האילומינטי: ארגון סתרים שמנהל את העולם או פיקציה ספרותית
חובבי קונספירציה משוכנעים שמאחורי כל ממשלות העולם – ובמיוחד באמריקה - עומד מסדר מסתורי ששמו "האילומינטי" ומנהל את העניינים. מסימו אינטרוויניה, מומחה איטלקי לדתות וכתות, מפריד בין העובדות לבין השטויות
ב"מלאכים ושדים", ספרו של דן בראון, טוען הסופר הפופולרי שמסדר "האילומינטי" היו ואולי עודם ארגון סתרים חשוב ובעל עוצמה. האם מדובר רק בבדיון? לא לפי דן בראון.
באתר שלו הוא טוען ש"אגודות סתרים כמו האילומינטי עושות מאמצים אדירים כדי להישאר במחתרת. למרות שדו"חות מודיעין מסווגים נכתבו על האחווה הזו, רק מעט פורסמו.
תיאוריות קונספירציה על האילומינטי מדברות על חדירה לפרלמנט הבריטי ומשרד האוצר האמריקאי, קשר עם הבונים החופשיים, קרבה לכתות שטן מסתוריות, תכנית לסדר עולמי חדש, ואפילו חידוש של המזימה העתיקה שלהם להריסת הוותיקן. לא קל להפריד את האמת מהבדיה בכל הנוגע לאילומינטי, וזאת בשל כמות הדיסאינפורמציה העצומה שנוצרה בעניינם. יש הטוענים ששפע הדיסאינפורמציה הוא בעצמו טקטיקה לטשטש מידע אמיתי שצץ על פני השטח. שיטה זו - המוכרת כ"זריעת נתונים" – נהוגה לעתים בידי סוכנויות המודיעין של ארה"ב".
הקיום של ארגון האילומינטי הוא עובדה היסטורית. הוא נוסד באחד במאי 1776, באוניברסיטת אינגולשדאט, אז ממלכת בוואריה, בידי פרופסור למשפטים ושמו אדם וייסהאופט (1748-1830). האילומינטי היו ארגון מעניין עם טקסים איזוטריים וכוונות פוליטיות, שהיו מבוססים על פילוסופיית הנאורות וביקשו להפיל את המלוכה הבווארית, שהייתה קתולית ושמרנית, ולייסד תחתיה רפובליקה ליברלית.
מקובל לקשור בין האילומינטי לבונים החופשיים. אך וייסהאופט עצמו היה ביקורתי כלפי הבונים החופשיים ורצה לכונן מסדר שונה עם טקסים שונים. אבל הוא לא הצליח להמציא טקסים מעניינים מספיק בכדי למשוך מספיק חברים, ובפברואר 1777 הוא החליט לעבור חניכה כבונה חופשי במינכן. ב-1780 הצטרף לאילומינטי בונה חופשי גרמני חשוב, הברון אדולף פרנץ פרידריך לודוויד פון קניגה, וכעבור שנתיים עיצב מחדש את הטקסים של האחווה החדשה, המזכירה את זו של הבונים החופשיים. רבים מחברי האילומינטי היו בונים, אך הארגון עצמו לא.
האם אפשר לומר שהאילומינטי הצליחו? במובן מסוים. הטקסים החדשים פנו ללבבות רבים, והם גייסו כ-2500 חברים – כמות גדולה לכל הדעות. אך המטרות הפוליטיות שלהם עלו בתוהו. ב-1784-1787 תפסה המשטרה הבווארית מסמכים שהוכיחו שהם זוממים להפיל את השלטון. חלק נעצרו, אך לא סבלו מעונשים חמורים יותר מקנסות או כמה חודשים בכלא. וייסהאופט עצמו ברח מבוואריה וחי בשלום במקומות שונים בגרמניה עד יום מותו. ב-1790 נפסקה פעילות האילומינטי לחלוטין.
האילומניטי לא הגבילו את עצמם לאמצעים חוקיים. ב-1786 המשטרה פשטה על חבר אילומינטי בכיר, הדיפלומט פרנץ קסאוייר פון צוואק ומצאה אצלו מסמכים שהצביעו על כוונה להרעיל את מתנגדיהם הפוליטיים - למרות שתכניות אלה לא יצאו מעולם לפועל.
האילומינטי עצמם טענו שמקורם עתיק יותר. וייסהאופט סיפר למצטרפים שהמסדר נוסד במאה החמישית לספירה, על ידי אחרון מלכי פרס בן דת זרתוסטרא, ידזגרד השלישי, והמשיך בגיניאולוגיה מפוארת של דמויות היסטוריות. כשקניגה דרש ממנו הוכחות, וייסהופט הודה שמדובר ב"שקר תמים" שנועד למשוך חברים למסדר. קניגה לא נעלב והסכים שיש צורך במיתולוגיה כלשהי, והציע שושלת חדשה, שבה המסדר נוסד על ידי נוח, והוקם לתחייה על ידי יוחנן, מחבר הבשורה.
קניגה אף קשר את המסדר לאבירים הטמפלרים, מסדר הצלבנים המיסטי שנמחץ על-ידי הכנסייה במאה ה-14. אך באותם ימים מסדר האבירים הטמפלרים נחשבו לאבותיהם של הבונים החופשיים הגרמנים כולם. כשהבנייה החופשית הגיעה מאנגליה לאירופה, אצילים רבים לא היו מוכנים להצטרף לארגון שנוסד על ידי איגודי הבנייה שכללו ארכיטקטים, קבלנים אך גם פועלים. לכן
חובבי קונספירציות טוענים שהאילומינטי היו הכוח המניע מאחורי המהפכה הצרפתית, אך אין בזה ממש. הטענות עתיקות: מתנגדי-המהפכה כמו הפרוטסטנט ג'ון רובינסון (1739-1805) או האב הקתולי אוגוסטין בורל (1741-1820) טענו שהמהפכה היא תוצאה של מזימה של הבונים החופשיים, ושהאילומינטי היו מנהיגיהם. אבל האילומינטי פסקו מלפעול ב-1789 ולא שיחקו תפקיד במהפכה. רוב הבונים הצרפתים ממילא לא היו מוכנים לקבל הנהגה גרמנית. אך תיאוריות אלה שגשגו בארה"ב, והנשיא תומס ג'פרסון (1743-1826) הואשם בחברות בארגון.
אך הטענות הנפוצות ביותר קושרות את האילומינטי לארה"ב, כשבראש הטענה שהחותם הגדול של ארה"ב, סמל הפירמידה והעין המופיע על שטר הדולר, הוא סמל האילומינטי. גם בטענה זו אין ממש, למרות הספרות הענפה והסרטים שטוענים כך. העין והפירמידה אינם שייכים לסמלים של האילומינטי, ובצורתם זו אינם אפילו סמלים של הבונים החופשיים.
העיסוק במצרים היה פופולרי במאות ה-18 וה-19, והפירמידה בחותם הגדול לקוחה מספר מסעות אנגלי ממאה ה-17 הקרוי פירמידוגרפיה. את העין הכניס מזכיר הקונגרס דאז, צ'רלס תומפסון, בתור סמל נוצרי דווקא, המסמל את ההשגחה העליונה על ארה"ב. לכן הוא מופיע בכנסיות רבות ללא קשר לשימוש המייסוני בסמל העין.
ממתי נפוצה התיאוריה שהאילומינטי שולטים בעולם, או לפחות בארה"ב? רק מ-1975 ואילך. עד אז תיאוריית האילומינטי הייתה נחלתם של חובבי קונספירציות שוליים שלא היו מוכרות לקהל הרחב.
אך ב-1975 פרסמו רוברט ג'וזף שי ורוברט אנטון וילסון את טרילוגיית "אילומינטוס", שלושה ספרים מבודחים-משהו של שני סופרים בעלי תפיסת עולם אנרכיסטית, הומוריסטית וניאו-פאגאנית המוכנה בפיהם "דיסקורדיאניזם".
בטרילוגיה זו מסופר שווייסהאופט לא מת אלא מהגר לאמריקה, מאמץ את השם ג'ורג' וושינגטון ומייסד את ארה"ב. ארה"ב הופכת לרודנות דכאנית המנוהלת בידי האילומינטי, והדיסקורדיאנים הם המחתרת המתנגדת לה בשם החופש, הכאוס והאלה הגדולה אריס, חובבת הבדיחות הקוסמיות.
אחרי הטרילוגיה של שי ווילסון האילומינטי החל לצוץ בכל מקום – אם ב"מטוטלת של פוקו" של אומברטו אקו, בסרטי לארה קרופט ובאינספור חוברות קומיקס, משחקי תפקידים וספרות קונספירציה. למרבה הצער, רבים לא הבינו את הטבע המבודח של הטרילוגיה, ויש מי שחשב ששי ווילסון חשפו קונספירציות אמת במסווה של בדיון. התיאוריה זכתה לפופולריות מסוימת בקרב פונדמנטליסטים פרוטסטנטים. אחד ממנהיגיהם, מילטון וויליאם קופר (1943-2001) נהרג בעימות עם רשויות החוק לאחר שסירב לשלם מיסים לממשלת ארה"ב, בטענה שהיא נשלטת על ידי האילומינטי.
במסגרת התחייה של תורות הנסתר בגרמניה בסוף המאה ה-19, מיסטיקן וסופר מדע-בדיוני ושמו לאופולד אנגל (1858-1931) "החיה" כדבריו את מסדר האילומינטי הבווארי ב-1901, יחד עם תאודור רויס (שלעתים נודע כמכשף מין וחבר של אליסטר קראולי). כרגיל השניים סיפרו שמדובר בשושלת שמקורותיה בהודו ובמצרים, שהחברים בה כללו את אודיסאוס, אריסטו ותומס ג'פרסון (שוב!) ושהלפיד נמסר מדור לדור במשפחתו של רויס. הקבוצה זכתה להשפעה מסוימת בקרב התרבות האוקולטית באירופה, ועל חבריה נמנו גם הסופרים גוסטב מיירינק וופרנץ שפונדה.
חברי המסדר שהקים אנגל נרדפו בגרמניה הנאצית, אך הצליחו לשרוד בשוויצריה בזכות אחד, הרמן יוזף מצגר, אופה ועורך מופעי היפנוזה, שהחזיק את המסדר בחיים עד מותו ב-1990, ואף יצר מרכז בכפר הקטן שטיין, שבו עדיין חברים מספר ממשיכי דרכו של אנגל. חוץ מזה יש כמובן מסדרים רבים המתהדרים בשם אילומינטי, שאליהם אפשר להצטרף תמורת דמי חבר, אך אלה אינם אפילו היורשים של אנגל.
בימי הזוהר של האילומינטי בבוואריה היו חברים שלושה נסיכים, ואפילו שניים מענקי הרוח הגרמנית של התקופה – יוהן וולפגנג פון גתה ויוסף הרדר - שוכנעו להצטרף אם כי לא היו חברים פעילים. אך חשוב שלא להגזים בחשיבות המסדר. היום לאילומינטי אין שום כוח. המניע העיקרי של הקבוצה בשטיין, המונה פחות מתריסר איש, הוא לשרוד. על אלה שמנסים לשכנע אותנו שחבר האילומינטי מנהל את העולם מימי הרנסנס ועד ימינו, מוטלת חובת ההוכחה הקשה מאוד, מכיוון שאין להם בדל של ראייה או מסמך להיאחז בו.
מסימו אינטרויניה הוא חוקר דתות איטלקי ומקימו של CESNUR מרכז לחקר דתות חדשות
נא להמתין לטעינת התגובות
