"פנים אמיתיות": למוות אין בושה
"פנים אמיתיות" חצתה אתמול את גבול הטעם הטוב בתחקירה על מות יאסר ערפאת, ועשתה לא יותר מלבעוט בסוס מת
דמות דמונית עם שער על הפנים. יאסר ערפאת אי פי
בעולם נטול הגבולות שלנו, אפילו בג'ונגל המזרח תיכוני, נותרו מאחזים אחרונים שהצדדים משני צידי הגבול עדיין מקפידים לא לחצות אותם. אחד מהם הוא מניעת פגיעה פיזית במנהיגים. יאסר ערפאת, גם בשנים בהם היה האוייב מספר 1 של ישראל ומחבל רב מעללים שדם ישראלים ויהודים על ידיו, זכה לסוג של חסינות על חייו, וכולנו העדפנו כפי שאמר ד"ר רענן גיסין, יועצו של אריאל שרון, שימות בידי אללה או עבדאללה. כולנו זוכרים איך בפינוי אש"ף מלבנון ב-1982, נלכד אבו עמאר בעדשת המצלמה של דובר צה"ל שעה שפיקח על הפינוי של כוחותיו מנמל ביירות. הצילום בו החזיקו שר הבטחון אריאל שרון והרמטכ"ל רפאל איתן, שראו בערפאת סוג השל היטלר מודרני, שימש מסמך מוכיח למי שהיה צריך, שיכולנו לחסל אותו.
אבל לא. פנים אמיתיות חצתה אתמול בעיקר את גבול הטעם הטוב, ונפנפה בגל השמועות שאפף את המנהיג של העם הפלשתיני, שהיה אוייב אכזר ויריב מתעתע של הישראלים. לוי ודנקנר היטיבו לתאר ולהביא את הסיפורים על כך שהיה הומוסקסואל וחולה איידס שנהג לבלות עם שומרי הראש שלו במיטה. רק סיפר לוי על כל אלו, ואני כבר ניסיתי לדמיין את הסיטואציה, את התנוחות, גם אם עד היום טובי הפרשנים הישראלים לענייני ערבים (ביניהם אבי ישכרוף) לא מצאו מעולם הוכחה לכך.
ערפאת, דמות דחויה אצלנו מקדמא דנא, ובעצמו שנוי במחלוקת בעולם הערבי, הוא היום אייטם במשקל נוצה. מאוד קל פשוט להתעלל בגוויה, ולפחות במקרה הזה, לוי לא נדרש גם לאישור הצנזורה, כי מה איכפת לנו שתוכנית טלוויזיה בערוץ מרכזי בישראל קורעת לגזרים את דמותו ודימויו של מנהיג הפלשתינים שנתפש אצל רבים כאן כשטן. תארו לעצמכם את הסערה שהיתה מתחוללת בישראל, לו בטלוויזיה הפלשתינית היתה משדרת כתבה על ראש ממשלה ישראלי, ועל גל השמועות סביב מחלותיו השונות והרגלי חדר השינה שלו.
נוח לחבוט בדמות הדמונית, הקרקסית, 'עם השערות על הפנים', כפי שתיאר אותו בשעתו מנחם בגין, וסיפורי הרכילות והתככים בחצר שלו, עוזרים לבצע בגופה מעשה מגונה ללא צורך בחומרי הרדמה. מי שנותן ללוי את הלגיטימציה והעידוד זו שורה ארוכה של אח"מים פלשתינים בסביבתו הקרובה והרחוקה, שגם הם רצו אולי במותו של הראיס. כולם נתפשים כחשודים בפוטנציה. סוהא ערפאת שחושקת בכספיו, מוחמד דחלאן שחטף ממנו סטירה מצלצלת בפנים, אבו מאזן, אבו עלא ואבו ענטר, שלא לדבר על שאוליקו מופז שלנו, שהציע לשרון לחסלו תחת מיקרופון פתוח.
סיפור רעל הפולוניום שהפך לטריגר לפתוח בחקירה ולחפור את הקבר ברמאללה, מתברר כנראה כלא רציני. מי יודע מתי הגיע לשם הרעל, ואם הושתל בכליו אחרי מותו. מומחה
רעלים קבע שאחרי שמונה שנים פולוניום יכול להישאר על הגוף או הבגדים, רק אם המנוח 'חי תחת ענן פולוניום', מה שנשמע כמעט דמיוני.
הפרט המעניין בכתבה, גם אם אין בו כדי להכריע באמת ממה מת ערפאת, היא סברה של רופא ישראלי שמעולם לא פגש או בדק את ערפאת. פרופסור יוסף צימרמן, מומחה לרפואה פנימית ודרכי עיכול, שפתר את כל הדרמה הגדולה בכך שערפאת סבל, כמו ילדי 'רמדיה', ממחסור בתיאמין, סוג של ויטמין, מה שגרם למחלותיו של הראיס. הסברה הזאת, המעניינת והטריוויאלית לכשעצמה, שמעלה תהייה איך מספר רב כל כך של רופאים שטיפלו בערפאת, לא עלו עליה, אין בה כדי למחוק את התחושה הלא נוחה שרגע לפני סוף העונה, אמנון לוי טיפס בסך הכל על סוס מת, בוודאי לא על חמורו של משיח.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום טלוויזיה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם