אני טקסט פוליטי: הקשר בין שירה לפוליטיקה
52 שנה אחרי שדוד בן גוריון בירך אישית את נתן אלתרמן ליום הולדתו, החליטו שני חוקרים לבחון את הממשק שבין השירה לפוליטיקה בישראל. המסקנות חלקיות, אבל דבר אחד ברור: המשורר הפך לשחקן משמעותי במשחק הכוחות
דוד בן גוריון קורא עיתון בספריית ביתו בשדה בוקר, 1968 צילום: פריץ כהן, לע''מ
באותן השנים אלתרמן נהנה ממעמד מיוחד בחברה הישראלית. המדור הקבוע שלו בעיתון "דבר", "הטור השבועי", נהנה מיוקרה רבה והצליח להשפיע על סדר היום הציבורי. השירים שכתב בטור במשך 24 שנים, מראשית שנות הארבעים ועד שנות השישים, ואשר עסקו בסוגיות פוליטיות וחברתיות בוערות, הצליחו להעלות לסדר היום נושאים שונים בפוליטיקה הישראלית.
52 שנים לאחר מכתבו של בן גוריון החליטו שני אנשי אקדמיה לחקור את השירה הפוליטית בישראל. אך צמד החוקרים, ד"ר אסף מידני מהמכללה האקדמית תל אביב ואיש הרדיו ד"ר נדיר צור, המשמש כחוקר אורח באוניברסיטת בן גוריון, לא חקרו את השירה הזאת כאנשי ספרות, אלא כאנשי מדעי המדינה.
ספר המאמרים שערכו, "קול קורא בעוז: פוליטיקה ושירה בישראל", שיצא לאור בימים אלה בהוצאת האגודה הישראלית למדעי המדינה, עוסק בהשפעת השירה הפוליטית על סדר היום. החוקרים שכתבו את המאמרים הגיעו מתחומי מחקר שונים - מספרות (חוקרים כגון פרופ' דן מירון וד"ר אורציון ברתנא) ועד מדעי המדינה (פרופ' גדעון דורון המנוח).
"אני חוקר את הממשק שבין השירה לבין הפוליטיקה", מסביר מידני, מרצה בכיר בבית הספר לממשל וחברה במכללה. "יש הרבה שאלות שעולות בממשק הזה: מדוע משוררים מתערבים בפוליטיקה, מדוע פוליטיקאים מצטטים משוררים, האם ג'ינגל יכול להיחשב כסוג של שירה בתחום הפוליטי? מה הפוליטיקה הפנימית בתוך העולם של המשוררים?".
מצליח מאין כמוך לתת להם ביטוי מוצק, פיוטי, קוסם ומעלה כאשר לא עשה אף אחד ממשוררנו'', דוד בן גוריון לנתן אלתרמן
צילום רפרודוקציה: משה מילנר
אפיקים חדשים
לפני כחמש שנים החלו צמד החוקרים בעריכת הספר. הם אף כתבו את המבוא - מסה ארוכה בת 40 עמודים שבחנה את הקשר ההיסטורי שבין שירה לפוליטיקה - וניסו לפתור את השאלות שעמן התמודדו. "רצינו לענות על כל השאלות, אבל גילינו שהתחום הזה מורכב מאוד. יש לנו רק תשובות חלקיות לשאלות", מוסיף מידני, בעצמו משורר לעת מצוא.
"אחד הממצאים המעניינים הוא שמשורר נתפס בפוליטיקה כדמות חפה מאינטרסים, וזה בניגוד לפוליטיקאי שנתפס כנגוע באינטרסים, והמניפולציות לעיצוב סדר היום הן מנת חלקו", הוא אומר. "מסיבה זו, המשורר נהנה מאמון רב יותר במסגרת עיצוב הערכים במדינה. כך המשורר הופך לשחקן משמעותי באופן שהוא מעלה לסדר היום חלופה שמתחרה בחלופה שמעלה הפוליטיקאי".
נתן אלתרמן, אחד המשוררים המשפיעים ביותר בישראל, זכה להילה מיוחדת, שבזכותה מקבלי ההחלטות המתינו כל שבוע לטור שפרסם. הוא עסק בשלל נושאים פוליטיים, מקצתם אקטואליים עד היום. "כאשר
המשורר נדרש לענייני דיומא, הוא מצליח להכניס לשיח הפוליטי משהו אחר, שהפוליטיקאי אינו יכול להביא עמו".
שנות השמונים של המאה ה-20 היו שיאה של השירה הפוליטית המתריסה, שיצאה נגד הממסד. מלחמת לבנון, הקריסה הכלכלית והאינתיפאדה שתגיע לקראת תום העשור גרמו לסערה ציבורית במדינה. "באותן שנים ישראל עוברת משבר ערכי גדול: השתחררות מהכבלים ההגמוניים המפא"יניקים ופתיחת המחשבה והשיח לרעיונות נוספים", אומר מידני. "בהקשר הזה נפתחה הדלת לעוד ערכים. מי שמסוגל להחדיר רעיונות לסדר היום מצליח להשתתף בשיח הציבורי, ופוליטיקאים הופכים למשניים בדיון בערכים הרצויים למדינה".
המדינה ניסתה להתמודד עם השירה הפוליטית בכוחנות. רשות השידור צנזרה את השיר "חד גדיא" ששרה חוה אלברשטיין; השיר "יורים ובוכים" של סי היימן נפסל גם הוא לשידור. העשורים הבאים שהביאו עמם מהפכה תקשורתית והפרטה של אמצעי התקשורת לא הביאו עדנה לשירה הפוליטית.
"עדיין יש שירה פוליטית, אבל בעידן של מסחור יש יותר מקום לג'ינגלים", ד"ר אסף מידני באדיבות האגודה הישראלית למדעי המדינה
"כעת ההתייחסות לשירים היא מסחרית, ולעתים זה פוגע בהם", מוסיף מידני. "עדיין יש שירה פוליטית, אבל בעידן של מסחור יש יותר מקום לג'ינגלים, שזה טקסט קצר ומוגבל לתקופה קצרה, אבל הוא מוכוון פוליטית".
אך נדמה כי מעל הכל עולם השירה בישראל לא הצליח להוציא מתוכו ענק כמו אלתרמן. "בכל יום שישי העולם הפוליטי חיכה למוצא פיו, מה נתן יכתוב בטור השביעי", אומר שריד. "היום לא בדיוק מצפים למוצא פיו של איזה משורר, לא רק כי אין משוררים, אלא גם כי אין פוליטיקאים שעבורם כדאי לכתוב".
מעבר להישג האקדמי של הספר, מדובר גם בהישג אנושי. ד"ר צור, שותפו של מידני לעריכת הספר, העובד כעורך חדשות בקול ישראל, סובל משיתוק ילדים כבר שנים רבות ומרותק לביתו. צור עצמו סירב להתראיין. "העבודה בינינו התנהלה דרך המיילים והטלפון כמו עם כל קולגה אחרת", מציין מידני. "המצב שלו לא הגביל אותו בעבודה".
דיקן בית הספר לממשל ולחברה במכללה האקדמית תל אביב יפו, פרופ' נעמי חזן, חברתו לשעבר של שריד במפלגת מרצ, אומרת כי הנושא שבו מתמקד הספר הוא ייחודי. "מדובר בספר מקורי שפותח אפיקים חדשים", היא אומרת. וכאשר היא נשאלת אם עדיין יש שירה פוליטית, היא מבהירה: "אני חושבת שכן. הנה, רק לפני שבועיים המשורר הגרמני גינטר גראס הוכיח את זה".
עוד בספרות:
>> הדמיון בין ספרה של קרן פלס לזה של צנחן הלום קרב
>> פרק מספר: הרומן האנושי "האורות בבתים של אחרים"
>> הזירה הלשונית: רומנטיקה לאור ניאון
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום ספרים וספרות-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם