הזירה הלשונית: תן לי סמבוסק
מה מקור המילה סמבוסק? מי הם המושבעים? מה הקשר בין תינוק פג לפג תוקף? ומה בדיוק משמעות הביטוי "והשאר היסטוריה"? הזירה הלשונית עם שאלות ותשובות
השימוש במילה 'מושבעים' בהתייחסות למערכת המשפט מוקדם מאוד. הוא מקובל כבר בסוף המאה ה-19, ואפשר למצוא אותו בכתבי מנדלה מוכר ספרים. מקורו של המונח ככל הנראה ברוסית, שם קרוי אדם שמונה לתפקיד על ידי המדינה פְּרֶיסְיַאזְ'נִי זָאסדָאטֶל (נהגה: prisiajnyj zasedatel), ציר או נבחר שהושבע. המילה 'מושבעים' עצמה, המתייחסת לאנשים שנשבעו לומר את האמת, מופיעה בספרות התורנית בימי הביניים וגם בה אפשר למצוא עקבות לשימוש המשפטי המודרני. בספר חסידים מן המאה ה-12 נכתב: "מצינו מושבעים מהר סיני שלא מתו על השבועה שעברו".
ל. מאזור השפלה שואל: האם שמו של המאפה 'סמבוסק' הוא ביחיד או ברבים ומה מקור המילה? הערבים טוענים שהיא תורכית, התורכים טוענים שהיא פרסית, ואולי בכלל הגיעה מהודו?
סַמְבּוֹסָק היא מילה ביחיד. המאכל הגיע אלינו מעירק, ולכן מייחסים אותו לערבית אך מקור המילה בפרסית: סמבוסאג. באירן הוא נקרא סמבוסה, והסיומת ג' היא תוספת דקדוקית. בטורקיה ובאסיה התיכונה קוראים למאפה סַמְסָה, בהודו סַמוֹסָה, ובערבית, כאמור, סמבוסק. פירוט בלשני בעניין ניתן למצוא באתר של ד"ר תמר עילם גינדין.
חגית ברקאי שואלת: המילה 'פלאחן' מתארת שיטת עיבוד אדמה מסורתית בהולנד. האם יש קשר בינה לבין המילה 'פלחה' המקובלת בעברית, שכנראה מוצאה מערבית?
פלחה הם גידולי שדה בעל, בניגוד לשלחין הבנוי על השקיה, אם כי בדורות האחרונים משמש הכינוי המשותף "גידולי שדה". הקשר בין העברית להולנדית הוא מקרי, מאחר שהמילה פלחה מעוגנת בהתפתחות פנימית של השורש פל"ח בשפות השמיות. הפועל המקורי בשורש זה פירושו הבקיע, כלומר, פילח את האדמה, חרש, עבד את האדמה. בעברית ובשפות שמיות נוספות התגלגל המונח לעבודת אלוהים, ומכאן המילה פולחן. בערבית נולדו מן השורש המילים פלאח, איכר, ופלחה, עבודת האדמה. הפועל flachen משמש גם בגרמנית, ובה הוא קשור בעבודות שיטוח, כגון כיסוי הגג במוטות שטוחים. מכאן גם 'פלאך' שפירושו קרש ישר המשמש לבניין.
המילה "אקדמיה" מופיעה בשתי צורות. במלעיל זוהי מילה לועזית לכל דבר, מקורה בלטינית והיא בשימוש אצלנו בגירסתה הרוסית. היא משמשת בעברית בשני פירושים: עולם ההשכלה הגבוהה בכלל, ולמוסד בתחום המדעים והאומנות, לעיתים כמוסד ללימודים גבוהים (האקדמיה למוזיקה) ולעיתים כמוסד מכוון (האקדמיה ללשון). המילה אקדמיה בעברית, לצד השימוש הלועזי, היא במלרע, ומשמשת רק למשמעות השנייה.
אליוט אוקון שואל: האם הצירוף "הערת שוליים" מחייב בהכרח שההערה תופיע בסוף עמוד, בו מופיע ציטוט מן המקור?
תורת ההערות בטקסטים אקדמיים רחבה ומפורטת ולפעמים מייגעת. מכל מקום, באנגלית מבחינים בין כמה סוגי הערות שיש אליהן הפניה בגוף הטקסט, באמצעות מספר או כוכבית. footnote היא הערה בתחתית העמוד, endnote היא הערה המופיעה בסוף הפרק או הספר. gloss היא הערה כלשהי, ומכאן glossary,
עודד פז שואל: מה מקור השם הֶניה, שהיה נפוץ בקרב בנות מזרח-אירופה, וגם בארץ בדורות קודמים?
הניה הוא גלגול של השם העברי חנה. מכאן גם כינוי החיבה הנדל, שהפך גם לשם משפחה, וכן הינדל.
ליאור הלוי שואל: מה מקור השם "תִקשוב" בכל הנוגע ללמידה באמצעות מחשב?
תקשוב הוא מונח שנקבע במילוני האקדמיה משנת 2004, והוא נקבע על פי ראשי תיבות שהתחלפו, ולכן יש שכותבים תקשו"ב. תחילה הם היו "תקשורת שליטה ובקרה". כיום אלה ראשי התיבות של "תקשורת ומחשבים במערכת משולבת". התרגום הוא מאנגלית: computer and communication integration, teleprocessing, computer and communication.
אלעד מרום שואל: כיצד יש לכתוב ולומר: 'יבחַן' או 'יבחון'? דוגמא: החוקר יבחן (או יבחון) את ההתאמה של הגברים למחקר.
הצורה התקנית היא יבחַן, וזאת בעקבות ספר תהילים: "ה' צדיק יבחָן". אנו נוטים לומר גם יבחון בהשפעת שם הפועל: לבחון, ולצורה הזו יש הופעות בספרות השו"ת במאה ה-19 ובספרות התחייה. תופעה זו מוכרת בהיפוך בפועל רכב, בו הצורה התקינה של העתיד היא ירכַב, ובהקבלה שם הפועל המקובל בדיבור הוא לרכַב, והתקני – לרכוב.
משה מאזור המרכז שואל: כיצד יתכן שהמילה 'פג' תשמש ביטוי לשני הפכים: תינוק שנולד קודם זמנו, ומשהו שעבר זמנו, 'פג תוקפו'?
הדעה הרוות היא שאין קשר בין שתי המילים. 'פג' התינוק במקורו הוא פרי בוסר, בעיקר תאנה, גם בערבית ובארמית. 'פג' הפועל מקביל לפועל הערבי פאג', הקשור לענייני התפוגגות, ובעיקר למזג אוויר ההולך ומתקרר.
רמי נוידרפר שואל: מה מקור המילה סֶנָאדָה?
סֶנָאדָה היא מוט ברזל או עץ שקצהו מחודד, והוא משמש להקמת אוהלים ומתקני מחנה. חניכי תנועות הנוער הכירו היטב את הצורך "להביא סנאדות" למחנות. המקור הוא בערבית, שבה הפועל סַנַד פירושו לתמוך, לסמוך, לשמש מישען.
ליאור הלוי שואל: סֶסִיָה היא פעולה רפואית כגון צנתור או ניתוח, המתבצעת אחרי שעות העבודה בבתי החולים. מה מקור המילה?
סֶסיה פירושה ברוסית מושב או כינוס, מילה המקבילה למילה האנגלית session. בהרחבה היא משמשת לתקופת זמן רצופה שבה מתקיימת פעילות, במקרה זה תורנות רפואית. יתכן שכניסת המילה לז'רגון הרופאים היא בהשפעת העלייה מחבר העמים.
עמוס האוזנר כותב: הופעתי בפני אנשי משרד המשפטים בנושא מעמד היועץ המשפטי לממשלה, כפי שעוצב על ידי אבי המנוח, גדעון האוזנר. 'היועץ המשפטי' הוא תרגום לצירוף המילים "attorney general" באנגלית. בעיני זהו תרגום קלוקל ומטעה. מה מקורו?
במערכת המשפט הישראלית יש כידוע שני תפקידים בכירים: 'היועץ המשפטי', ו'פרקליט המדינה', שהוא תרגום שאילה של state's attorney. על פי תרגום זה צריך היה לקרוא לבעל התפקיד הבכיר יותר 'פרקליט כללי'. היה צורך ליצור בידול בין שני התפקידים, וכיוון שהייעוץ לממשלה הוא אחד מתפקידי היועץ המשפטי, הבחירה במונח זה היתה טבעית.
יעקב מ' אנגלרד שואל: מה מקור הביטוי בגרמנית ששמעתי בילדותי מידי פעם, שפירושו אזהרה שבמקרה של התנהגות לא הולמת, "תקבל ירוק וכחול": du wirst kriegen grün und blau.
ד"ר יואכים וורמבולט, יועץ המדור לגרמנית, מספר לנו ש"כחול וירוק" משמש בכמה וכמה ביטויים בגרמנית. האחד: "להכות מישהו כחול וירוק" (או כחול וצהוב), כלומר, להכות אותו מכות נמרצות. השני: "להתרגז כחול וירוק", להתרגז מאוד, עד שפניך יהפכו ירוקים וכחולים. השלישי: "הכל הפך ירוק וכחול" (או צהוב) לנגד עיניו, שפירושו: הוא רצה להקיא. נראה ששאלתו של אנגלרד מתקשרת לאפשרות הראשונה.
דן זמסקי שואל: האם יש תרגום למילה 'פוטנציאל'? אולי 'יכולת כמוסה'?
אין מילה בעברית התואמת בדיוק את משמעות 'פוטנציאל', שכן מדובר ביכולת שלא בהכרח באה למימוש, יכולת 'בכוח'. מילה קרובה במידת מה שנכנסה לאחרונה בתחומים שונים היא 'מסוּגלוּת', אבל גם זה לא בדיוק אותו הדבר.
טדי לבנקופף שואל: מה פירוש 'פנימה' בשורה "כל עוד בלבב פנימה" בהמנון הלאומי? הרי אין אומרים "אני נמצא פנימה"? האם נפתלי הרץ אימבר לא היטיב לשלוט בשפה?
בדרך כלל ה' המגמה ב"פנימה" מרמזת שמדובר בתנועה מן החוץ אל הפנים, וכך ברוב השימושים במקרא. עם זאת, כבר בספר תהילים נכתב "כל כבודה בת מלך פנימה", כלומר, בפנים.
רבקל'ה בר שואלת: בשיר "הורה היאחזות" יש משפט: "יש נחל שיודע הֶרָה". מה זה 'הֶרָה'?
הֶרָה פירושו 'אל ההר', הה' המסיימת היא ה' המגמה. המילה מופיעה בספר בראשית: "והנשארים הרה נסו". מחבר השיר יחיאל מוהר התכוון כנראה לכך שהנחל יודע להעפיל בהר, אבל סביר יותר שבחר במילה כי חיפש חרוז ל"זרע": "יקום חייל למשך זרע,/ וחקלאי יקלע אל בול./ יש נח"ל שיודע הֶרָה/ לזרום כדי לתת יבול".
חנה שהם שואלת: מה בדיוק משמעות הביטוי "והשאר היסטוריה"?
הביטוי המלא בעברית הוא "וכל השאר היסטוריה". המקור באנגלית The rest is history. השימוש בביטוי הוא אחרי תיאור אירוע מכונן, שממנו החלה להתגלגל שרשרת אירועים. מה שאירע אחר כך ידוע ונרשם בזיכרון הקולקטיבי, ואין צורך לפרטו.
משה קפון שואל: בשורה השלישית של השיר "חושו אחים חושו" מופיעה המילה "טושׂו" ב-ש שמאלית. האם יכול להיות שהכוונה היא ל"טוסו"? ואם לא, למה התכוון המשורר?
'טושו' היא הצורה המקראית של המילה 'טוסו'. הפועל טושׂ בשין שמאלית מופיע במקרא פעם אחת, בספר איוב: כנשר יטושׂ עלי אוכל". הצורה באות ס', לטוס, מופיעה בלשון חכמים. חילופי ש' שמאלית וס' בין המקרא ללשון חכמים נפוצים, ובדרך כלל העברית החדשה אימצה את הצורה באות ס'. ביאליק אהב גם הוא את השורש, והציע לגזור ממנו את המילים 'מטוס', 'טייס', 'טיס', וכל השאר היסטוריה.
שמעון שואל "שאלה שאלתית" כהגדרתו: באתר משרד המסחר והתעשיה מצאתי כתוב: "בחוטי כותנה יש לסמן, בין השאר, אם החוט מנופץ, סרוק, ממורצר או חרוך". מהיכן צצו המילים האלה ביחס לטקסטיל?
צמר ממורצר הוא צמר שעבר תהליך חיזוק ושיפור האיכות באמצעות תהליך חימי מיוחד, והוא נגזר מהפועל האנגלי mercerize. צמר מנופץ הוא צמר שהוכן לטווייה, והוסרו ממנו סיבים המפריעים לייצור האריג. צמר סרוק הוא השלב הבא אחרי הניפוץ, כאשר הצמר מוכן לטווייה. המדור לא מצא מה פירוש "צמר חרוך", כל מידע יתקבל בברכה, כולל מידע מרחיב על שאר המונחים.
הערות? שאלות? הצעות? שלח ב"כתוב לעורך", או ישירות: ruvik@maariv.co.il
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם