ראן קלוני, ראן: ב"היורשים", ג'ורג' קלוני נראה אנושי
כנראה שרק אלכסנדר פיין, שמתמחה בגיבורים גבריים עלובים, יכול לנקות מג'ורג' קלוני את אבק הכוכבים ולגרום לו להראות מגוחך. אבל זה לא הדבר היחיד שהופך את "היורשים" לדרמה טובה
''היורשים'', במאי: אלכסנדר פיין, ארה''ב 2011
ג'ורג' קלוני, לעומת זאת, הוא ג'ורג' קלוני. יתכן שתראו אותו לפני הסרט עולה לשמיים עם מכונת הקפה שלו. תפקידו של ג'ורג' קלוני הוא לא להיות אנושי, אלא להיות שרמנטי. הוא כובש לבבות בחצי חיוך ומקבל מועמדויות לאוסקר בהנפת גבה. הוא לא שחקן, הוא כוכב. איך זה מסתדר עם העליבות האנושית של פיין? האם פיין ישפיל את קלוני, או שקלוני יקלקל את פיין?
למרבה השמחה, ב"היורשים" פיין וקלוני נפגשו במקום טוב מאוד באמצע - המקום שבו קלוני רץ. בסצינה מרכזית בסרט קלוני נועל כפכפים, ורץ. אז מתברר לצופים שאף אחד לא יכול להיראות מכובד - שלא לומר מקסים ושרמנטי - כשהוא רץ בכפכפים. הריצה של קלוני היא אחד הרגעים המצחיקים בסרט, כיוון שהוא נראה גמלוני, מגושם ומגוחך, ופתאום אפשר להאמין שאפילו ג'ורג' קלוני הוא רק בנאדם. גם כשהוא לא רץ, הוא יותר שחקן משהיה אי פעם, ופיין מרוכך יותר משהיה אי פעם. אין פה שנאת אדם, אבל יש דרמה טובה. כולם מרוויחים.
קלוני מגלם את מאט קינג, עורך דין עשיר תושב הוואי שהוא בן למשפחת צאצאים רחוקים של מלכה הוואית. כתוצאה מכך, בידי משפחתו הופקדה חלקת אדמה יפהפייה על החוף, אחד המקומות הבודדים בהוואי שעוד לא מוסחר והפך לשרשרת בתי מלון. בני המשפחה לוחצים על קינג למכור את החלקה תמורת בוחטה של מיליונים, אבל לו יש בינתיים דאגות חמורות הרבה יותר: אשתו שוהה בתרדמת בעקבות תאונת סקי-מים. בהעדרה, הוא הופך להורה הגיבוי לשתי הבנות שלו - שעד
אין "ביורשים" סיפור גדול, אבל יש קבוצה של אנשים שלומדים להכיר זה את זה. הוא היה יכול להיות רצף קלישאות הוליוודי, אבל הוא לא. דואגים לזה התסריט המצוין, הריסון של קלוני, ובעיקר שיילין וודלי בתפקיד הבת הבכורה (תחשבו על קריסטן סטיוארט עם כשרון). ב"אודות שמידט", הדמות הנלעגת ביותר היא של בעלה של בתו של הגיבור, איש בעל שכל רפה ושיער מוזר. ב"היורשים", נדמה בהתחלה, יש דמות כמעט זהה: לבת יש חבר סטלן (ניק קראוס) שכשרונו היחיד הוא לומר את הדבר הכי לא נכון ברגע הכי לא נכון. הוא נראה כמו הפוגה קומית, דביל לשם הדביליות בלבד - והסצינות איתו אכן מצחיקות - אבל עד סוף הסרט מתברר שגם הוא, אפילו הוא, זוכה להתפתח ולהיות מוצג באור סימפטי יותר. אין פסלי ברונזה ב"היורשים" וגם לא קריקטורות: זאת דרמה כמו שדרמה טובה צריכה להיות.
בואו להמשיך לדבר על זה ב-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם