הזירה הלשונית: קווים לדמותו של הפראייר
בעקבות המחאה החברתית, מה מקור המילה "פראייר", אחד המותגים הלשוניים הישראליים המצליחים ביותר? וגם, עוד כמה סיסמאות מחאה ומה המילה הכי נפוצה בעברית?
זה הזמן לפזר את הערפל על גלגולה ופירושה של המילה הזו, שהיא אחד המותגים הלשוניים הישראליים המצליחים ביותר. מקור המילה בגרמנית, Freier, והפירוש הבסיסי והתקין של המילה הוא מחַזר, אדם שאינו נשוי העוגב אחר אשה. ואולם, בניגוד לדעה המקובלת, Freier אינו קשור כלל ל-Frei במשמעות חופש, אלא ל-Frau, שפירושו בגרמנית אשה. הפועל הרלוונטי בגרמנית הוא freien שפירושו להתחתן, והוא נגזר מהמילה fri שפירושה בגרמנית הקדומה אשה.
איך מתחבר המחזר לפתי? גם זה מתחיל בגרמנית. במילון הגנבים הגרמני של זיגמונד וולף, פראייר הוא "אדם הנוהג לבקר אצל זונות, זה שקל להונות אותו או לגנוב ממנו, הקורבן המיועד של מעשה נוכלות".
פראייר הפתי המשיך את נדודיו אל מזרח היבשת, ונחת בשתי שפות חשובות: הפולנית והרוסית. כאן נכנסה לפעולה היידיש, הסוכן הנוסע של שפות אירופה, שקיבלה אותו מגרמנית. בפולנית פירוש המילה גנב. ברוסית החלה 'פראייר' להרחיב את משמעויותיה. בשפת הדיבור הרוסית, המוכרת כבר מראשית המאה העשרים, פראייר, בעקבות הגרמנית, הוא פתי, אדם נאיבי, מטופש וחסר ניסיון, ובמקרה הטוב גבר סתם, אדם שאינו גנב או פושע. המילה נעלמה מהמילונים בתקופת רוסיה הסובייטית, שניסתה להעלים מילים שאינן משרתות את המוסר הסוציאליסטי, אבל חזרה למילונים בשנות האלפיים. לסלנג הישראלי הגיעה המילה מן היידיש, ככל הנראה בהשפעת הסלנג הרוסי, במשמעות הפתי, וכך נקבעה בסלנג הישראלי הכללי, עד היום הזה.
"פראייר" החלה לפרוח כאשר השימוש הכללי ביידיש בסלנג הישראלי החל דווקא לדעוך, לאחר קום המדינה. נראה שהיא ביטאה אתוסים ישראלים חדשים, גם ביחסים בין בני האדם במדינה החדשה, ביחסי האזרח והמדינה, וביחס ישראל ואומות העולם. מכל מקום, היא הפכה להיות מילת היידיש הנפוצה ביותר בסלנג הישראלי. ב"מילון עולמי לעברית מדוברת" של דן בן אמוץ ונתיבה בן יהודה, שיצא ב-1972, הם מגדירים: "אדם המועד ליפול בפח, המועד להונאה". הציטטה שנכתבה בידי דן בן אמוץ היא "שמע, תתפוס לך פראייר אחר. אותי לא עשו באצבע". הציטטה הנוספת מובאת מדברי עזר וייצמן, ששילב ביטויי סלנג ביידיש בלשונו: "היו משוכנעים שאיש חיל האוויר הוא מין פראייר כזה, המתרוצץ לו בין העננים". נראה שוויצמן התכוון לפרייר במשמעות של אדם תלוש, המנותק מהמציאות.
בחלק השני של המילון, "מילון אחול מניוקי לעברית מדוברת", נוסף הערך "פראייר
אז מיהו באמת הפראייר הישראלי? הפראייר הישראלי אינו סתם אידיוט. הפראייר הוא אידיוט כי הוא מאמין בבני אדם וסבור שהם פועלים לפי קודים של הגינות, כלומר, אחד שמפרש לא נכון את המציאות. כותרת בעיתון משנת 1999: "פראייר מי שמשאיר את המשכנתא בבנק". (כותרת בעיתון הארץ, 16.2.99). הנחה מוסווית: אל תאמין בבנקים. טקסט מאתר ברשת משנת 2003: "הפכנו למדינה שבה הציות לחוק הוא בגדר פראייריות: פראייר מי שמשלם מיסים".
השימוש הנפוץ ביותר במילה הוא בשלילה: "לא פראייר", ניגודו של הפראייר, או האידיאל של התרבות שהפכה את הפראייר למונח מוביל. יאיר ניצני שר בדמותו של "האשם תמיד": "האשם הוא שלנו, האשם לא לבד/ הוא בטח לא פראייר של אף אחד". "יצא פראייר" פירושו, נתפס לאחר אירוע מסוים כטיפש. הישראלים (ובעיקר הגברים מתחלקים לשניים: מצד אחד זה ש"יצא גבר" (ביטוי מתורגם מערבית: טַלַע רַגֻ'ל), "יצא גדול", "יצא ענק", "יצא צדיק" ועוד; ומצד שני החלשלוש: "יצא פראייר", "יצא סמרטוט", "יצא חומוס" ועוד. בערבית נאמר על מי שנכשל "טַלַע מַרַה": "יצא אשה". ברקע מהדהדים גם ניבים במשלבים גבוהים יותר, רובם מן המקורות: "יצא וזנבו בין רגליו", "יצא וידיו על ראשו", "יצא בשן ועין", "יצא ואוזניו מקוטפות", "יצא קרח מכאן ומכאן" ועוד.
"חיילי הנקמה" שרים: "אני מכיר את המשחק/ אני מכיר את החוקים/ פראיירים לא מתים/ הם רק מתחלפים". האמרה הזו נוצרה בעקבות האימרה האנגלית "חיילים זקנים אינם מתים, הם נמוגים". אמרה קרובה באנגלית המוכרת מן המאה ה-19: There’s a sucker born every minute (בכל רגע נולד פראייר חדש).
יש אירוניה מסוימת בתהליך הלשוני שעברה המילה. רועה הזונות הגרמני והגנב היהודי מאודסה שיצרו את המשמעות החדשה העניקו מילת מפתח לישראלי הרוצה להשליך מאחוריו את משא הגלות ואת היהודי הקטן והחלש מן השואה. כמו הפראיירים, גם המילה פראייר לא מתה, היא רק החליפה בעלים, הקשרים ומשמעות, ועכשיו עברה לגור באוהל.
תזכורת: היתה כבר תנועת מחאה של אוהלים. היא נקראה "תנועת האוהלים", והוקמה ב-1981. מנהיגה היה ימין סוויסה. היא נקראה כך לא מפני שאנשיה התנחלו באוהלים, אלא מפני שהיא החלה להיווצר בקבוצת התיאטרון "אוהל יוסף" בירושלים. התנועה דווקא השיגה הישג משמעותי: בגין הקים בעקבותיה את הפרויקט לשיקום השכונות. היא גם עשתה את הטעות המתבקשת ורצה לכנסת, והשיגה כ-500 קולות. לתשומת לב רוטשילד.
היצירתיות לא נגמרת, וברשת מסתובבות סיסמאות מאתגרות מאתרי המחאה השונים.
אין לנו על מי לסמוך אלא על אראלה ממפעל הפיס
ביבי, די להתנחל לנו בארנק!
ביבי, מה מספר העושׂק שלך??
ביבי: "נגמר המקום לאשפוז במסדרון? תעברו לאשפוז באוהלים!"
סבתא זה לא בנק, סבא זה לא טייקון!
ילדים זה פרס, לא קנס!
רחוב יקר-לי-בך
שכונת מגדלי העם
לביבי שלי 3 דירות, 3 דירות לביבי שלי, אם לא היו לו 3 דירות אולי הייתה לי דירה משלי.
BB is too BZ for us
דרוש מנהיג אוהב!
אנחנו מגש הכסף ולא כסף על מגש!
גם אנחנו רוצים לטעום מהעוגה!
חיילי צבא השם, שהשם ייתן לכם קצבאות!
הג'ונגל נשאר ג'ונגל רק הזאבים לבשו חליפות.
גם את האוהל הזה לקחנו מההורים
אם העם לא יסופק – הממשלה תגמור בחוץ
יש עלי שפתון ? אם הממשלה דופקת אותי, לפחות שאראה טוב.
ויש גם סיסמאות מרמת הגולן, באדיבות אורי הייטנר:
הגולן עם העם.
גר בפריפריה וחי בהקפה (התכתבות עם הבלדה לעוזב קיבוץ).
האתר הרב-לשוני לקסיטריה פירסם רשימה של המילים הנפוצות ביותר בעברית. המילים נדגמו על פי קורפוס של קרוב ל-38 מיליון מילים המופיעות ברשת בטקסטים רצופים וערוכים, כאשר התקבלה רשימה של 420,000 מילים. המילים נדגמו עם מיליות כמו ה' הידיעה ואותיות בכל"מ, וכן בריבוי ובסמיכות, ולכן מספר המילים גבוה בהרבה ממספר הערכים המילוניים הקיימים בעברית, העומד על כ-120,000 ערכים. האתר פרסם את 200 המילים המובילות, והרי התוצאות.
המילה הנפוצה ביותר בעברית על פי לקסיטריה היא 'של'. היא מופיעה כמיליון פעמים בקורפוס, כלומר, בערך כל מילה 30 בטקסט עברי רצוף היא 'של'.
המילה הבאה אחריה, בהפרש ניכר, היא 'את' (כ-600,000 הופעות, מן הסתם כולל המשמעות של כלי חפירה). מה בן גוריון היה אומר על זה?...
אחריה מופיעה המילה 'על' (חצי מיליון) ו'הוא' (270,000). היא – רק במקום 9.
הפתעות: מספר 6 ברשימה היא המילה 'בשנת' (141,000). כנראה בעברית אוהבים לספור שנים, או סתם לנמנם. מבחן גוגל מאשר את התפוצה הרחבה של המילה (כולל ב'). גם המילה 'המאה' נפוצה מאוד: 30,000 הופעות.
השם הפרטי הנפוץ ביותר בטקסטים בעברית הוא, שלא במפתיע, 'ישראל' (60,000). יש לציין שבמבחן הגוגל 'ישראל' עוברת בגדול גם את 'של' וגם את 'את', כנראה מאחר שהיא מופיעה כמעט בכל פרסום רשמי, אך פחות בטקסטים שוטפים. עוד הפתעה: 'הראשון' מופיעה במקום 34, 50,000 פעם. 'הראשונה': מקום 58, 31,000.
הרשימה מלמדת על תופעה מעניינת: מילים בנטיות או בתוספת מילית יחס נפוצות לעיתים קרובות כמו המילה ללא תוספות. כך 'הממשלה' נפוצה יותר מ'ממשלה', ו'בשנות' נפוץ יותר מ'שנים', או 'שנות'. גם במקרה של הממשלה יש פער ברור בין הממצאים לבין מבחן גוגל: 'הממשלה' מופיעה בגוגל למעלה מ-3 מיליארד הופעות, יותר מכל המילים ברשימה. ומה עם 'מחאה'? היא בוודאי לא ברשימת המאתיים, אבל בגוגל היא כבר טיפסה לחמישה מיליארד הופעות. נראה מה יהיה גורלה שם בקיץ הבא.
רונית מספרת לבנה איתי (5) שסבתא היתה מאוד חולה ולקחו אותה לבית חולים.
איתי: אז מה שלומה?
רונית: עכשיו היא בסדר ומחר היא כבר תחזור הביתה.
איתי: תודה לָאֵם!
הערות? שאלות? הצעות? שלח ב"כתוב לעורך", או ישירות
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם