יאללה, הפועל
הן לא מרגשות, יוקרתיות או מרטיטות חיך, אבל אין כמוהן לסמל את הטוב שביומיום. חיליק גורפינקל מצדיע לעדשים, העובדות החרוצות של המטבח הביתי
החיים הם שגרה. אתם יודעים מה? למה להשתמש במילים עדינות. החיים הם שיעמום. ומכיוון שזוגיות היא חלק מהחיים, הרי שגם היא לוקה בשגרה. ולפעמים, ואפילו יותר מלפעמים, היא גם משעממת.
אבל, וכאן בא המפנה הדרמתי, זה בדיוק מה שיפה בחיים. כי אני לא יודע מה איתכם, אבל לי ממש לא מתאים להתרגש כל הזמן. לא טוב לי ללב ולא טוב לי בכלל. תנו לי שקט, תנו לי לישון כפיות עם אשתי בלילה, תנו לי חיים שבהם ההתפרעות הכי גדולה היא להזמין עוד הפוך בקפה השכונתי ביום שישי בבוקר. תנו לי שגרה. מת על זה.
וכמו בזוגיות, כך גם באוכל. נכון, אנטרקוטים ושרימפסים זה נהדר, אבל אי אפשר כל יום. לא מבחינה כלכלית, וגם לא מבחינה נפשית. את השגרה ממלאים, אם כן, מאכלים הרבה יותר פשוטים ופחות זוהרים מהם, כמו העדשים. אם יש בעולם מאכל המסמל בעיניי את היומיום המבורך, הצנוע, הלא יומרני, הרי אלו העדשים.
אולי זה הטעם הקמחי מעט, אולי זה המראה הקטן והמפוחד שלהן, ואולי זה מפני שאף אחד לא עושה להן יחסי ציבור כמו לתפוחי האדמה, שנהנים כבר שנים מפסטיבל עולמי שלם עם הפירה של רובושון, הצ'יפס של קושקושון ושאר טרחנויות מהז'אנר. העדשים, לתפיסתי, הן הפועלות השקטות והחרוצות שעושות את עבודתן בנאמנות. אולי בגלל זה הן מסמלות עבורי יציבות, בית ושנים ארוכות ביחד. עדשים זה החיים
תגיד לאנשים עדשים, יגידו לך מרק ומג'דרה. אבל מרק עדשים, וגם מג'דרה, שהם באמת מאכלים קלסיים של בית, יכולים להיות דברים נפלאים. עדשים הן גם, וזאת יגיד לכם כל צמחוני מתחיל, בית חרושת לבריאות. מה אין בהן? יש סידן, סיבים, ברזל והכי חשוב - חלבון.
במאה גרם עדשים ירוקות, למשל, יש 28 גרם חלבון. עם זאת, כדי לקבל מנת חלבון מושלמת ממליצה התזונאית רחל גרנות דווקא על מג'דרה. השילוב בינן לבין האורז הפחמימתי הוא, מסתבר, ניצחון תזונתי. אבל הכי חשובה היא כמובן העובדה הבאה: עדשים זה טעים. מאוד. ואם זה לא מספיק, אין בעולם אוכל קל יותר להכנה מהן. אפילו שני אחיי יכולים לעשות את זה, והם, לידיעתכם, חושבים שקנגורו זה שם של שליח עם קסדה.
עדשים כתומות מתבשלות מהר מאוד. אפשר, כמובן, לבשל מרק גם משאר סוגי העדשים, אבל הכתומות מתאימות לכך במיוחד, בעוד שלשאר השימושים הן טיפה פחות מוצלחות לטעמי.
כמות: 6 מנות, זמן הכנה: 25 דקות
החומרים:
2 כוסות עדשים כתומות
1/4 כוס שמן זית
6 שיני שום פרוסות
6 כוסות מים
1/2 כפית כמון
מלח ופלפל
אפשרויות שדרוג:
6 כפות יוגורט כבשים (רצוי של "בית יצחק" או של משק "יעקבס")
6 שיני שום כתושות
1/2 כפית כמון
מעט שמן זית
1/2 לימון
מלח גס או: 1 כף גרגרי כמון ו/או גרגרי חרדל ו/או תרמילי הל
ההכנה:
1. שוטפים היטב את העדשים במסננת. אם רכשתם את העדשים בשוק, רצוי לברור אותן היטב ולסלק מתוכן אבנים קטנות ושאר לכלוכים. אם רכשתם אותן באריזה מהחנות, אין צורך לברור.
2. מחממים בסיר כבד את השמן ומטגנים את השום במשך כשתי דקות, עד שהוא מתרכך קמעה, מוסיפים את העדשים ואת המים ומערבבים. מביאים לרתיחה על אש גבוהה.
3. מנמיכים את האש, מכסים ומבשלים עוד כ20- דקות עד שהעדשים מתפוררות.
4. עשר דקות לאחר תחילת הבישול, מוסיפים את התבלינים. אם המרק יצא סמיך מדי, הוסיפו קצת מים רותחים.
למשדרגים:
1. יוצקים את המרק לקערה, מניחים מעל כל מנה כף יוגורט כבשים סמיך ומעליה שן שום כתושה. מוסיפים קצת כמון ומזליפים מעט שמן זית. סוחטים קווץ' קטן מהלימון לתוך המרק עצמו (לא על היוגורט,( מוסיפים קמצוץ מלח גס - ותאמינו לי, זה כל כך טעים, שתשכחו שמדובר בסך הכול בעדשים.
2. אם אתם מעוניינים לקבל מרק עדשים בנוסח הודי, פיתחו את הבישול בטיגון גרגרי הכמון/הל/חרדל בסיר, ללא שמן, במשך דקה, והמשיכו לבשל לפי ההוראות.
העדשים השחורות מכונות גם "בלוגה," על שמו של הקוויאר המיוחס שאת מראהו הן מזכירות. טעמן מעודן ונהדר, והסלט הזה הוא פצצת בריאות אמיתית. ניתן להכין אותו אף עם עדשים חומות (או, כפי שהן גם נקראות, ירוקות.(
כמות: 6 מנות, זמן הכנה: 45 דקות
החומרים:
2 כוסות עדשים שחורות שטופות היטב
1 כפית מלח רגיל
1/3 כוס שמן זית
1/2 כפית מלח גס
מיץ מלימון 1 גדול
2 סלקים קטנים קלופים וחתוכים לקוביות קטנות
2 פקעות שומר חתוכות לקוביות קטנות
2 צנונים קטנים חתוכים לקוביות קטנות
אפשרות שדרוג:
קומץ עלי כוסברה או עלי זעתר טריים
קורט סומאק
קורט כמון
ההכנה:
1. מניחים את העדשים בסיר ומוסיפים מים, עד לגובה שני ס"מ מעליהן. מביאים לרתיחה על אש גבוהה.
2. מנמיכים את האש, מכסים ומבשלים כחצי שעה. עשר דקות לפני סיום הבישול מוסיפים כפית מלח רגיל. אם העדשים קשות מדי אחרי חצי שעת בישול, מממשיכים לבשל במשך עשר דקות נוספות.
3. העדשים צריכות להיות "אל דנטה," כלומר בעלות מנשך מוצק ונגיס, ולא עיסתיות ומתפוררות. אם במהלך הבישול המים מתאדים, מוסיפים עוד קצת מים רותחים.
4. מסננים את העדשים ומערבבים עם שאר החומרים. מגישים בטמפרטורת החדר.
אפשרות שדרוג:
ניתן לקשט כל מנה בקומץ עלי כוסברה או עלי זעתר, ובמעט סומאק ו/או כמון.
טריק של זקנות צרפתיות: בשלו את העדשים עם כפית סוכר וכפית חומץ. לא תאמינו כמה רכות הן יהיו.
שימו לב: יש להשרות את העדשים והאורז כחצי שעה לפני תחילת הבישול.
כמות: 4 מנות, זמן הכנה: כשעתיים
החומרים:
2 כוסות אורז (אפשר מלא,( או בורגול גס, שהושרה חצי שעה במים
2 כוסות עדשים חומות שטופות היטב
1 כפית מלח
4 בצלים פרוסים דק
שמן זית לטיגון ולשימון העוף
1/2 כפית כמון
1/2 כפית כורכום
1/2 כפית בהרט (לא חובה)
1/2 כפית סומאק (לא חובה)
1/2 כפית פלפל שחור טחון
3-2 כפות צנוברים (לא חובה)
1 עוף שלם קורט מלח גס
ההכנה:
1. השרו את האורז והעדשים במים במשך חצי שעה. אם יש לכם זמן, המשיכו להשרות את העדשים, עד שלוש שעות.
2. מחממים את התנור ל-190 מעלות ומכינים את המג'דרה( בסיר אחד מניחים את העדשים ומוסיפים מים, עד לגובה שני ס"מ מעליהן.
3. אחרי עשר דקות בישול, מוסיפים כפית מלח. בסיר שני, מבשלים את האורז (או הבורגול) באותה צורה בדיוק. בשני המקרים לא משלימים את הבישול. כלומר, את העדשים מבשלים רק 20 דקות ואת האורז - רק עשר דקות (אם מדובר באורז מלא, מבשלים חצי שעה במקום 45 דקות.(
4. מטגנים את הבצל בשמן זית עד שישחים. מסננים את האורז (או הבורגול) והעדשים, ומערבבים עם הבצל, התבלינים והצנוברים (אם מוסיפים.(
5. ממלאים את העוף, וסוגרים את שני הפתחים (בישבן ובצוואר) באמצעות שני קיסמים בכל צד.
6. משמנים את העוף במעט שמן זית וזורים עליו מעט מלח גס. אופים בתבנית שגודלה כגודל העוף במשך כ50- דקות עד שעה.
7. אם תישאר לכם תערובת - ותישאר - השלימו את בישולה כמג'דרה. כלומר, הניחו את העדשים והאורז בסיר, כסו אותם במים, הביאו לרתיחה, הנמיכו לאש הכי קטנה, ובשלו במשך 20 דקות נוספות.
נא להמתין לטעינת התגובות
