גברים לבנים אינם יכולים: מי הם ההארלם גלובטרוטרס?

לקראת הגעתם של קבוצת כדורסל הראווה "הארלם גלובטרוטרס" לשלוש הופעות בישראל, מתן שרון מתחקה אחר ההיסטוריה של הקבוצה והחשיבות שלה עבור הקהילה האפרו-אמריקאית

מתן שרון | 1/5/2012 11:30 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
בחירתו של הנשיא אובמה אולי מעט טשטשה זאת, אבל לפני לא כל כך הרבה שנים להיות צעיר שחור בארה"ב לא היה ג'וב מבוקש. גם היום ישנם איזורים שלמים בארה"ב שבהם בני הקהילה האפרו-אמריקאית מרגישים אזרחים סוג ב', כשהתזכורת הגדולה האחרונה לכך הייתה הוריקן קתרינה והמכה הגדולה בניו אורלינס. ביטא זאת היטב הראפר נוטוריוס ב.י.ג כשאמר, בתרגום חופשי מאוד, "או שאתה מוכר קראק או שיש לך אחלה ג'אמפ שוט". במשך שנים רבות ההזדמנות היחידה שהייתה לגבר שחור צעיר לדלג על התקופה בכלא חיכתה לו באן.בי.איי. גם זה לא תמיד היה.

כמו בשאר התחומים, גם בכדורסל היתה הפרדה גזעית עד שלב מאוחר יותר מכפי שירצו האמריקאים להודות. עוד לפני שהאן.בי.איי הוקם, לפני שרוזה פארקס סירבה לקום ולפני שמרטין לותר קינג התעורר מחלום, הייתה קבוצה אחת שפעלה למען זכויות השחורים בארה"ב מבלי להצהיר זאת. הארלם גלובטרוטרס היו קבוצת כדורסל שחורה שהגשימה את החלום האמריקאי בתקופה שהמעמד הכי גבוה שאדם שחור יכל להגיע אליו היה תואר אקדמאי, וגם זה היה נדיר.
צילום: גטי אימג'ס
אפילו אובמה מעריץ. נשיא ארה''ב עם הארלם גלובטרוטרס צילום: גטי אימג'ס

מקורותיהם המדויקים עדיין נמצאים בספק בשל סתירות בביוגרפיה, אבל מה שברור שהקיום של הגלובטרוטרס החל במועדון ה"סבוי בולרום" בדרום שיקגו עם הקמתו ב-1927. לפני מופעי מוזיקה של לואי ארמסטרונג או דיוק אלינגטון, קבוצת כדורסל מאולתרת בשם "סבוי ביג פייב" היו מבדרים את הקהל. רוב חברי הקבוצה שיחקו יחדיו עוד מימיהם בתיכון לשחורים "וונדל פיליפס" וקפצו על ההזדמנות לעשות קצת כסף מהמשחק שאהבו. לא עבר חודש אחד ובהנהלת הסבוי ויתרו על רעיון חמשת השחורים המיוזעים. הם העדיפו מופע גלגיליות במקום. אבל סגנון המשחק המשוחרר יותר של הקהילה השחורה, סגנון שגדל בחממה אחרת מהכדורסל הלבן, הצית את דמיונו של בחור יהודי אחד שיהפוך לאב הידוע לשמצה של ההארלם גלובטרוטרס.



אייב ספירשטיין היה רק בן 25 כשאסף את חבורת שחקני הסבוי ביג פייב והפך אותם ל"ניו יורק הארלם גלוב טרוטרס", אבל כבר אז הציג את החוש העסקי המבריק שיהפוך אותם לאגדה האמריקאית. את השם הוא בחר מסיבות שיווקיות גרידא. הוא ידע טוב מאוד מה הקלף החזק של קבוצתו ויצר שם שהתבסס על האקזוטיות של צבע העור של השחקנים. "הארלם" ייצג את צבע העור, מכיוון שדאז נחשבה הארלם לבירת השחורים האמריקאית, בעוד ה"גלובטרוטרס" אמור לרמוז שמדובר בקבוצת כדורסל עם רקורד עולמי. לא הפריע לו שהקבוצה לא שיחקה בשלב זה אף משחק מחוץ לאילינוי. אפילו לא בהארלם.

הארלם גלובטרוטרס בשנות ה-50:
 



שיטות הניהול של ספירשטיין היו מפוקפקות וגררו מספר לא קטן של מחאות מפי שחקנים במשך כמעט 40 השנים בהן ניהל ביד ברזל את הקבוצה הייחודית, אבל הן גם היו הזרז להצלחה של הטרוטרס. הקבוצה החלה לסייר בכל פינות ארה"ב והגיעה לרצף ניצחונות בלתי הגיוני של מאה מתוך 106 משחקיהם הראשונים. בדרך נאלצו לשחק בעיירות קטנות ושכוחות אל שעוד יישמו באופן מלא את חוקי ההפרדה הגזעית וזכו לתשלום זעום יחסית. עם זאת, השחקנים השחורים של הטרוטרס שלטו באופן מוחלט כמעט בכל משחק שהשתתפו בו.

ואז החלק הקסם לקרות. אחרי שהחלו להוביל במשחקים, היו השחקנים משתחררים ומתחילים לבצע פעלולים משעשעים בגארבג' טיים (הזמן בסוף משחק שתוצאתו כבר ברורה). מסירות מאחורי הגב, התגרות משעשעת בשחקני הקבוצה היריבה, כדרורים מוגזמים ומחוות גופניות מוחצנות כמו צחוק פרוע על אירועים אקראיים או תגובה מוגזמת על שריקות שופט. כן, אפילו יותר משחקן כדורגל ישראלי. במהרה השעשועים הפכו למופע המרכזי - מופע כדורסל קומי.

כאן בשביל הספורט

הקהל היה מגיע רק כדי לראות את הומור הסלפסטיק המצויין שהושאל מאגדות קומיות כבאסטר קיטון או הסטוג'ס. כדי לראות את ריס "גוס" טאטום מזייף מסירה ואז מוריד את המכנסיים ליריב, או את "מעגל הקסמים" - משחק חימום שבו שחקנים היו מוסרים את הכדור אחד לשני בצורה מקורית ככל הניתן, החל ממסירות הטעייה ועד מסירות עם העכוז. באמצעות הקומדיה ומשחק מרהיב קידמו הגלובטורטרס את הרעיון ששחקני כדורסל שחורים עשויים להיות טובים לא פחות, אם לא יותר, ממקביליהם הלבנים.

 




המתח הגזעי הזה הגיע לשיאו עם צמד משחקים, שנה אחר שנה, מול המיניאפוליס לייקרס, כיום הלוס אנג'לס לייקרס, ומי שהיו האלופים הראשונים של הליגה הצעירה אן.בי.איי. ב-1948 אתגר ספירשטיין את בעלי הקבוצה, ולאחר שהלייקרס הסכימו לשחק מול הגלובטרוטרס ניצחו האחרונים את הקבוצה הלבנה. כך קרה גם ב-49'. נצחונות אלו פרצו את הדרך לכניסתם של השחקנים השחורים הראשונים לליגת האן.בי.איי, כאשר אחד משלושת החלוצים היה שחקן הגלובטרוטרס נאט "סוויט וואטר" קליפטון שהוחתם אצל הניו יורק ניקס.

עד תחילת שנות ה-70 הקבוצה הייתה בשיאה עם סרטי קולנוע, ביקור במאות ארצות (כולל ישראל ב-1960) ואפילו סדרה מצוירת. רצף הניצחונות הפך לפחות חשוב, אם כי נשאר יציב, והמופע הקומי הפך למפורסם בכל העולם. בארה"ב, עם המהפכה והפנתרים השחורים, היו קולות שכינו שחקנים מהקבוצה "דוד טום" וטענו שהם הנציחו סטריאוטיפים והיו בידור זול וגזעני עבור הקהל הלבן. אבל עם גישה בלתי פגיעה של "אנחנו כאן בשביל הספורט" וחדוות משחק שנראתה בבירור, גם הטענות האלה נעלמו במהרה.

היום הגלובטרוטרס הם בעיקר סמל. עם כמעט 90 שנות פעילות ואינספור סלים מרשימים הם שיחקו מול אפיפיורים, נשיאים, אנשי רוח וכל אדם עם חיבה לכדורסל או הומור. הם היו החלוצים של מה שמאוחר יותר יהפוך לספורט שנשלט על ידי שחקנים שחורים והיו המפגש הראשוני עם חדוות הכדורסל של ילדים ומבוגרים ברחבי העולם. את המופע שלהם כדאי לראות לא רק בשביל הבידור, אלא גם בזכות ההיסטוריה.

הארלם גלובטרוטרס יופיעו היום (שלישי), מחר ומחרתיים בהיכל נוקיה בתל אביב

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...
קבלו עיתון מעריב למשך שבועיים מתנה

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים