הזירה הלשונית: ככה נראית העברית באינטרנט
חוץ מלשנות את חיינו, רשת האינטרנט גם עזרה ביצירת שפה שלמה. מטוקבקים ועד פ33ה, מילון הרשת לפי הספר "עברית אינטרנטית"
המקלדת מחייכת. הבדלי תרבות ברשת מבוססים לעתים על הבדלים טכנולוגיים מקומיים. במדינות מסוימות התפתחו גרסאות מקומיות שונות לרגשונים (סמיילים), בשל הבדלים בנגישות הסימנים במקלדות. בארצות סקנדינביה ובישראל חיוך מסומן כך =) או כך =], מפני שסימנים אלו סמוכים במקלדת וקלים יותר להקלדה.
ואאאי עייייפה מתתתה. התופעה של הכפלת אותיות באינטרנט משרתת לעיתים פן שלילי. המשפט "אז איייייייך בנאדם יכוול להישאר שפווי במצצצצב כזזה" מדגים ייאוש או תסכול. המשפט "בוקרררר טובבבב, ואאאי עייייפה מתתתה מאתמול מהמסיבה :(:(" בא להמחיש ולהקצין את תחושת העייפות המתוארת.
ויקיפדיה כמעוז הדמוקרטיה. ויקיפדיה משקיעה מאמץ רב בעיצוב השפה בה נכתבים ערכים. כיאות לגוף שחרת על דגלו את הדמוקרטיה מתקיימות בה הצבעות במקרים של אי הסכמות. כאשר מתגלעת התנגדות לשינוי או החלטה נפתחת זירת בחירות בדף נפרד המיוחד לכך, ובו מוזמנים הוויקיפדים הוותיקים להצהיר את טיעוניהם ולהצביע 'בעד' או 'נגד'.
זונת צומי. ערך במילון המופיע בסוף הספר: אדם הצמא לתשומת לב ויעשה הכול כדי לקבלה, גם במחיר של תגובה שלילית. אנגלית: attention whore. דוגמה מאחד האתרים: "אני זונת הצומי החדש של הפורום".
טוקבקים, הגירסה הבריטית. מחקר שניתח אלפי תגובות באתרי עיתונות ישראליים ובריטיים מצביע על כך שאיכות התגובה בטוקבקים הישראליים נמוכה מהטוקבקים הבריטיים. זאת בין השאר בשל שיח הכותרות, ההופך את התגובות הישראליות קצרות יותר. 15% מהתגובות בטוקבקים ישראלים אינן מכילות דעה כלשהי, ורק כ-20% מהתגובות מכילות טיעון מנומק.
יאא חח וואו. משתמשי הרשת מצאו דרכים רבות לקרוא קריאות ברשת באמצעות משחקי אותיות. למשל: "אמרתי לו יאא איך אני אוהבת ת'עיניים שלך, והוא אמר ואני אוהב אותך, זה היה.. שונה.. חח זה היה ואוו..".
ידביל יקרציה ימסטול. תחילית הגנאי יַ-, היא מילת הקריאה 'יא' השאולה מערבית, ומשמשת למטרות שונות וביניהן לגנאי, יכולה להיצמד לתחילת שם-תואר שלילי עם או בלי גרש המפריד ביניהן: י'דביל (יא דביל), י'דפוק, י'מכוער, י'קרצייה; בלעדיו: ימפגר (יא מפגר), יסתומה, יאהבלה או יהבלה, ימסטול. משפט בשתי החלופות: "אודליה י'קרועה הבנת לא נכון יקשת הבנה חחחחח".
יוד החמידות. כאשר כותבות הפקצית מבקשות להיות חמודות במיוחד, הן מוסיפות את 'יו"ד החמידות'. למשל, 'שילי' במקום 'שֶלִי', 'שילום' במקום 'שָׁלוֹם', ואפילו 'מושילם' במקום מושלם.
יתום פותח וסוגר. הספר מביא כדוגמה להתלהמות ברשת את הסיפור הבא. ב-23 בפברואר 2004 פתח עוזרו של יתום בלוג לחבר הכנסת באתר הבלוגים הפופולרי והיחיד בישראל דאז, "ישראבלוג". דקות ספורות לאחר שנכתבה בו הרשומה הראשונה, שעסקה בנושא אקטואלי הקשור לפיגוע בירושלים ובית הדין הבינלאומי בהאג, החלו לזרום תגובות של כותבים שונים. הם לא התייחסו כלל לנושא הרשומה, אלא תקפו את יתום אישית על מעורבותו בפרשת קו 300, וכינו אותו "מרוצץ גולגולות". תוחלת חייו של בלוג זה הייתה כמה שעות בלבד.
כותבת את זה בלת"ק לגמרי. בלת"ק הוא ערך במילון המופיע בסוף הספר, ביטוי המסייג כי הכותב מגיב מבלי שקרא את התגובות שנכתבו לפני שהוא הגיע, וייתכן שיחזור על דברים שנאמרו. ראשי תיבות: 'בלי לקרוא תגובות קודמות'. דוגמה מאחד האתרים: "אני כותבת את זה בלת"ק לגמרי".
להתרגש ביפנית. ציר ההבדל המרכזי והמשמעותי יותר בשימוש ברגשונים כשפת גוף ברשת עובר דווקא בין תרבות המערב לתרבות המזרח, ובייחוד זו של יפן ודרום קוריאה. רגשונים מערביים מצריכים מבט אנכי, והדגש בהם הוא על צורת הפה של הפרצופון, ואילו רגשונים במזרח נכתבים אופקית, והמרכיב ההבעתי המרכזי בהם הוא העיניים. (^_^) מייצג ביפנית חיוך. (;_;) או (T_T) עצב או בכי. (^_~) מייצג ביפנית קריצה, (o_O) הפתעה או הרמת גבה.
ליאורוש באילתוש. הערבים כונו על ידי הצבר הפלמ"חניק 'ערבושים' ככינוי מזלזל, ואחת הדמויות האגדיות מאותה תקופה נקראה 'גברוש'. בשנת 1978 אפשר למצוא את -וּש כסיומת חיבה ל"חביתוש", דמות החבית המואנשת מסדרת הטלוויזיה לילדים "רגע עם דודלי". בעגה הפקצית מצטרפת
מושי מושי. מילה נפוצה נוספת בפקצית, 'מושי', משולבת במשפטים כשם תואר בהקשר של חיבה וחמידות, ומופיעה בסמיכות גבוהה למילה 'מושלם' (לדוגמה, 'מושי מושלמת'). היא הושפעה גם מהמילה האנגלית mushy, משמע, 'בעל מרקם רך', ובהשאלה 'רגשני', וכן מהמילה היפנית 'מושי מושי', שמשמעה 'הלו' טלפוני. נערות ישראל נחשפו אליה בפרסומת של חברת תקשורת מתחילת שנות האלפיים.
מֶיוֹר עולה ומֶיור מודח. אם תשמעו אדם האומר "אני המֶיוֹר של המקום הזה", או "אני לא מאמין שגנבו לי את המֶיוֹרשיפּ פה", הרי שהדובר מתכוון למשחק הרשת התחרותי של פורסקוֶור, שבמסגרתו האדם המעדכן על ביקורים תכופים במקום מסוים הופך להיות ה-mayor של המקום. אם אדם אחר עובר אותו במספר הביקורים, הרי שה'מיור' הקודם צפוי לקבל הודעה שהוא 'הודח'.
מסתומרת מסתומרת? המהפכה הלשונית של האינטרנט מתבטאת בכך שהוא מהווה כור ההיתוך ללשונות הדיבור והכתיבה. כך, למשל, הביטוי 'מה זאת אומרת', אשר מתקצר בדיבור באופן טבעי, נוטה להיכתב בלשונם של בני הנוער ושל שכבות אחרות באוכלוסייה באינטרנט בצורה הקרובה למדוברת, 'מסתומרת'.
משה מתל אביב. כותבי הטוקבקים נוטים לבחור שמות בדויים נפוצים, עד כדי סטריאוטיפים. קשה להאמין שרבים כל כך מהטוקבקיסטים אכן נקראים משה, אייל, אסף ויוסי, ויותר מכך קשה להאמין שכל ערביי ישראל נקראים אחמד, מוחמד או ג'מיל. "משה מתל אביב" הוא כינוי המייצג זהות סטריאוטיפית של היהודי-הישראלי הממוצע, ואילו "אחמד מנצרת" הוא כינוי המייצג זהות סטריאוטיפית של הערבי-ישראלי הממוצע.
משתרגמים את הפייסבוק. נכון ליולי 2010 הושלמו מעל 80% מפרויקט התרגום של פייסבוק לעברית, והשתתפו בו מעל 75 משתמשים-מתרגמים, הנקראים בספר מִשתרגמים. עד לתאריך הנ"ל הם שלחו מעל 80,000 ביטויים מתורגמים. כ-8,000 ביטויים באנגלית עדיין מחכים לתרגום. נכון ל-2009, פייסבוק נמצא בתהליכי תרגום של מעל 90 שפות.
סיינים לחבר. ברשתות חברתיות ובבלוגים של בני נוער התפתח נוהג שזכה לכינוי 'סיינים', מלשון sign. זוהי הקדשה לחבר או חברה ברשת באמצעות צילום עצמי יצירתי, המשלב ב'סיין' את שמו או את שמה. הסיינים הם דרך יצירתית לומר שלום, להביע רגש וליזום קרבה ברשת.
סימן שאלה סימן קריאה. כותבי העברית ברשת אוהבים סימני פיסוק. טוקבק שהתרעם על ידיעה בעיתון מקוון קיבל את הכותרת "לא עוצרים אדם שהורשע בעבירות אונס???". טוקבקים לכתבה על אודות חייל שנהרג מאש כוחותינו ניהלו דיון סוער כיצד יש להתמודד עם המצב: "מזה ישנה אם היא תתעסק בכעס, זה לא יחזיר את בנה!!!!!".
סכמ"ב. ערך במילון המופיע בסוף הספר: סיכום מצב של שרשור בפורום, המבהיר אילו שאלות נענו ואילו עדיין לא. ראשי תיבות של 'סיכום ביניים'.
סקס עברי. בתוכנת השיחה הפופולרית של שנות התשעים, שכונתה IRC, השיחות התנהלו בערוצים שונים ששימשו כמקומות מפגש סביב נושא משותף. מעט ישראלים גלשו אז ברשת, וניתן היה למצוא בערוץ שיח שנשא את השם #Israel. מפעיליו הוולונטריים של הערוץ נהגו להעיף באופן אוטומטי, וללא כל הסבר, משתמשים שהעזו לכתוב באותיות עבריות בערוץ. כעבור זמן קצר החליטו כמה מהמשתמשים המוערכים בערוץ למרוד נגד נורמה זו, פרשו מהערוץ והקימו ערוץ חדש בעברית. לערוץ קראו, בעברית, #סקס-עברי.
עדיף לקבל מכות. בקבוצת מיקוד שנערכה בקרב תלמידי כיתות ד'--ו' בדרום הארץ, הילדים אמרו שהם מעדיפים להיות קורבן של מכות בחצר בית הספר ולא בפייסבוק, מכיוון שלאירוע אלים בחצר יש סוף המוגדר בזמן, ואין לו לגיטימציה. לעומת זאת, קבוצה בפייסבוק היא עדות כתובה הנשארת במשך זמן לא מוגבל, ועשויה לרמז על לגיטימציה.
פייק חוזה המדינה. 'פֵייק' בטוויטר הוא פרודיה על סגנון הדיבור והתדמית של איש הציבור הרלוונטי, או הומאז' שלהם. במקרים כגון "פייק דוד אבידן", "פייק חוזה המדינה", "פייק יהונתן גפן" או "פייק אבשלום קור", מדובר בניסיון לאמץ את הסגנון הלשוני ונקודת המבט של אישים אלו על אירועי היום.
קארין הפצצה. כשליש מהכינויים העצמאיים ברשת הם שמות תואר המעידים על תכונות אישיות כגון shydude, baddaddy, handsome (בחור-ביישן, אבא-רע, חתיך) וכו'. רוב הישראלים אינם בוחרים בשמות בעלי זיהוי יהודי ישראלי. מצ'וטטים נוטים לבחור בעיקר תיאורים שיש בהם משום התייחסות לצורתם החיצונית כמו "קארין הפצצה", לאופי שלהם כמו "המתוקה", ולמצבם כמו "נשוי אך פנוי".
קישור או לינק? המילה העברית 'קישור' היא תרגום מקובל של link, שהוא קשר היפרטקסטואלי בין מילים המאפשר את הדפדוף או הגלישה ברשת. הדוברים ברשת מעדיפים את המילה הלועזית 'לינק', ומבטיחים 'ללנקק' לאתר שלכם, אם תלנקקו לאתר שלהם, כמובן.
יש לך שאלה שתמיד רצית לשאול בענייני לשון? ראית או צילמת מודעה או תמונה שיש בה עניין לשוני? שמעת ביטוי סלנג שכדאי לשפוך עליו אור? הילד השמיע הברקה לשונית מהממת? שלח/י באמצעות "כתוב לעורך".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם