על מדרגות העירייה: פסטיבל "תלוי במקום" חוזר
פסטיבל "תלוי במקום" יתקיים בפעם השנייה בחללים לא שגרתיים ברחבי העיר תל אביב, במסגרת שנת האמנות של תל אביב יפו
רוקדות במעליות העירייה. אנסמבל גלויה צילום: דניאל שטרית
פסטיבל "תלוי במקום - פסטיבל מתחת לבית" יתקיים בתאריכים 19-17 במאי בתל אביב, ויכלול מופעי תיאטרון, מחול, פרפורמנס ומוזיקה בחללים לא שגרתיים ברחבי העיר, בהם בית הספר ביאליק-רוגוזין, אוטובוס, ארון, בתים פרטיים, סטודיו של אמנים, בניין העירייה, בר ובית קפה. הפסטיבל הוא חלק משנת האמנות של תל אביב-יפו. זוהי שנתו השנייה של הפסטיבל שעלה במסגרת עצמאית בספטמבר 2010 כיוזמה של שתי האמניות ליחי בקרמן ונטלי צוקרמן, והשנה הצטרף לניהול הפסטיבל השחקן והיוצר רן בכור.
הפסטיבל מבקש להציע אלטרנטיבה לצריכת תרבות ולהפוך את האמנות לנגישה בכל מקום, לכל איש ולכל כיס, והכניסה לכל מופעים חופשית.
"אין זה סוד שבתל אביב קיימת מצוקה של חללים להופעות", אומרת בקרמן, "אבל מעבר לסוגיית החלל אנחנו מבקשות לקדם את ההכרה בהתרחשויות תרבותיות המתקיימות מחוץ לאולם התיאטרון הסטנדרטי, ומתייחסת ישירות אל החלל שבו מוצג האירוע האמנותי".
בין המופעים שיוצגו במסגרת הפסטיבל יהיה אפשר למצוא את "דרכה של המורה סיגלית", הצגה בכיתה בבית הספר ביאליקרוגוזין מאת רוברטו אטיידה, בבימוי איציק גולי ובהשתתפות השחקנית מרב גרובר; עבודת מיצג בשיתוף הקהל בבניין העירייה של היוצרת עלית קרייז; ומופע מוזיקלי של אלישע בנאי ו"40 השודדים".
מתוך המופע "מטולטלים":
אחד המופעים המעניינים שעונים להגדרה "תלוי במקום" הוא המופע "ריקוד במעלית בבניין העירייה" שיצרו אנסמבל גלויה (הכוריאוגרפיות-רקדניות דנה הירש ליזר וטלי זבילביץ). לדברי השתיים, "אנסמבל גלויה הופך את מעליות העירייה לבמה, שבה הנוסעים הם ספק צופים ספק משתתפים בהתרחשות לערב אחד. החוויה הקבוצתית של התכנסות במרחב המצומצם של המעלית מעוררת שאלות על המתח שבין מבוכה לאינטימיות. הנוסעים יעברו חוויה שתאפשר מפגש אחר של האזרח עם המערכת המוניציפלית".
למה דווקא מעלית?
"אנחנו אמניות אלתור שבוחרות ליצור במרחב הציבורי. מפגש עם מקום בעל אופי מסוים מעורר חשק לראות איך המקום והקונטקסט משפיעים על התנועה, על היצירה ועל הדיאלוג. איך ליצור במרחב האמנותי צפייה אקטיבית המרחיבה את החוויה. הרעיון ליצור בעירייה עלה לאחר פגישה עם ההפקה. הלכנו לסייר בעירייה, לשוטט בין הקומות השונות, וקיבלנו אישור להיכנס ולהשתמש בחדר של סגן ראש העיר.
"בזמן הסיור השתמשנו במעליות וגילינו שהמעלית היא מרחב מעניין מבחינת התנהגות אנושית - הצפיפות, מפגשים ארעיים, סיטואציות בין נשים לגברים, יחסי כוחות בין האנשים ורגעים אינטימיים מול המראה. כך התחלנו לבדוק את רעיון המעלית, ובמשך כמה שעות בילינו עם אנשים שונים בין הקומות. המעלית היא מקום-לא-מקום, שהייה בין פעילויות, בין לבין".
מבחינה אמנותית, מה אתן מרוויחות מהקרבה לקהל בהופעה בחלל צפוף כמו מעלית?
"אחד המניעים שלנו הוא המפגש האישי שמשחק עם הגבולות, המעבר בין קהל לקהילה מסקרן אותנו ואנחנו מוצאות את הדרך לאפשר לצופה לשנות את עמדתו. אופי המופע הוא כזה שיש בו עדינות וניואנסים תנועתיים שהם לאו דווקא אקרובטיים או בעל סגנון ריקודי מסוים, אלא מפנים מקום להבעה הקרובה יותר להתנהגות האנושית על כל הקשת שלה. הרשאה ליצור במרחב הציבורי - ובמקרה הזה האינטימי - יוצרת אווירה שנוגעת יותר במושגי החופש, והאפשרות לחוות מרחבים יומיומיים מוכרים באופן חדש".
לאתר שנת האמנות תל אביב-יפו
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם