מומלץ להגיש לצד שמיכת פוך
מני פאר סוקר את היינות האדומים שיתאימו לקדירות כבדות, אורחים מזדמנים ובכלל, לחורף הישראלי
לקראת החורף אנחנו מביאים לכם סקירה של יינות אדומים חדשים שמיטב יקבינו הפיצו לאחרונה על המדפים - הרבה אדומים ישראליים ומעט שיראזים אוסטרליים.
לצמד התאומים המוצלחים של "הרי גליל" הצטרף שיראז חדש. לצד זנים כמו ויונייה ופינו נואר שמתאימים לאקלים הקר של הגליל העליון ומתחת ליראון, יין הדגל של היקב, מופצים מיומו הראשון של יקב "הרי גליל" שני יינות עממיים, שמופקים בהצלחה מהזנים הקלאסיים - קברנה סוביניון ומרלו.
מחירם עבר השנה את סף ה-40 שקל, והם נשארים עדיין בתחום היינות הזולים. הסדרה הפשוטה של "הרי גליל" היא פתרון נהדר לאלה שלא רוצים להתלבט בין איכות למחיר. גם
לסדרה הזו הצטרף כעת השיראז 2006 - יין כהה ועסיסי, שאין בו עוצמת פרי חזקה כמו באחיו האוסטרליים רמי המעלה אך הוא מאוזן ואלגנטי. זהו שיראז למתחילים - יין אדום שילווה בעונג כל קדירת בשר בחורף הקרוב, ולא הייתי מתבייש אפילו לחלוץ את פקקו כשהשליח מביא הביתה את הפיצה. בעצם כדאי לעשות זאת מיד אחרי ההזמנה בטלפון, שכן כל איחור רק ישפר את ניחוחו.
במשפט אחד: יין הבית שלכם בחורף הקרוב.
הסקירה הזו לא מתרכזת ביינות הצמרת הישראליים. לא בקצרין, לא במערה ולא בסופרייר 2003 של "ברקן". היא מתמקדת ביינות האדומים שנשתה בארוחות העסקיות או המשפחתיות שלנו, ובמילים אחרות: יינות שמחיריהם דו-ספרתיים.
בסדרת הרזרב של "ברקן" יש כמה כאלה, וביניהם יש טעם לחזור ולהזכיר את הקברנה רזרב שמופץ כעת גם בבקבוקים של 500 מ"ל, שאין מתאימים מהם לארוחת ערב אינטימית. 46 שקל במחיר מדף מספקים לכם יין טוב לארוחה זוגית. מסעדה הגונה תשמור על מחיר דו ספרתי גם בלוח היינות
שלה.
בנוסף, הרשו לי להסב את תשומת לבכם לזן חדש שנוסף לסדרת הרזרב של ברקן - הטמפרניו המגיע אלינו מספרד. יין הריוחה שמסמל בתודעה את ספרד מופק מהטמפרניו. שנים רבות חשבו שאין לו תקווה באדמות אחרות, אבל החקלאות המודרנית הוכיחה שאפשר גם אחרת. יקב "ברקן" ניסה בכרמי חולדה להעניק לטמפרניו יחס ישראלי מפנק. דילול אשכולות, התססה איטית על קליפותיו ותוספת של חביות אלון אמריקאי מפולפל.
הטמפרניו הברקני שהה כמעט שנה וחצי בחביות עץ. אין פה יריב ישראלי לריוחה, אבל יש כאן יין ים תיכוני עמוס פרי, טניני אך מאוזן.
במשפט אחד: למי שרוצה אדום אחר בחורף שלו.
יקב הבוטיק "הר אודם" של משפחת אלפסי הוכתר בשנה שעברה כיקב הבוטיק הטוב ביותר בישראל. זהו היקב הגבוה ביותר בארץ. הוא שוכן בגובה 1,180 מ' מעל פני הים, ביער האיילים שבצפון רמת הגולן.
לצד יינות היוקרה האדומים מזני מרלו וקברנה סוביניון שנקראים הר אודם, כשם היקב, תוכלו להתענג החורף מהיינות של הסדרות הזולות יותר - וולקני (75-65 שקל), ונמרוד (79 שקל).
לשרדונה של וולקני אחזור בקיץ הבא בתענוג רב. המרלו והקברנה של נמרוד מספקים תמורה נאה לכספכם, ובכלל, יינות הר אודם הם יינות כבדים שמייצגים באופן נאות את כרמי הצפון.
היינות של הסדרה הגבוהה נועדו להתיישנות ארוכה, וכדאי לחדרר אותם לפני השתייה. בלי לפגוע ברמת היינות הרגילים של היקב, כדאי לציין את הרמה גבוהה של יין הפורט ושל שיכר הדובדבנים שלהם.
במשפט אחד: אם אתם רוצים להרשים מישהו ביין בוטיק קטן ומוצלח שהוא לא שמע עליו עדיין.
זו השנה השלישית שיקבי "בנימינה" משיקים את יין התלתן, קברנה סוביניון המאחד בבקבוקו שלוש שנות בציר. מחלקת כרם בזלתית בצפון הגליל בוצרים אנשי בנימינה כבר עשר שנים, וביוזמת היינן של היקב החלו לבקבק בשנים האחרונות כמה בצירים בבקבוק אחד.
עם כל הכבוד לטרואר שמספק ענבי איכות, עירוב השנים מעשיר את טעם היין, עובדה: בגרסה שמוצעת כעת על מדפינו מתמזגות שלוש שנים ביין תלתן - בציר 2003 ששהה כשנה וחצי בחביות אלון מעניק ליין את בגרותו ואת עומק טעמו, 2004 נותנת לטעמו סיומת פירותית שאמורה להשתהות בפינו, ואילו משנת 2005 הוא מקבל "שלד" שנושא ברעננות את כל המשא על גופו של היין המורכב הזה.
כ-2,800 בקבוקים בלבד הופקו מיין התלתן, שמחירו 125 שקל, לא זול אבל זה מחירה של המקוריות. אחד היינות המורכבים ביותר שנמצאים היום על מדפינו. אדום כהה בצבעו, חום רך בניחוחו וכמעט ירוק בטעמו.
במשפט אחד: החבר הטוב ביותר של האוסובוקו שלכם בשבת גשומה.
מעל רמת ערד משתפלים מורדות הר חברון. לכאן טיפס לוט כשנמלט מסדום הבוערת, כאן הוא שתה את היין בלילה, אולי כדי לשכוח שאשתו הפכה לנציב מלח. מה שהוא עשה בהמשך הלילה עם בנותיו מתואר בספר בראשית. אחד מצאצאי מעלליו של לוט באותו הלילה הוא דוד המלך שכתב "יין ישמח לבב אנוש", כאילו התכוון ליין שמפיקים היום מכרמי המקום ההוא.
ליקב "יתיר" יש כרמים מופלאים שפורחים בקרחות שבין היערות שנטעה הקרן הקיימת לישראל לאורך קו הגבול הדרומי עם ממלכת ירדן בשנות ה- 50. בין העצים שגדלו מאז נוצר מיקרו אקלים שמטפח ענבי יין מעולים. יין יתיר (105 שקל), הוא בלנד של 40 אחוז קברנה סוביניון, 40 אחוז שיראז ומעט מרלו. יין כלבבי - אדום, פירותי ודשן כמו הדובדבנים שגדלים לידו בדרום הר חברון.
ערן גולדווסר, היינן, מוכיח בו שיין גדול טעים כבר בשנותיו הראשונות, אף שהוא נועד להתיישנות ארוכה. היום הוא מתובל ומפולפל כמו שוקולד מריר ממולא בפטל, ועם השנים הוא יזכיר לכם יותר עוגת שזיפים דשנה.
במשפט אחד: יין ישראלי אדום, שמוכיח שלא רק בצפון עושים אצלנו אדומים גדולים.
שנת 2003 "ילדה" כנראה בצירים טובים בכרמי ארצנו. אני אומר זאת בזהירות, כי אין הבדלי מזג אוויר גדולים אצלנו בין שנה לשנה. ההשקיה מותרת בכרמינו, זאת לעומת צרפת, שם היא אסורה ולכן שם גורל הבצירים תלוי בחסדי שמים.
בכל זאת, אפשר לחוש ביינות כל היקבים הישראליים שאדומי 2003 מציעים יין טעים, עמוס פרי ועל פי רוב טניני ובעל יכולת התיישנות שמבטיחה השתפרות כמו אצל היינות הגדולים ביותר.
בטעימת אורך שנערכה הקיץ בין בצירי יקב "פלם" התגלו המרלו והקברנה סוביניון של 2003 כעולים בדרגתם על אלה שקדמו להם וגם על אלה שבאו אחריהם. היו טובים יותר וטובים פחות, והפתעה נעימה היו בני בציר 1999.
יינות "פלם" טובים גם בסדרת הקלאסיקו העממית שלהם, אבל אם בא לכם לחגוג עם יין ישראלי גדול במחיר סביר, חפשו את סדרת הרזרב של "פלם", 145 שקל - המון ניחוח שוקולד במילוי הדרים במרלו, וקברנה סוביניון המדיף ריח של מעיל עור שבושם יקר הותז עליו.
במשפט אחד: אם מצפונכם לא מתיר לכם לקנות לעצמכם יין יקר, "פלם" אדום רזרב 2003 הוא המתנה הקלאסית לאדם יקר שאתם חייבים לו תודה.
נא להמתין לטעינת התגובות
