הזירה הלשונית: עושים גאווה בלשון
לכבוד שבוע הגאווה ורגע לפני המצעד, הזירה הלשונית מתפנה לעסוק בצד הלשוני של הקהילה. נושכי כריות, אגזוזנים, גוש וגריינדר, כולם כאן
העניין הוא, שהכותרת "שפת ההומוסקסואלים" מטעה. אין שפה אחת ואין קבוצה לשונית אחת. אפשר לומר, בהקשר הישראלי, שמדובר בשלוש קבוצות שפה שלכל אחד מהם תפקיד נפרד.
הקבוצה הראשונה היא הלקסיקון המשמש לכלל החברה כשמדובר בהומוסקסואליים. כאן, שלא במפתיע, חוגג הסלנג, פלוגת הקומנדו של השפה לנושאים שלא נוח לעסוק בהם, שהרי בסלנג הכל מותר. גירוד קל מגלה שהסלנג העוסק בהומוסקסואלים הוא רובו ככולו הומופובי, ומתייחס בעיקר לעניין שהוא ככל הנראה המטריד ביותר ביחס להומוסקסואלים: מין אנאלי בין גברים.
בחלק מביטויי הסלנג האלה באה לביטוי יצירתיות מסוימת, כמו 'נושך כריות' שמקורו באנגלית, או 'אגזוזן', כאשר בהעמדת אלה זה מול זה רמז לתפקידים המיניים השונים. 'מתהפך' ו'מתכופף' ו'מתרומם' הופכים את הפעילות ההומוסקסואלית לענף בהתעמלות. 'מתחנגל', מן השורש הערבי חנג'ל, מתייחס להילוך המעכס של הומוסקסואלים 'נשיים'. נציג הסלנג העתיק הוא 'נבלוס', וכן הפועל הוותיק אף הוא 'לנבלס', הקשור למוניטין המפוקפקים של אנשי שכם, היא נבלוס. ככלל, בתרבות הערבית ייחוס מין אנאלי לגבר, בהסכמה או בכפייה, נחשב עלבון נורא ביותר, ומתגלם במילים שונות כמו 'מניוק' (מזדיין), 'בעסה (תקיעת אצבע בעכוז) ועוד. הכינוי האמריקני הנחשב פוגעני ביותר הוא faggot, ובקיצור fag, שפירושו 'ערימת זרדים המיועדים לשריפה'.
הקבוצה הלשונית השנייה היא שפה המיוחדת להומוסקסואלים בינם לבין עצמם. בתחום הזה נוצרה יצירה לשונית מיוחדת במינה בסצינה הישראלית, והיא "מילון אבן שושנה", שעליו נכתב במדור לא פעם ולא פעמיים. לאחרונה נחשפה כאן הגירסה הירושלמית של "אבן שושנה". היא אינה בשימוש נרחב ויש רבים ב"קהילה" המסתייגים ממנה. היא בנויה על שפה נשית מוקצנת של הומוסקסואלים שזכו לכינוי "אוחצ'ות". "אבן שושנה" היא תופעה לשונית מקורית, מצחיקה, ויש בה דגש לא מוסתר על הפעילות המינית.
במרכיב הנשי המוקצן ב"אבן שושנה" יש מידה לא מבוטלת של הומור עצמי. כך הביטוי החביב "שלא היה", אולי קרוב משפחה מבוגר
הקבוצה השלישית בדיון בשפה ההומו לסבית היא "השפה הנכונה", המקבלת ומכבדת את ההומוסקסואלים ומתנערת מתג ההומופוביות. העורכת והכותבת דנה ג. פלג הרצתה בעניין זה בכינוס השנתי של אגודת המתרגמים, ובו פירטה את המילים המקובלות בקהילה והנראות לה נכונות לשימוש, וגם העירה עליהן הערות מחכימות. ההרצאה המלאה הופיעה גם ברשת, באתר אג'נדה.
המונח האהוב על דנה הוא להט"בים, ראשי תיבות: לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים. זוהי גירסה עברית של ראשי התיבות באנגלית GLBT. גירסה מעודכנת ומורכבת באנגלית: GLBTQI, ובעברית להטבא"ק, המצטרפים החדשים לראשי התיבות הם 'קווירים', ו'אינטרסקס', אלה השייכים לשני המינים גם מבחינה ביולוגית.
הלסביות, שיש מכנים אותן the L word, קרויות בין שאר הכינויים גם 'דייק', שפירושו באנגלית סכר. לגלגול המילה הסברים שונים ויש נזכרים כאן בכינוי "נהגי משאיות", המכוון ללסביות חסונות ובעלות הופעה גברית. האם הביטוי מקובל, או פוגעני כפי שהוא מוגדר למשל במילון וובסטר האנגלי? דנה מרמזת שכדאי לברר לפני השימוש בביטוי האם האשה אליה פונים אוהבת או מקבלת אותו.
גיי, באנגלית gay, הוא הכינוי המקובל והמכובד להומוסקסואלים, גם לנשים. לעומת זאת 'הומוסקסואל' או 'הומו' נתפס במקומות רבים כפוגעני. בעניין זה מספרת דנה על עיתון נוצרי שטרח לשנות לשנות בדיווחיו בעקביות את המילה 'גיי' למילה 'הומוסקסואל'. יום אחד דיווח העיתון על שחיין ששם משפחתו גיי. עורכי העיתון שינו את שם משפחתו במצוות האל ותקנון העיתון ל'הומוסקסואל'. העיתון התנצל בגיליון הבא, אבל השחיין הודיע שהוא ממש לא נעלב, 'הומוסקסואל' זה שם משפחה ראוי כמו כל שם אחר.
לקראת יום הגאווה נערך השבוע יום עיון על "התיאוריה הקווירית". 'קווירים' על פי הגדרת דנה הם "הטרוסקסואלים, מזדהים עם הקהילה הלהטבא"קית, אך גם לא מרגישים שייכות לקהילה ספציפית בתוכה, או שאינן/ם מעוניינות/ים לחשוף לאיזו קהילה הם/ן משתייכות/ים". המקור, מכל מקום אינו משאיר מקום לספק: queer פירושה שונה ומוזר.
האם שפת ההומוסקסואלים על רכיביה השונים חדרה לשפה הכללית? החדירה כאן מצומצמת למדי, ומעידה שלמרות הקבלה המוצהרת של ההומו לסבים לפחות בעמדות הליברליות ובחוק, עדיין ניצבת חומת הפרדה סמויה בין ההומוסקסואלים לסביבתם. פועל חדש יחסית, שעליו נכתב במדור לאחרונה, הוא 'ללרלר', לפטפט או ללכת רכיל, שנולד בסביבה ההומוסקסואלית והופך למונח בסלנג הכללי. נראה שהמילה המרכזית שהז'רגון ההומלסבי הנחיל לשפה הוא 'סטרייטים'. עד לפני לא הרבה שנים, לא היתה 'סטרייט' מקובלת כהגדרה עצמית, אלא ביטאה את המובן מאליו. הדיון והקבלה, לפחות על פני השטח, של הקהילה הגאה הפך גם את 'סטרייט' לסוג של זהות. straight, להזכירכם פירושו ישר, ללא פיתולים ועיוותים.
השבוע עמד בסימן אחותה הלשונית הצעירה של הנכבה, היא הנכסה. על משמעותה נחלקות הדעות. ד"ר עבד רחמן אלמרעי מספר שהמילה מופיעה כבר במילונים ערביים מימי הביניים, ופירושה שם: אדם הנופל על ראשו, או בעברית חדשה: על הפנים. שימוש אחרים בפועל נכס הוא הורדת הדגל לחצי התורן. השימוש הזה נקשר למשמעות כללית יותר של הנכסה: נסיגה זמנית, ביטוי שיש בו דו משמעות מסוימת. תנכיס אלאעלאם מתייחס לאדם שהחלים ממחלתו, אך שב וחלה.
האחות הגדולה, הנכבה, פירושו צרה גדולה, אסון כבד. מי שהפך אותה למותג לאומי היה פלסטיני לבנוני בשם קונסטנטין זרייק, בספר שהוציא בשנת 1949 בשם "מענא אל-נכבה", משמעות הנכבה. וכך הוא כותב, בתרגום חופשי: "תבוסת הערבים בפלסטין איננה חולפת, אלא היא אסון (נכבה) במלוא משמעות המילה, התבוסה הגרועה ביותר בהיסטוריה הערבית הארוכה". כינוי פלסטיני נפוץ פחות לאירועי 48' הוא 'שנת המפולת', סַנַת אל אִנְהִיָיאר.
השבוע הלך לעולמו ג'ק קבורקיאן, שכונה גם "דוקטור מוות". קבורקיאן תמך בהמתת חסד, וגם ביצע אותה שוב ושוב ופתח את הפולמוס החשוב בעניין. רופאים, בוודאי אלה העוסקים בתחומים הרלוונטיים, חשופים למוות, אבל גם הם מתקשים כנראה לקרוא לו בשמו. באנגלית, למשל, מוכר הביטוי the D-word, כלומר, dead או death.
דניאל עופרי, רופאה בבית החולים ותיק במנהטן, וגם בתו של שחקן העבר ענק המידות זכריה עופרי, כתבה בעניין זה מאמר באתר הניו יורק טיימס. במאמר היא מספרת איך נתקלה בפעם הראשונה ברופאה המדווחת לה על מותו של חולה, ומשתמשת במילה expired, כלומר, פג תוקפו. עופרי ההמומה עברה טלטלה: האם בני אדם הם חפצים שפג תוקפם? את הטלטלה השנייה עברה כאשר מצאה עצמה משתמשת גם היא במונח הזה, לשאלה של רופאה צעירה.
רופאים נוהגים להשתמש בביטויים שונים כדי להודיע על מותו של חולה. אחד מהם דומה למונח למעלה: אֶקס, באנגלית ex. המונח הזה, המשמש כידוע גם ביחסי זוגיות שפקעו, הוא קיצור של המונח הלטיני exitus, המתייחס גם למי שהלך לעולמו. אפשר גם, בהרחבה: 'הלך אקס'. ביטוי אחר הוא 'קו ישר', המתייחס לקו החיים שעל הצג, המתיישר כשאדם נפטר. ביטויים אחרים מתייחסים לחולה סופני, וכאן בא לידי ביטוי ההומור המקאברי של הרופאים, בעיקר כשאין בסביבה סתם אנשים מן היישוב. כך 'וואן ווי טיקֶט' (כרטיס לכיוון אחד), פרֶה אֶקס, וגם די אֶן אַר, ראשי תיבות של do not resuscitate, דהיינו, אין לבצע החייאה.
בהמשך לשיבושי "התקווה" (הזירה הלשונית 3.6) מספר זאב משערי תקווה: "באירוע ספורטיבי קטן בפתח-תקווה הוזמן זמר לשיר את ההמנון הלאומי, וכך שר: "כל עוד בלבב פנימה, עין לציון בוכייה". זאב מוסיף שמדובר בזמר מזרחי, "ואולי זה מסביר את הפרשנות שלו למילים".
א-פרופו מזרחיים, שמתם לב ש"התקווה", ההמנון הלאומי העברי, כתוב ומזומר בהברה אשכנזית?!
'נקניק' היא מילה שחידש אליעזר בן יהודה, בעקבות המילה נקוניקה מן התלמוד. מתישהו היא זכתה למשמעות נוספת, ממש לא מחמיאה: 'נקניק' הוא סוג של מנוול, ומכאן גם התגלגל הפועל 'לנקנק', האהוב גם על מפקדים בצבאנו.
מהיכן הגיע הביטוי? פרופסור ברוך זיו מהאוניברסיטה הפתוחה, בן קיבוץ כפר גלעדי, מביא את המקור מידע מאוד אישי. מדובר בשני בני קיבוצו, שלמען צנעת הפרט לא ננקוב בשמותיהם, ששררו ביניהם יחסי עוינות. אחד מהם, שסבל ככל הנראה מחברו, קרא לצ'ילבה שלו 'נקניק', על שום משקלו העודף. הוא השלים את נקמתו כאשר הפיץ את הכינוי בחיל האוויר כשם כללי למנוול. משם התגלגלה המילה לכלל צה"ל, לתפארת הסלנג הישראלי.
הערות? שאלות? הצעות? שלח ב"כתוב לעורך", או ישירות: ruvik@maariv.co.il
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם