שאני אחרוז? מאה שנה להולדתו של צ'סלב מילוש
משוררים עבריים שוב מושפעים משירה פולנית, הרבה בזכות צ'סלב מילוש שבאחרונה מלאו 100 שנה להולדתו
הפופולריות חוצת היבשות של צ'סלב מילוש לא פסחה גם עלינו, ובשבוע שעבר נערך במשכנות שאננים יום עיון לרגל 100 שנה להולדתו. מילוש נמנה עם קבוצה מצומצמת של אנשי רוח מובילים אשר ירשו את הישגיה המזהירים ואת זוועותיה חסרות התקדים של המאה ה-20. אפשר לומר שמילוש הוא כילד שנולד על כורחו לאב או לאם נפלאים ואיומים כאחד, וחייו הם נטל פילוס הדרך והמצאתה מחדש.
מיהו אותו מילוש, שמהדורת כל כתביו מונה יותר מ-30 כרכים, ומה הוא עצמו הנחיל לנו ולשירה שאחריו? אלה השאלות שנידונו ביום העיון שנערך בירושלים. "... / בוורשה ליד הסחרחרת, / בערב אביב שלו, / לצלילי המוסיקה העליזה. / את מטחי הירי בגטו / עמעם הלחן העליז / והתנשאו זוגות אוהבים / מעלה אל שמים שלוים". (מתוך השיר: "קמפו די-פיורי" בקובץ "וזרח השמש ובא השמש" בתרגום דוד ויינפלד)
שנות מלחמת העולם השנייה עברו על מילוש בוורשה הכבושה בידי הנאצים. 1943, השנה שבה דוכא מרד גטו ורשה, היתה לקו פרשת המים בשירתו, כפי שאמרה בכנס פרופ' אירנה גרודז' ינסקה-גרוס מאוניברסיטת פרינסטון. בשיר שצוטט לעיל מחה מילוש על אדישות אנשי ורשה החוגגים את הפסחא בסמוך לגטו שבו התחולל הטבח והגירוש למחנות ההשמדה. ויינפלד, מתרגמו של מילוש לעברית, סיפר בכנס שהשיר הזה מכונה בפולין "תעודת הביטוח" של השירה הפולנית. הוא העדות לאי עצימת העיניים ולאי טמינת הראש בחול של האינטליגנציה הפולנית מול השואה.
אך המלחמה וזוועותיה, ואקטואליה בכלל, אינם נושא מרכזי בשירת מילוש. לב שירתו עוסק בקיום האנושי באשר הוא, והוא עשיר בהרהורים פילוסופיים. על נושאים אלה נבנו המוניטין של שירתו בעולם, ובכלל זה בארץ.
אחרי המלחמה ועליית הקומוניזם כיהן מילוש כדיפלומט פולני בארה"ב. בספר "הרוח השבויה", שיצא עכשיו לאור בתרגום מירי פז בהוצאת קשב, הוא גילה כי מילא את התפקיד הזה חרף התנגדותו לדיקטטורה הקומוניסטית. בדין וחשבון כן ואכזר מאין כמוהו מנה שם מילוש בדיעבד את מניעיו. הוא ציין את סירובו לוותר על קהל קורא פולנית, את השתייכותו של איש הרוח במשטר הקומוניסטי למעמד חברתי גבוה ואת תפיסתו כמועיל לחברה, שזוכה לתמיכה כספית נדיבה ולחופש ליצור, ובלבד שיישר קו עם המפלגה. מילוש אף התוודה שם כי עריקתו לצרפת בשנת 1951 לא נעשתה מתוך איבה אידיאולוגית לעריצות, אלא משום שחייו בפולין נהפכו בסופו של דבר לבלתי נסבלים. מילוש טען בספר שאיש הרוח אינו חסין מפני שיתוף פעולה עם דיקטטורה, משום שהוא, ככל האדם,
בשנות גלותו שימש מילוש גם פרופסור באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה ותרגם מעברית לפולנית את ספר תהלים. המתרגם ד"ר דוד ויינפלד סייע למילוש בעבודת התרגום, וסיפר בכנס שכאדם נוצרי מאמין מילוש עסק בתהלים גם כסגולה לריפוי אשתו ובנו שחלו במחלות חשוכות מרפא, ושכתיבתו הושפעה אז מתרגומו את קהלת ואיוב.
לאחר נפילת המשטר הקומוניסטי חזר מילוש לפולין, ומעגל נסגר, כפי שציין פרופ' עמינדב דיקמן בכנס, גם בשירה העברית. קוראי השירה הפולנית "הצעירה" בארץ אינם רק קוראי שירה מובהקים. מדובר בשירה נגישה לכל המהרהר על חייו, שאחת מנציגותיה הבולטות היא ויסלבה שימבורסקה, גם היא זכתה בפרס נובל לספרות. וכך, מאז ביאליק ואצ"ג, משוררים ומשוררות עבריים שוב מושפעים משירה פולנית, הפעם הודות למפעל התרגום של דוד ויינפלד ורפי וייכרט. אבל השמחה על סגירת המעגל הזה גם מצמררת. כי אולי דווקא תנאי החיים הקיצוניים במאה של מילוש הם התנאי לשירה הנפלאה ומלאת החיים כל כך.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם