בולט בשטח: על הספר "אחי פשוט"

"אחי פשוט" פונה לצעירים, אך הוא נועד לכל מי שנבהל ממפגש עם צעיר מוגבל בשכלו

תלמה אדמון | 31/10/2011 16:59 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
זהו סיפור מר-מתוק על צעיר הלוקה בשכלו. הדרך הרעננה והישירה, שבה נקטה הסופרת הצרפתיה מארי-מוד מוראי, מציגה אופציה לא שגרתית להתבוננות ב"אחר". צרות האופק של הרחוב הצרפתי אינה שונה מזו המחניקה את הרחוב הישראלי. בני אדם מסתכלים בעולם בעיניים מרובעות, כי נדמה שכך קל יותר לחיות. קטלוג אוכלוסיה מרגיע שנערך בהתאם לכך, אינו מביא בחשבון את יוצאי הדופן, הנחשבים למטרד ועול כלכלי. אך הסופרת מטילה את הקורא דווקא לתוך חייו של צעיר החורג מרשימת הנורמה, ואותו קורא, נציג החברה התקנית, מוצא עצמו מתעניין ואפילו דואג לבחור התועה ברחובות פריז.
 
החיים קשים.
החיים קשים. "אחי פשוט" כריכת הספר

הסתכלו ב"פשוט" בלי חשש. התבוננו בו באמפתיה ובפתיחות, כפי שהסופרת ואחִיו מתבוננים בו. אם תאזינו לו בלי התנשאות וחשש, תראו את מה שחדלתם לראות, תבחינו מחדש באמת זכה מדי ואכזרית, לעתים משעשעת, אמת מועילה ולא מנומסת. הי, אומר הספר, אתם הדוהרים אל התואר או אל החתונה ואל המשך החיים שהוא תמיד קדימה,  עצרו לרגע. התוודעו אל הרבגוניות האנושית, אל החמלה המתגמלת והחוויה הלא צפויה.

עטיפת הספר פונה לקהל צעיר, אך זהו ספר גם למבוגרים, ובעצם לכל מי שנבהל ממפגש עם צעיר מוגבל בשכלו. "מפגר", מכנה עצמו "פשוט", הלוא הוא בַּרְנָבֶּה מאלוּרי, בן עשרים ושתיים שמתייחס אל העולם כבן שלוש נלהב גם היסטרי. לדברי קְלֶבֶּר, אחיו הצעיר ממנו בחמש שנים, פשוט נולד מוגבל בשכלו בגלל תרופה שנטלה אמו במהלך הריונה. קלבּר שולף אותו מהמוסד הסטנדרטי שהאביס אותו בתרופות הרגעה, ומחפש לשניהם מקום מגורים. עניין לא קל, גם למי שאינו מגיע בחברת גבר ששוקד על משחק בדמויות פליימוביל.

החיים קשים, ומארי-מוד מוראי אינה מתעלמת מכך. פשוט מציב מכשולים יומיומיים בפני אחיו, תלמיד התיכון. בני האדם הלא-פשוטים מסרבים להעניק לפשוט מנת אמפתיה תחילית. בחור מגודל שגורר עימו בובת שפן מרוטה שאליה הוא פונה בשם

"אדון פנפן", אינו אדם שממהרים לחבק. האינסטינקט מבריח את רוב האנשים מצעיר שטוען בנימה ילדותית שיש לו סכין. רק אחיו יודע שכוונתו לאיבר המין שלו, והבהרה פומבית בעניין זה לא בהכרח הייתה מרגיעה את הציבור.

הסופרת קולעת את הקורא הישר לתוך הסצינה הפשוטית, והיא עושה זאת בתנופת הומור נפלא ומבלי לעדן את המציאות האכזרית. כל מי שנמצא בסביבת פשוט מגיב אליו. נמלט בסלידה, או זורם. הסופרת מתארת את המעטים שמתמלאים ברוך ונכונות מעצם ההגנה על "האחר". הסטודנטים שלוקחים אחריות על פשוט אינם יפי-נפש. הם צעירים מן השורה, שהמרוץ השגרתי אל התואר הפגיש אותם עם פשוט אחד. תמימותו ופגיעותו מעוררים בהם רגשות שלא השתמשו בהם קודם לכן. לפי מוראי, דווקא מחוץ לממסד יימצאו תמיד מי שיעטפו את "האחר" באהבה.

מארי-אוד מוראי, אחי פשוט, מצרפתית: ניר רצ'קובסקי, זמורה ביתן, 191 עמ'.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים