המטרה - הבית הלבן: קלישאתי אבל יעיל
אנטון פוקואה, במאי אקשן מקצועי, הפך את העלילה הקלישאתית של "המטרה: הבית הלבן" למותחן יעיל
היחיד שיכול להציל את המצב. ג'רארד בטלר מתוך "המטרה: הבית הלבן"
האירוע הדרמטי ב"המטרה: הבית הלבן", סרטו של אנטון פוקואה, מתרחש רק אחרי הפרזנטציה שבה אנחנו מתוודעים לשני גיבורים מיוסרים – בנג'מין אשר (ארון אקהרט), נשיא ארה"ב, ומייק בנינג (ג'רארד בטלר), ראש מערכת האבטחה שסביבו. הנשיא מתכונן לצאת בלילה קר לאירוע גיוס כספים עם אשתו מרגרט (אשלי ג'אד) ובנם הקטן קונור (פינלי ג'קובסון). בדרך המכונית של המשפחה הראשונה מחליקה על שכבת קרח ונעצרת על פי תהום. מייק וצוותו מצליחים להציל את הנשיא ובנו, אך לפני שאשת הנשיא מחולצת - הרכב מידרדר, והיא צונחת אל מותה.
כמה שנים לאחר מכן מייק, שפוטר מהג'וב כמאבטח הנשיא, מועסק בעבודה משרדית ולא מוצא את עצמו. נחמתו היחידה היא הקשר עם בת זוגו ליאה (ראדה מיטשל), אחות במקצועה. הנשיא מנהל את ענייני ארצו ומתכונן לפגישה עם נשיאהּ הצעיר של בת הברית מאסיה, דרום קוריאה. מפגש ראשי המדינות מתחיל, ואז נפתחת מתקפה פתאומית על הבית הלבן. מטוס עוין שמצליח להיכנס למרחב האווירי של וושינגטון מספק חיפוי של ירי מסיבי ליחידות קומנדו מאומנות המכריעות את אנשי הביטחון. וכך קורה שארגון טרור צפון קוריאני בראשותו של מנהיג אכזר, קאנג (ריק יון), משתלט על הבית הלבן ומחזיק את הנשיא ואנשי ממשלו הבכירים כבני ערובה בבונקר התת קרקעי.
קאנג תובע מראשי הצבא והממשל האמריקאים, בהם דובר הבית הלבן, טראמבול (מורגן פרימן), שמונה לנשיא הזמני, להוציא את כל כוחות הצבא של ארה"ב מאזור דרום קוריאה. הוא גם לא מהסס לבצע הוצאות להורג בשידור חי כדי להמחיש את רצינות כוונותיו. המצב מידרדר במהירות וקוד החירום האולטימטיבי מוכרז: "האולימפוס נפל" (שם הסרט במקור: Olympus has Fallen). בזמן שאנשי הממשל הנבוכים שבחוץ אובדי עצות, מתברר די מהר שרק אדם אחד יוכל להושיע את הנשיא ולחלץ את אמריקה מהמשבר הנורא – מייק בנינג, שכמובן מחפש קצת אקשן.
האמת היא שהנוסחה הזו כבר שחוקה. היא מזכירה לא מעט סרטים שעסקו בחרדה הקמאית של האמריקאי הממוצע, שהמערכת המגוננת על ביטחונו האישי של כל פרט בדמוקרטיה הגדולה בעולם תקרוס, ואמריקה הגדולה והשאננה תתמוטט. בסרטי אסונות מי שאחראים לכך הם בדרך כלל חייזרים בעלי כוחות שלא מהעולם הזה, אבל יש גם גורמים אנושיים שמצליחים לסדוק את חומת המגן של ארה”ב הגאה.
אבל למרות שבסרט הזה כבר היינו, במאי מקצוען מסוגו של פוקואה, שאחראי בין השאר לסרט המשטרה המצוין “יום אימונים מסוכן” (שסיפק אוסקר לגיבורו, דנזל וושינגטון), מצליח להפוך את הנרטיב השבלוני הזה לסרט אקשן מסחרר ועוצר נשימה. בשורה התחתונה: זהו סרט מתח מהוקצע, שלגמרי עושה את העבודה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם