לידיעת הקורא ד. רוגוב
מארק סקוויארס, טועם היין של המבקר הנודע רוברט פרקר, הגיע תחת מעטה כבד של חשאיות לארץ, לטובת תערוכת היין ישראוינאקספו. קחו בחשבון שהציונים שייתן ליינות המקומיים יקבעו את גורלם בעולם. אגב, יקב יתיר קיבל את הניקוד הגבוה ביותר
בין הסוחרים היפנים, הקניינים הקוריאנים והעיתונאים הצרפתים והבריטים, בלט מארק סקוויארס האמריקני. סקוויארס, עורך דין מפילדלפיה שנטש את המשפטים לטובת עולם היין, כותב בכמה עיתונים ומנהל אתר יין חשוב, אך מעמדו ככוכב יין בינלאומי נולד מהיותו טועם יין לרוברט פרקר, מבקר היין רב ההשפעה מארצות הברית.
לפני שלושים שנה החל פרקר, גם הוא עורך דין לשעבר, לנקד את יינות העולם ומאז פרסומיו הם האורים והתומים בנושא. כשצרפת, למשל, הודיעה לנשיא בוש שהיא לא יוצאת עמו למלחמה בעיראק ב-2003, לאות מחאה שפכו האמריקנים הזועמים יינות צרפתיים לנהר ההדסון.
בסוף אותה שנה לא שלח רוברט פרקר את אנשיו לטעום את יינות בורדו. מכיוון שלא פורסמו ציוניו, לא יכלו הסוחרים לקבוע את מחיריהם, ולא הזמינו יינות מיקבי בורדו באותה שנה. הנזק היה גדול יותר משל ריקון הבקבוקים לנהר הניו יורקי.
הצרפתים המאוכזבים טענו שפרקר לא טעם את יינותיהם במצוות נשיאו הזועם, שרצה להשיב לצרפתים מכה כואבת בלב החבית. אולם, ממשרדו של פרקר יצאה הכחשה גורפת שטענה כי הסיבות היו מקצועיות גרידא, ונבעו מרצף הבצירים שמנע ביקורת ב-2003.
אי אפשר להמעיט בחשיבות הרבה של ניקוד יינות ישראל שערך מארק סקוויארס לרוברט פרקר לפני כחודשיים, מדובר בפעם הראשונה שבה ישראל נכללת ברשימה המכובדת הזו. מארגני ישראוינאקספו לא יכלו לחלום על קידום מכירות טוב יותר מזה לתערוכתם. ביקורו של סקוויארס בישראל מזכיר גיחה חשאית של בכיר בסי-איי-אי, מסיעים אותו בחשאי ליקבים, ואפילו מיקום מלונו נשמר בסוד.
בפגישה הקצרה בחדר הישיבות שנשמר לנו במלון התל אביבי הוא נאנח בפניי. "כבוד גדול הוא להיות שליחו של פרקר עלי אדמות, אבל זה סיוט לא קטן. בביקור האחרון שלי בפורטוגל נפרצה דלת חדרי באמצע הלילה, ומישהו הכניס בשקט שני בקבוקי יין. קראתי בבהלה 'מי שם?' ומישהו מלמל 'חשבתי שתרצה לטעום'". סקוויארס מספר כי ביריד יין שהתקיים שם, איחר לישיבת הפתיחה מסיבה דומה. "במסדרון עמדו אנשים עם בקבוקים ועיכבו אותי בנימוס שאי אפשר היה לסרב לו", סיפר.
פיו של מארק סקוויארס קובע גורלם של יקבים בכל העולם. כשפרקר פרסם את רשימת ציוני היינות הישראליים, התברר שיקב יתיר הקטן מרמת ערד זכה במקום הראשון. כשיין "יער יתיר" 2003 קיבל 93 נקודות, נחטפו באותו שבוע כל יינות 2003 של יתיר. סוחרים קנו גם את היינות האחרים של היקב, והזמינו את יינות הבציר הבא. לא שיש בזה היגיון רב, אבל אי אפשר להתווכח עם הצלחה.
"הביקור שלך הוא סיבה למסיבה בישראל", אני אומר לו, והוא מתפלא. "אני לא מבין איך נולדה כאן השמחה הזו" הוא עונה, "כשהגשתי את רשימת הציונים לפרקר, הוא אמר לי שאני אחטוף בגדול
"חייבים לזכור שהפעם קיבלנו משלחת רצון טוב של יינות שנבחרו ממיטב היקבים הישראליים. בפעם הבאה נשלח כמו משה רבנו, מרגלים שיקטפו בחשאי יינות מהמדפים. הבדיקה הרנדומלית משקפת נכון יותר את מעמדם של היינות, אולם החגיגות הישראליות קצת מוגזמות לדעתי. תזכרו שבכיתה הנבחרת שלכם רק שישה יינות עברו בהצטיינות".
סקוויארס אומר זאת בזהירות ובשקט, הוא לא שמח להיות מעכיר השמחה. אני מנסה להרגיע אותו, ומספר לו שכילד שגדל באמריקה על יינות קידוש מתוקים, הוא ודאי מבין מה גדול המהפך אצלנו. את הביקורות של סקוויארס על יינות ישראליים בסגנון בורדולזי כל העולם קורא. וכשיין יהודי נבחן בהצלחה במונחים של גויים, שגם מתכננים לשלוח אנשים לבדוק יינות על המדפים, אין ספק שמדובר בחגיגה. הרי אצל פרקר זה כמו באולימפיאדה, לא חשוב ההישגים העיקר להיות שם.
"נכון, עצם כניסתכם לרשימה היא הישג", מסכים סקוויארס אך מסייג, "יש תולעת בתפוח שלכם. המחירים של היינות הטובים שלכם גבוהים מדי לרמתם, כל היינות שהצטיינו הם בסגנון בורדו. אם אני קובע לפי דוגמתך האולימפית את רף חמישים הדולר כמחיר בסיס ליין מעולה, אז אתם בצרות. בכל מקום בעולם יש יינות של קברנה סוביניון בשלל עירובים במחיר הזה וברמה טובה יותר. איפה הייחוד שלכם? אתם חייבים למתג את האופי הייחודי של היין המקומי".
סקוויארס מפגין ידע רב בעולם היין הישראלי, ומנדב עצות שצבר במסע הטעימות הנוכחי לייננים המקומיים. "יש לכם שמש טובה, אתם מגדלים זנים מוכרים פחות כמו קריניאן או פטיט סירה. נסו לערבב אותם עם הזנים המוכרים בכל העולם. נסו לתת לענבים שלכם להתבגר יותר לפני הבציר. נדמה לי שאתם סומכים רק על רמת הסוכר, ויוצאים לבצירים מוקדמים מדי. היין הישראלי הוא קצת ירוק מדי לטעמי".
הפטריוט המקומי שבי מתעורר, ואני מזכיר לו שהמתוקים הישראליים המקוריים שהותססו מתירוש של ענבים קפואים, כמו "הייטסוויין" של רמת הגולן ו"אור" של צרעה, זכו אצלו לציונים גבוהים מאוד. הוא מוציא את מחשב כף היד שלו, ומראה לי את הציונים הטובים שנתן גם ליינות הזנים המקומיים של יקב ויתקין. "תראה, אני לא מכיר טוב כל כך את כל היינות שלכם, ובוודאי לא את הטרואר, טבע הכרמים, שהם גדלים בהם. זו התרשמות מקצועית ראשונה שכמו שאמרת, עצם ההישג הוא הפרסום שלה".
כל ההישג הזה נולד בזכות יוזמתו האישית של חזי לוי, איש עסקים מצליח משיקגו. חזי נולד בשכונה א' בבאר שבע, ובנעוריו נדבק בחיידק הטניס והפך לשחקן מצטיין. הוא הספיק לשחק בנבחרת הנוער של ישראל עם שלמה גליקשטיין, ומהר מאוד הבין שבאר שבע קטנה עליו.
היו אלה ימי הדור שקדם לצמד אנדיוני ולשחר פאר, וטניסאי מצטיין היה חייב למצוא לו מקורות פרנסה נוספים. חזי לוי לימד טניס במלון "נאות מדבר" בבאר שבע, ושם הכיר את אשתו, יהודייה צעירה שבאה מאמריקה ללמד אנגלית בנגב. הוא נסע לבקר את הוריה, והחליט שהוא רוצה להיות שחקן טניס מקצועי בארצות הברית. הקסם האישי והכישרון שלו הפכו את חזי לכוכב טניס ולמורה מבוקש בשיקגו בסוף שנות השבעים.
אחד מתלמידיו היה חבר הבורסה לחוזים עתידיים בשיקגו, אחת הבורסות הגדולות בעולם שבה נקבעים בין השאר גורל השווקים של התירס, הקפה ושערי המטבעות בעולמנו. "לא תישאר כל חייך במגרש הטניס", אמר התלמיד ללוי, והציע לבחור הצעיר מבאר שבע להצטרף למשרדו בבורסה המקומית. לוי קיבל אז את ההצעה שקבעה את גורלו.
היום חזי לוי הוא מגדולי התורמים והמתרימים בקהילה היהודית של ארצות הברית. הוא ממקימיו ומתומכיו של מרכז הטניס ברמת השרון ומועדון ספורט הנכים ספיבק ברמת גן. מועדונים רבים בבסיסי יחידות נבחרות נחנכו בזכות פעולותיו באגודה למען החייל.
בשנים האחרונות הוא התקרב לנושא היין, והקים בביתו מרתף ובו מיטב יינות העולם. באחד מביקוריו בישראל הגיע ליקב קסטל, טעם והפך לאוהב היין הישראלי החדש. זה כבר לא יין הפטישים שגדלנו עליו. "קם בארץ דור של ייננים חדשים, שעושה יינות טובים כמו בכל העולם", אומר לוי בשיחה מביתו בארצות הברית.
"התחלתי לקדם את נושא היין הישראלי כאן", הוא מספר, "בשנה שעברה הבאתי לאמריקה כמה מאות בקבוקים מ-12 יקבים ישראליים טובים, והפצתי אותם בין קובעי דעת הקהל האמריקני, התגובות היו נהדרות. צריך להיפטר מהסטיגמה של יין כשר, מתוק ולא טעים.
"כולם אמרו לי שעד שרוברט פרקר לא יפרסם ביקורת על יינות ישראליים, איש לא יתייחס אליהם ברצינות. במשך שנים רבות ניסו טובים ורבים לעניין את פרקר בנושא היינות הישראליים, והתשובות שלו נעו בין נימוס להתעלמות".
השנה החליט חזי לוי להפעיל את קסמו האישי ואת קשריו המסחריים. הטניסאי שנולד בבאר שבע הביא את מכת הפתיחה ליין הישראלי. פרקר הסכים, היינות נשלחו, וסקוויארס טעם.
על הרצף ההיסטורי של רוטשילד שהקים את יקבי כרמל, המושבניקים שהקימו את יקבי רמת הגולן וכל יקבי הבוטיקים שפרחו כאן לאחרונה, אפשר בלי הגזמה לציין את הנקודה שבה רוברט פרקר שם את ישראל על המפה. "מה שהכי משמח אותי אישית", מסכם חזי לוי, "הוא העובדה שהיין שקיבל את מירב הנקודות בא מהנגב, מהדרום, מאיפה שאני באתי".
יריד ישראוינאקספו ייפתח לקהל הרחב בימים רביעי-חמישי, 27-28 בפברואר, במרכז הירידים והקונגרסים, גני התערוכה תל אביב, בשעות 16:00-22:00. מחיר הכניסה לתערוכה: 49 שקל, כולל גביע אישי ועשרה תלושים לטעימות ממיטב היינות המוצגים ביריד.
במקום יתקיימו סדנאות יין במחירים מיוחדים: תמורת 425 שקל יוכלו המבקרים להשתתף בסדנת טעימות יין של ג'ורג רידל - מבעלי חברת כוסות היין המובילה "רידל".
המשתתפים יקבלו כרטיס כניסה לתערוכה וערכת כוסות רידל בשווי 600 שקלים. עוד יתקיימו סדנאות יין מקצועיות של יקבי רמת הגולן, בהנחיית היינן הראשי של היקב ויקטור שונפלד. סדנת יין ושוקולד בהנחיית חיים גן והשוקולטייר רואי גרשון (125 שקל).
סדנת יין ואוכל יעבירו השף של מסעדת "מסה" אביב משה וחיים גן איש הענבים (220 שקל). יקבי בנימינה יערכו טעימה פתוחה לקהל הרחב, "הטרוארים של יקבי בנימינה". ביום חמישי 28 בפברואר בשעה 19:30.
נא להמתין לטעינת התגובות
