לינדרלה: ג'רמי לין מצליח לפלוש גם לזירה הלשונית

ג'רמי לין הוא לא רק כדורסלן לוהט, אלא מחייה השפה האנגלית, ישראלים אומרים המון שטויות והמילים העלומות בזמר העברי מתחילות להתפענח. הזירה הלשונית

רוביק רוזנטל | 23/2/2012 18:00 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
שטויות שתל אביבים אומרים

תל אביב בכותרות, בירת החילוניות הישראלית רוצה אוטובוסים בשבת, וזה הזמן לחזור לשאלה החוזרת שוב ושוב, אם יש בנמצא "שפה תל אביבית". ההשוואה המתבקשת היא לשפה הירושלמית, שפה מעורבבת של יידיש, לדינו, ערבית ועברית. הירושלמית בעיקרה פולקלורית וסגורה במרחב הירושלמי. השפה התל אביבית היא לעומתה שפה פתוחה, המייצגת תת תרבויות שונות, כמו תרבות הבילוי, הכלכלה, הצרכנות, וכן תת תרבויות כמו שפת ההומואים ושפת הסטלנים, מעשני הסמים הקלים. בשנות התשעים היתה התל אביבית מזוהה עם "השינקינאות". 


היא הכי כוניפה

לאחרונה עלה סרטון ביו-טיוב המנסים להגדיר את השפה התל אביבית באמצעות דיאלוגים. הוא נקרא "שיט שתל אביבים אומרים", וזאת בעקבות סדרות דומות באנגלית: "שטויות (shit) שניו-יורקים אומרים", "שטויות שבנות אומרות" וכדומה. בהמשך לו עלה סרטון נוסף - "שטויות שישראלים אומרים".

 




על פי הסרטון האחרון, שבו מככבים חזי גנג'נה וטלי סרי המצוינים, השפה הישראלית החדשה היא שינקינאית מתוקצרת, בסגנון אס. אם. אסי, אולי הוכחה לקביעת מדענים בריטים שהמסרונים מכווצים את המוח. הדיאלוגים בני מילה או שתיים: "בוקר!", "מה-ניש?", "מה-עניינות", "מה קורה בן אדם", "הכל טוב?", "אין דברים כאלה", ביטויים שהיו מוכרים כבר בשינקינאית. לצידם יש כבר מילים במה שקרוי פקאצית: "הָיוּש", "בן-אָדָמוּש" (וגם בגירסה הצבאית "בן אָדָמוֹס"), וכן "לייק" שכבר אינו קשור דווקא לפייסבוק, ומולו "אנלייק".

בישראלית החדשה-ישנה ביטויי סלנג שכבר צברו ותק: "מה אתה מסתלבט" (במלעיל), "כוניפה",  "אבויה", "יצאתי חומוס", "אז זהו, שלא". במערכון משתמש הבחור בשרשרת הפניות הישראלית שהיא כבר רב דורית: יה כריש, שועל, יה נמר, נשמה, כפרה, זלמה (גבר בערבית), גיבור, דוקטור, נסיך. נראה שפרט לפקצית לא נולדו דפוסי סלנג חדשים מאז השינקינאית.

גם "הכי" מככבת: "היא הכי כוניפה". לעומת זאת צצות פינות של התעקשות על עברית מתוקנת: "אומרים שלוש, לא שלושה". נראה שהמאבק נגד תופעת "עשר שקל" נושא פרי. גם הבחור אוֹרי וגם הבחורה טליה מתעקשים שיקראו להם בשם התקין, במלרע, תופעה מבורכת שהולכת ותופסת תאוצה. ובכל זאת, הקטע הישראלי מכולם הוא צרחת השמחה המתמשכת של טלי סרי כשהיא פוגשת חברה, מלווה בנפנופי ידיים. ברגעים כאלה, מי צריך מילים?

ג'רמי לין משגע את האנגלית

העיר האמריקנית התאומה של תל אביב כאילו היא ניו יורק, גם היא נעה בין מרכז תרבותי אמריקני לבין דימויה כבועה. הלהיט החדש בניו יורק הוא ג'רמי לין, שחקן כדורסל בניו יורק ניקס ממשפחה שמוצאה מטייוואן, שהפך כוכב בן לילה, ומטריף את העיר. באופן כמעט מיידי נולדה המילה linsanity, הלחם של לין+ insanity המבטא את הטירוף החדש.

בעקבות זאת נפתח מעין אתר המייצר מילים שכולן סביב הכוכב החדש:  ולהלן כמה ממוצרי מה שקרוי  מחולל מילים (ואם תרצו, מחולל מילין): lincerdible (לין המדהים), bustling (לין האנרגטי), וכך גם linergized; rollin, בהתייחסות לפיק-נ-רול בכדורסל, לינצ'לאדה (כנראה מאכל מקסיקני-טיוואני), לינטלקטואל, רמז להיותו של לין תלמיד הארווארד, ritaLin (הסברים מיותרים), והמילה המבטאת את התופעה טוב מכולן: לינדֶרֶלה.

אי-אף-פי
משגע את האמריקאים. לין אי-אף-פי
אזמה זאת יַיְלָה?

הדיון במילים עלומות בזמר הביא עשרות תגובות, בעיקר ביחס למילה "יילה", מן השיר של טשרניחובסקי "והיה בחשכת ערב", הקרוי גם "שיר טטרי". רוב המגיבים הכירו את המילה מטיוליהם בהרי טורקיה או הקווקז, שם התגוררו בבקתות רועים הקרויות יילה.

עדי סרנגה כותבת: "לפני כמה שנים הייתי בטיול ג'יפים בצפון טורקיה. באחד הימים ביקרנו בתוך בית של אחד המקומיים-כפריים באזור מנותק על אחד ההרים. זה היה בית עץ שבקומתו התחתונה חיים בעלי החיים, ובעליונה, ללא חשמל או מים זורמים, חיה המשפחה. רועי צאן, שהיה להם עדר באפאלו ואפילו התכבדנו בתוצרתו. המדריך הסביר לנו שלבתים האלה, שהם בתיהם לעונת הקיץ (בחורף הם עוברים לאזורים נמוכים יותר מפסגות ההרים הקפואים), נקראים  יַיְלָה, וברבים יַיְלות".

אדמת מרעה אלפינית

יילה היא אכן בקתת רועים הררית, אבל מקור השם הוא רחב יותר, ומדובר באזור ההררי המשמש למרעה הקיץ. דני זוהר כותב: "yayla היא מילה בשפה הטטרית של קרים ובטורקית, המציינת אדמת מרעה אלפינית, נטולת עצים עקב גובהה, או רמה הררית". רות יפהר טרחה והביאה מתוך ספר מוער של שירי טשרניחובסקי הערת שוליים למלה  יילה: "רוכסי הר בקרים וירך הים".

פרופ' אורה שורצולד שהעלתה את השאלה מוסיפה בעקבות זאת שטשרניחובסקי קושר את יילה לשפת התנ"ך. בשיר נכתב: "אבי על תועפות יילה". הרמז הלשוני הוא לביטוי "תועפות הרים", בספר תהילים.

מתוק ובריא

יוסי דה-ליאון כותב: "תוך לגימת כוס תה מהביל, ביום חורפי וגשום זה, צצה במוחי השאלה: מה בין מרקחת ריבה, לשתייה עם כוס התה, לבין בית מרקחת?" 

מִרקחת (בחיריק!) היא מילה מקראית, ופירושה תערובת בשמים, גירסה של המילה מֶרקחה (הפעם בסגול), שהיא תערובת מסוגים שונים. בספר בן סירא מרקחת נקשרת כבר לעולם הרפואה, ומדובר בתערובת עשבים ושאר סממנים ליצירת תרופה, ומכאן קצרה הדרך לביטוי בעברית החדשה "בית מרקחת", שנקרא בראשית תחיית השפה גם "בית סמים" או "בית סמי רפואות". גם רד"ק קושר בפירושיו את המילה מרקחת לסמי רפואה. מרקחת במשמעות ריבה מופיעה בספרות בימי הביניים. גם כאן רוקחים, מבשלים ומערבבים פירות שונים.  

אל יתהלל מתחגר

דנה ניצן שואלת: "אני וחברה שלי נכנסנו לאוטו ואמרתי לה: 'אני צריכה להתחגר'. היא תיקנה אותי ואמרה שצריך לומר: 'אני צריכה לחגור'. איך נכון להגיד?"

"התחגר" נכונה יותר, מאחד שיש כאן מצב ברור שבו אדם חוגר את עצמו. הפועל "חגר" יבוא בדרך כלל לפני מושא ישיר: חוגרים משהו, במקרה זה, חגורת בטיחות. נכון שנכתב "אל יתהלל חוגר כמפתח", אבל חוגר משמש בפסוק זה כמעין שם עצם, ומכאן הביטוי החדש כשם לחייל: חוגר. דווקא הצורה "אני צריכה לחגור" היא דיבורית, שכן היא מוותרת על המושא.

בפועל, מדובר בטעות

ובענייני תיקונים, עוד שיבוש שפשט כאש בשדה קוצים, ונשמע גם בפי שדרים ומגישים ברדיו ובטלוויזיה, שחלקם דוברי עברית צחה ותקינה, "בַּפּוֹעַל": "החוק אומר ככה, אבל בַּפּוֹעַל זה לא מתממש". אז אנא מכם, אין דבר כזה, "בַּפּוֹעַל", אלא אם כן מדובר בדיון העוסק בפועל דקדוקי. אומרים פשוט "בְּפֹעַל", תואר פועל הדומה בדפוסו ל"במהירות", "בעדינות", וכדומה, והוא נפוץ כבר בספרות ימי הביניים. יתכן שהשיבוש בא בעקבות הביטוי "יצא לַפֹּעַל", אבל אין קשר בין שני השימושים.

יש לך שאלה שתמיד רצית לשאול בענייני לשון? ראית או צילמת מודעה או תמונה שיש בה עניין לשוני? שמעת ביטוי סלנג שכדאי לשפוך עליו אור? הילד השמיע הברקה לשונית מהממת? שלח/י באמצעות "כתוב לעורך", או ישירות.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

הזירה הלשונית

רוביק רוזנטל מביא מילות סלנג חדשות, מזכיר ביטויים נשכחים, מספר מה מתרחש בעולם הלשוני בישראל ובתפוצות, מציץ בספרים חדשים ובפרשת השבוע, מציג הברקות לשוניות של ילדים ומשחקי מילים, ועונה לשאלות

לכל הכתבות של הזירה הלשונית
קבלו עיתון מעריב למשך שבועיים מתנה

עוד ב''הזירה הלשונית''

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים