אוטופיה קודרת: הסרט "בלייד ראנר" חוגג 30
ל"בלייד ראנר" שמור מקום של כבוד בפנתיאון הקולנוע כיצירת מופת. לכבוד 30 שנה ליציאתו, הנה עשר עובדות שלא ידעתם על סרטו הקלאסי של רידלי סקוט
הופמן עצמו היה מופתע כשהציעו לו להשתתף בסרט בתפקיד כה מאצ'ואיסטי, אבל הסכים להשתתף. הסיבה היחידה שהוא הוחלף בהריסון פורד היתה שהוא רצה לשנות את הדמות
סקוט, כמו הגם המפיק מייקל דילי, פוטרו מההפקה מיד עם סיום הצילומים, מאחר שהסרט חרג מהתקציב. המפיקים ג'רי פרנצ'יו ובאד יורקין השתלטו על העריכה והפוסט פרודקשן. מאוחר, יותר לאחר התערבות אישית של אלן לאד, אחד המממנים של הסרט, דילי וסקוט חזרו להפקה, אבל ללא שליטה אמנותית מלאה.
לאחר הקרנות מבחן לא מוצלחות נוצרה הגרסה הראשונה של הסרט שעלתה לאקרנים, אליה התווסף קולו המקריין של הריסון פורד, שמסביר את העלילה בצורה לקונית. לאחר יציאת הגרסה הראשונה התגלתה במקרה הגרסה המקורית, ללא הקריינות של פורד, שרבים התייחסו אליה כאל אלמנט מיותר.
חברת ההפקה של הסרט שיווקה את הגרסה המדוברת כ"גרסת הבמאי" ללא אישורו של סקוט עצמו, שטען כי על מנת לאשר את הכותרת עליו לעשות שינויים נוספים. את גרסת הבמאי האמיתית שלו, שחרר סקוט בסופו של דבר בשנת 2007.
הכינוי הלא מחמיא הזה היה השם אותו נתן צוות ההפקה האמריקאי לסרטו של סקוט הבריטי, שנתפס בעיניהם כצנון חסר רגשות. השנאה ההדדית בין סקוט לבין צוות ההפקה, ובעיקר בין הבמאי לבין כוכב הסרט פורד, הפכו כבר לאגדה, ולהוכחה הניצחת לכך שאין קשר ישיר בין מידת ההנאה של המשתתפים מהעבודה על סרט, לאיכות התוצאה. עם השנים פורד וסקוט חזרו להיות בקשרים טובים, אם כי שניהם הודו שהעבודה המשותפת היתה תענוג מפוקפק.
אחרי "פרומתיאוס", הפריקוול החדש אותו ביים סקוט לסרטו הקלאסי "הנוסע השמיני", הודיע הבמאי כי גם העבודה על סיקוול ל"בלייד ראנר" החלה. בשלב זה אין יותר מדי פרטים על ההפקה, אבל סקוט כן הזכיר את העובדה שעומדת להיות לסרט גיבורה נשית. אגב, בראיון ל"וול סטריט ג'ורנל" טען סקוט שהוא לעולם לא יעבוד יותר ללא צילום תלת-ממדי, כך שיש להניח שגם ההמשך המדובר ל"בלייד ראנר" יצולם ב-3D.
הסרט מבוסס באופן רשמי על הספר Do Androids Dream of Electric Sheep של הסופר פיליפ ק. דיק, שכתב גם את הספרים עליהם מבוססים הסרטים "זיכרון גורלי" ו"דוח מיוחד". השם "בלייד ראנר" הוא למעשה שמו של ספר אחר של הסופר אלן אי. נורס.
סקוט נתקל בתסריט אותו כתב הסופר וויליאם בורוז על פי ספרו של נורס, התלהב מהשם ורכש אותו מבלי לרכוש את הזכויות על הסיפור עצמו, על מנת להשתמש בו כשם המקצוע בו עוסק דקארד בסרט. ההחלטה להשתמש בו גם כשם הסרט התקבלה לאחר שנפסלו אופציות אחרות כמו "ימים מסוכנים" ו"אנדרואיד".
כשהסרט עלה לאקרנים, ב-25 ביוני 1982, הוא גרף כשישה מיליון דולר בסוף השבוע הראשון, כשהוקרן על כ-1290 מסכים. סכום מאכזב בכל קנה מידה להפקה ששווייה הוערך בכ-28 מיליון דולר. את הכישלון ניתן היה לייחס לעובדה שבאותה התקופה עלו לאקרנים לא מעט סרטי מדע בדיוני קראוד פליזרים, כשבראשם "אי.טי". עם השנים כמובן, הסרט הפך לסרט פולחן.
כשנתיים לאחר "בלייד ראנר" ביים רידלי סקוט את הפרסומת המפורסמת "1984" של חברת אפל למחשב המקינטוש, המתרחשת בעולם עתידני ואפלולי, שמזכיר את הכרך התאגידי של "בלייד ראנר". הפרסומת שודרה פעמיים בלבד, אבל נחשבת עד היום כאחת הפרסומות הטובות ביותר שנוצרו אי פעם.
במעין צדק פואטי, רבים ממותגי העל, שהלוגו שלהם מופיע ברגעים שונים בסרט במסגרת הפרקטיקה הנלוזה הידועה כ-Product Placement, נקלעו לקשיים כלכליים בשנים שלאחר עליית לאקרנים. מקריות? או שמא, כמו שמאמינים רבים ממעריצי הסרט, מדובר בקללה? בכל מקרה הקורבנות כוללים את החברות "אטרי", "פאן אם", Cuisinart, וגם את "קוקה קולה" שחוותה הפסדים בשנת 1985, אם כי התאוששה בהמשך הדרך.
דקארד הוא רפליקנט! רובוט! אחד הפירושים של הסרט גורס כי הגיבור הוא למעשה רובוט בעצמו, בדיוק כמו הרפליקנטים אחריהם הוא רודף. הרמז המרכזי לתיאוריה הזו הוא סצנת חלום בה מופיע חד קרן. בסצנת הסיום של הסרט יוצר שותפו חובב האוריגמי של דקארד חד קרן מנייר, שמשמש, על פי פרשנים מסוימים, כהוכחה לכך שהוא יודע על מה דקארד חולם, מידע שאין שום דרך לדעת אלמלא היה אנדרואיד.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם