעניינים בשפה העברית. מה זה אַחְמַשְׂמָע, בר אוריין, גובהת, יעקומה וצחצח? לכבוד ספר חדש על האיש, "הזירה הלשונית" בוחרת את החידושים האהובים

 
יונתן רטוש (שמו הספרותי של אוריאל שלח או אוריאל הלפרין) הוא דמות יוצאת דופן בתרבות העברית-ישראלית. משורר שכתב שירה שאינה שייכת לאסכולה כלשהי, ממנהיגי התנועה הכנענית שהשפיעה על צעירים רבים בשנות הארבעים והחמישים ונעלמה. לא רבים יודעים שהוא היה איש לשון ידען ופעיל ומחדש מילים בהיקפים חסרי תקדים.

ממש בימים אלה יצא בהוצאת אוניברסיטת בר אילן הספר "המילים המתבקשות" שכתבה מיכל אפרת. הספר עוסק במילים שיצר רטוש, או במה שקרוי גם "תחדישים". זהו ספר מעורר התפעלות ומרתק בהיקף העבודה ובעיקר באיכות העבודה שנעשתה בו.  פרופ' אפרת היא אשת החוג ללשון באוניברסיטת חיפה ושימשה גם כראש החוג. פרט אישי מתבקש: אפרת היא גיסתו של רטוש, רעייתו של הבלשן החשוב עוזי אורנן, אחיו הצעיר של יונתן רטוש.

הספר "המילים המתבקשות" מציג בסדר אלף ביתי, כמילון, כ-4,000 חידושים של רטוש, לא פחות. כל אחד מהחידושים זוכה לעיון מיוחד, מראי מקום והערות היסטוריות ודקדוקיות. יש לזכור שרטוש פעל החל משנות השלושים-ארבעים, כאשר רוב היוצרים הגדולים של המילון העברי החדש כבר סיימו את מפעלם. רטוש נכנס לעבודת החידוש בנחישות של לוחם חסר פשרות כנגד הלעז, אבל גם כמשורר הזקוק למילים חדשות לצרכיו. חידושים לא מעטים הם מתן משמעות חדשה למילים קיימות. כן מציינת אפרת חידושים שרטוש חידש באופן עצמאי, אף בדיעבד התברר שמחודשו לפניו, כמו "מרב" (מקסימום), שבו הקדים אותו ברל כצנלסון.

רוב חידושיו של רטוש לא נקלטו בשפה. בין אלה שנקלטו חשוב לציין את המילים ממסד, סוּגה, תסמונת, הסלמה, מִמְטָר, סַיָיע, עַסקונה ועוד. ולהלן כמה מהחידושים, המייצגים גם היבטים שונים במפעלו.

אַבְהוּנָה. פטריארכיה, שלטון הגברים. רטוש אהב את הסיומת –וּנה, המופיעה בתחדישים נוספים.

אָבוֹת. פטריוט, על פי 'פטריו-', של האב ביוונית. הצעה נוספת: יואֵב.

אֶהְבָּל. אמונה תפלה, הדמיון למילת הסלנג הערבית אהבל אולי אינו מקרי.

אוֹאָה. דילמה, מן הצירוף "או.. או".

אוֹסָף. טרמפיסט, וגם אַסֶּפֶת עבור טרמפיאדה.

אַחְמַשְׂמָע. מילים נרדפות, סינונימיות. הרכב של 'אח' ו'משמע', שאינה נפוצה בעברית.

אֱלוֹהֵכָה. תיאוקרטיה, שלטון הדת. הסיומת –ֵכָה חוזרת שוב ושוב במשמעות שלטון. באותה דרך הציע רטוש את אֲצוּלֵכָה

(אריסטוקרטיה), בְּדוּלֵכָה (אוליגרכיה, שלטון המיעוט). עַמֵּכָה (דמוקרטיה) ועוד.  

אַפְסִיעוֹד. אגוצנטרי, בעקבות "אני ואפסי עוד" מישעיהו.

אַשֶּׂרֶת. סנאט או בית נבחרים.

בָּהוֹאוּת. אנרכיזם, בעקבות 'בוהו' מן הצמד 'תוהו ובוהו'. מכאן גם בהווה (אנרכיה), ובהוון, אנרכיסט.

בּוֹנְנוּת. אינטואיציה. המילה נקבעה מאוחר יותר על ידי האקדמיה עבור insight, אך בסופו של דבר ניצחה כאן 'תובנה'.

בַּנָּן. פילוסוף. מכאן גם בוֹנְנָה, פילוסופיה.

בִּקְבּוּק. מילה מפתיעה כתרגום עברי לאונוטופיאה, מילים המחקות את הצליל הקשור במשמעותן. המילה בַקבוק עצמה אונומטופיאית, וכאן העביר אותה רטוש למשמעות הכללית. האקדמיה קבעה 'תצליל'.

בר אוריין. בעל תואר ראשון,  בי איי. כנראה שהביטוי הוצע עוד לפני רטוש, אבל הוא שווה ציטוט בכל מקרה. לתואר שני הציע רטוש את 'מר אוריין' (אם. איי.), ולבעל תואר דוקטור: 'רב אוריין'.

גַב. פרוטקציה. רטוש מסביר בטור שכתב ב"במחנה" שפרוטקציה היא חסות, ובלשון הדיבור: גב.

גַברוּרָה. נערה הנוהגת כנער, טומבוי. בפלמ"ח קראו לה גבריאלה.

גַּדֶּלֶת. מגלומניה. כאן במשקל המחלות הרגיל.

גוּּבַּהַת. פחד גובה. רטוש הציע לקרוא למחלות הפחד במשקל קֻטֶּלֶת (כמו סֻכֶּרֶת), והציע גם נוּכֶּרֶת (פחד מזרים), סוּגרת (קלסטרופוביה) ועוד.

גוֹגוּת. ברבריות, בעקבות העם המקראי גוג הידוע באכזריותו.

גִזְגֵז. הזדווג, משחק מילים בעקבות המילה זוג. זגזג היתה תפוסה  במשמעות אחרת.

דמוקטָטורה. מילה אירונית, חיבור של דמוקרטיה, דיקטטורה וקריקטורה. בסלנג ידועה גם המילה דמוקרָטור, שילוב של דמוקרט ודיקטטור. רטוש מעיר במכתב לאורי אבנרי, שהשתמש בביטוי בשנת 1962, שהוא חידש אותו כבר ב-1949.

הסלמה. אסקלציה, הגברה הדרגתית של מצב מלחמה. מילה שכבר נכתב עליה במדור והוויכוחים עליה הרקיעו שחקים, אך היא ניצחה את המפקפקים. רטוש הציע אותה בשנת 1966, עשר שנים אחר כך אומצה על ידי האקדמיה בלי להזכיר את רטוש.

זְדַמְנָן. אופורטוניסט. זהו תרגום שאילה, כלומר, רטוש מסתמך על המילה opportunity, 'הזדמנות', הגלומה במילה.

זַהֲבָן. בלונדיני. וגם זלהבי, צבהן, צלהבי ועוד.

זֶוַוע. טרור, וגם זַווען לטרוריסט.

זַנֶּבֶת. הנג-אובר, או בלשון האקדמיה: חמרמורת.

חֶבְרָתָן. סוציאליסט.

חוצרָנית. יצאנית, פרוצה. גם: חזרנית.

חַיֶישת. אלרגיה. אלרגי: חַיָיש. רטוש מציע את המילה במכתב למערכת הארץ משנת 1967. הוא כותב כי הקשרן של המילים "יובן מאליו לכל יודע עברית ובעל מחושים, וחושש וחששן וכל חש בכל אשר הוא חש בו, וחיישן וחיישני ולוקח בחיישנות אשר הוא".

חַשְּמַלּוּנָה. אלקטרוניקה. מילה נפלאה שחבל שלא תפסה. לאינסטלציה קרא שרַבְרָבוּנָה.

טְוָוח. המרחק הנדרש לירייה, range. המילה קיימת במקורות במשמעות ירייה, וקשורה לביטוי המקראי "כמטחווי קשת". רטוש העניק לה את המשמעות המודרנית.

יַעֲקוּמָה. לא, זה לא 'יא עקומה' באינטרנטית. יעקומה היא קריקטורה. רטוש אהב להוסיף י' לפני שורשים ליצירת מילים חדשות. יַבצועה הוא אינטרס, יַלבושים: קונפקציה, יַקהוּלָן: פופוליסט.

כַּהֲדָם. דז'ה-וו, ראשי תיבות: כבר היו דברים מעולם.

כַּיּוֹמָאוּת. מודרניזם, בעקבות "כַּיּוֹם". ומכאן כַיומאי (מודרניסט), כַיומה (מודרנה) ועוד.

כְּנוּף. גנגסטר, מן המילה כנופיה.

לֻכְלָך. ברוטו. ומולו נֶקִי: נטו. למילה טרה הציע כמה הצעות, וביניהן גְלָם.

לשַכְּנֵז. להיעשות אשכנזי. היום משמש הפועל בסלנג בעיקר במשמעות לגרום למישהו להפוך לאשכנזי, וכן בהתפעל: להשתכנז.

מטומפש. גם מטומטם וגם מטופש.

מיטוב. אופטימיזציה. המילה התקבלה מאוחר יותר על ידי האקדמיה.

מִמְטָר. גשם, כשם קיבוצי המתייחס לכלל הגשמים. גם על המילה הזו היו ויכוחים, ושאלו מה ההבדל בינה לבין מטר. החזאים פסקו שהיא דרושה להם, והיא נקלטה.

מִמְסָד. אחת המילים החשובות שחידש רטוש ונקלטו.

מִפְרַד הנפש. פסיכואנליזה. לפסיכואנליטיקן קרא נַפְשָׁד.

מִצְחָק. הומורסקה, וגם משחק ילדים. כמה עשרות שנים אחר כך קבעה האקדמיה את מצחק כשם עברי לסטנד-אפ.

מַרְפְּקָן. קרייריסט. וגם הלכן, טפסן וקרדְמָן (בעקבות 'קרדום לחפור בו').

נָגְדָה. אופוזיציה. בקמץ קטן, יש לקרוא נוֹגדה. לאחרונה קבעה האקדמיה מילה דומה במשמעות זו: נֶגְדָה, ולקואליציה: יַחְדָה. יוֹחדה (בקמץ קטן) אצל רטוש פירושה אינדיווידואליזם.

נַחְשׁוּנָה. אוונגרד, בעקבות נחשוני בן עמינדב ושם התואר נחשוני.

סדוּמָה. לא ממש תקין פוליטית, אבל זו המילה שקבע רטוש לקהילת ההומוסקסואלים. להומוסקסואל קבע סדומי, וללסבית סדומית.

סוגה. ז'אנר, מילה נפלאה שנקלטה, וגם סביבה נסבו ויכוחים סוערים, ואבא בן דויד ראה בה חידוש מיותר.

סַיָּיע. אסיסטנט, עוזר. בשימוש היום בעיקר בתחום רפואת השיניים.

עַסְקוּנָה. כלל העסקנים בארגון כלשהו או בכלל. מילה נפלאה שהפכה סלנג ונאמרת היום במלעיל, רטוש חידש אותה בדומה לנחשונה, אבהונה ועוד. יש שמייחסים אותה ליזהר ולאחרים, אבל ללא ספק היא של רטוש.

צַהֲבָן. ג'ינג'י. מתכתב עם זהבן (בלונדיני).

צַחְצָח. לבנטיני. רטוש מסביר את החידוש בכך שהלבנטיניות היא התקשטות חיצונית בתרבות זרה, מעין הצטחצחות בברק חיצוני. אפרת כותבת שהוא יצר את התחדיש בהתייחסות למילה צ'חצ'ח שהלעיגה על יוצאי צפון אפריקה.

צַעֲנֵנָה. בוהמה, בעקבות משמעות המילה בצרפתית: חיים של קלות דעת ונוודות, ומכאן הקשר לצועני. צַעֲנָנִי: בוהמי.

קהוּלה. מילה עברית נאה לרפובליקה, שלא נקלטה.

רַבָּן. פרופסור, התפתחות של אחת ממשמעויות המילה בלשון חכמים.

רעיוּנה. אידיאולוגיה. ומכאן רעיוּנאי, אידיאולוג. המילה הדומה רעיוֹנאי היא קופירייטר, מקצוע בתחום הפרסום.

שַדרוּרה. דיפלומטיה. לדיפלומט קרא שַדריר, בסמיכות לשגריר, שהוא אחד ממקצועות הדיפלומטיה.

שְחוראי. פסימיסט, רואה שחורות.

שִׂימְיָד. מונופול. כמו שזה נשמע: שים יד, השתלטות על תחום מסוים.

תוּגי. טרגי. מן המילה תוגה, כמובן. יש גם תוּגיקוֹמי, טרגי-קומי.

תוֹלֵם. קונפורמיסט, הולך בתלם.

תַזֶּזֶת. היסטריה. מילה נהדרת ומומלצת.

תִכְלול. הרכבה של חלקים ומרכיבים רבים  יחד, מילה שנקלטה בתחומי הניהול והצבא.

תסמונת. סינדרום, מילה חשובה שנקלטה.

תַסַּעַת. אוטובוס, במשקל דומה לרכבת. למינובוס הציע לקרוא תַּסָּעִית.

תַּפַּחַת. אינפלציה. רטוש הרבה להציע חידושים בתחום הכלכלי.

תָּרוֹק. טורקיז, במשקל הצבעים.

ועוד ספר, ובעצם ספרון חביב במיוחד, רובו מתורגם, שיצא לאור בהוצאת קרן. שם הספר "טינגו", מאת אדם ז'אקו דה בואנו, והוא מביא מילים מיוחדות מרחבי העולם. הספר נוגע במה שקרוי "המילים החסרות", השונות משפה לשפה. גלעד צוקרמן הוסיף שלושה פרקים למהדורה העברית. ולהלן מעט פנינים מן הספר.
הצרפתים קוראים למחשב אוֹרְדִינָטֶר, כי המילה האנגלית קומפוּטֶר נשמעת בצרפתית כמו "נרתיק הזונה".
נָרָה צֶ'סְטְרָה פְּרָיוֹגָה פירושו בסנסקריט גברים המעריצים את איבר המין שלהם.

באלבניה יש עשרה מונחים לשפמים, על פי צורתם. מוסטצ'ה הוא שפם סתם, מֶד' הוא שפם עבות, פְשֶׁס הוא שפם דמוי מטאטא, ביג שפם בצורת כידון ועוד.

במלאית יש מילה מיוחדת לרווח בין השיניים: גיגי רונגק. לרווח בין הרגליים הפשוקות קוראים בסיבירית אירקָה, וָאל היא בשפת אולווה בניקרגואה קפל העור מתחת לסנטר.

אדם המעניק מחמאות לעצמו קרוי בספרדית אֶצָ'רְסֶה פְלוֹרֶס, כלומר, זורק על עצמו פרחים.
"ככה ככה" זוכה לגירסאות הכפלה  רבות בשפות שונות. קוֹזי קוֹזי באיטלקית, טיק טיק בשפת גוג'ראטי בהודו, שוֹיְלֶה בּוֹיְלֶה בטורקית ועוד.

בֶּקוּ שָׁן ביפנית היא בחורה שנראית יפה מאחור, אך לא מלפנים. ווה ווה בסומטרה היא רוח של אשה מכוערת ששדיה נפולים.

צָאי בסינית הם מאה טריליון. צְ'-אַן: אחת חלקי עשרה מיליארד.

ולקינוח, משמעות שמות פרטיים בשפות אפריקה.

אוּ-זֶנְזוֹ: כל מיני דברים קרו ברחם.
אִיגֶה: נולדה עם הרגליים קדימה.
אָרוֹגוֹ: אמא היתה נודניקית בזמן ההיריון.
אָמָצִ'י: מי יודע מה אלוהים הביא בילדה הזו.
מֶסופּיקיִינדי: יש לה עיניים כמו דייסה קשה.

בתיאבון.

יש לך שאלה שתמיד רצית לשאול בענייני לשון? ראית או צילמת מודעה או תמונה שיש בה עניין לשוני? שמעת ביטוי סלנג שכדאי לשפוך עליו אור? הילד השמיע הברקה לשונית מהממת? שלח/י באמצעות "כתוב לעורך".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...

הזירה הלשונית

רוביק רוזנטל מביא מילות סלנג חדשות, מזכיר ביטויים נשכחים, מספר מה מתרחש בעולם הלשוני בישראל ובתפוצות, מציץ בספרים חדשים ובפרשת השבוע, מציג הברקות לשוניות של ילדים ומשחקי מילים, ועונה לשאלות

לכל הכתבות של הזירה הלשונית