הגידו כן ל-NO: המתכון של הביוכימאים לבריאות מושלמת
קבוצה בינלאומית של אנשי מדע וחוקרי איכות חיים, ביניהם ד"ר דינה ראלט מישראל, משוכנעים שהמפתח לבריאות ולאריכות חיים טמון במולקולה אחת: חנקן חמצני. איך צורכים ממנה עוד? שותים מיצים ירוקים, נושמים אוויר פסגות דליל בחמצן ושותים יין אדום
ד"ר דינה ראלט, Ph.D במדעי החיים, חוקרת wellness ומתמחה בתקשורת בין תאית שייכת לקבוצה של אנשי מדע שמאמינים שלמולקולת ה-NO, חנקן חמצני, יש תפקיד מפתח בבריאותובאיכות החיים שלנו. ב-24 באוגוסט היא תשתתף בכנס בינלאומי באוסטריה שידון בתכנותיו ובסגולותיו של ה-NO.
אז מה היא עושה במדור הניו אייג'? הסיבות שמחברות את דינה ראלט למדור הניו אייג' הן בדיוק אותן סיבות שהקשו עליה להתקבל לחוגים השמרניים של ביוכימאים שחוקרים את המולקולה הזאת.
אבל בשביל להגיע לשם, חשוב קודם כל להבין מה NO עושה. לאחרונה מצטברות העדויות לכך של-NO תפקיד חשוב בתקשורת הבין-תאית בגופנו. לפני מספר ימים, למשל, התפרסם מאמר הקובע שה-NO הוא אנדוקריני, משמע פועל מערכתית ולא נקודתית במקום שנוצר. ראלט מסבירה שזהו גז מערכתי שמתווך פעולות רבות בגוף ופועל כמערכת תקשורת ראשונית. נמצא שרמות ה-NO נמוכות במיוחד אצל קשישים ואצל אנשים שסובלים מהשמנת יתר. לעומת זאת, התעמלות מעלה את זמינות ה-NO בגוף. בהקשר הזה חשוב לשים לב לכך שמצד אחד זקנה מופלגת והשמנת יתר הן תופעות חדשות יחסית בהיסטוריה האנושית ומן הצד השני גם חוסר בתנועה הוא לא משהו שהיה מוכר לאבותינו. פעם מי שחי זז. היום זה אחרת.
ה-NO הוא גז מאוד רגיש, כלומר בלתי יציב בצורתו הזאת ונוטה להתרכב ולהתפרק במהירות ממולקולות אחרות. מצד אחד הוא מהווה מערכת תקשורת מאוד טובה ומצד שני גם מאוד רגישה. כלומר, פעולתה של מערכת התקשורת מושפעת בקלות ומופרעת מרעשים.
ראלט מנסה למצוא את הדרכים שיסייעו למערכת התקשורת של ה-NO לפעול ביתר יעילות בגופנו או לפחות למצוא דרכים לצמצום ה"רעש" שמשבש את פעילותה של המערכת הכה עדינה הזאת.
ראלט מסבירה שלעובדה שבעידן השפע הזה, שלא היה עוד כמותו בהיסטוריה, אנשים רבים כל כך סובלים ממחלות כרוניות, יש קשר לפעילותה הלקויה של מערכת ה-NO. "מוטטנו אותה עד זוב דם ועכשיו כולם חולים במחלות כרוניות שאף אחד לא יודע מה מקורן", היא אומרת. "רק במאה שלנו לא זזים. בביולוגיה הבסיסית שלנו היינו אמורים לזוז". אל חוסר התנועה מתלווה גם אורח חיים עמוס ב"רעשים" שמשבשים את פעילות המערכת.
ראלט מקדמת פעילות גופנית, ובכך אין שום דבר יוצא דופן. מה שהופך אותה לחריגה בין עמיתיה הביוכימאים, הן התכונות המיסטיות שהיא מייחסת למערכת ה-NO: "היא קשורה לטענתי גם להרבה תהליכים שאנחנו
ראלט סבורה שהמשיכה במערב אחר תרבות המזרח נובעת מצורך בהשקטה – יוגה ומדיטציה (ולא רק שהות בגבהי ההימלאיה) משפרות את פעילות ה-NO בגוף. ומה עוד? ה-NO נוצר מארגנין, חומצת אמינו ידועה. כשה-NO פועל בגוף הוא הופך לניטריט, NO2, ולניטראט, NO3. עד לאחרונה חשבו שאלה חומרי פסולת, אך לאחרונה הסתבר, מסבירה ראלט, שאפשר "ללכת הפוך" וליצור מהם NO. כאן נכנסת לתמונה התזונה הטבעית ובעיקר הירקות הירוקים שמספקים את חומרי הגלם האלה. הדרך הנוחה לצרוך המון ירוק היא שתיית מיצי ירקות ירוקים. ראלט מספרת שלמרות טעמו הלא ערב של המיץ הירוק, הוא פשוט עושה לה טוב. היא גם הבחינה בכך שהמשקה הלא טעים חביב עליה ועל חברותיה שסובלות מעודף משקל, הרבה יותר מאשר על חברותיה הרזות. הסבר אפשרי הוא שאצל הרזות מערכת התקשורת פועלת טוב יותר ואילו אצל הנשים השמנות (ואצל בעלי עודף משקל בכלל, כמובן) קיים הצורך בהעלאת רמת ה-NO, מה שמתאפשר באמצעות הירוקים.
משקה טעים קצת יותר שמסייע בהפיכת ניטריט וניטראט ל-NO הוא יין אדום. ראלט שחוקרת את נושא ההשמנה מאמינה שאנשים שמנים יכולים להיות בריאים יותר לאו דווקא באמצעות הרזיה, אלא דרך שיפור תקשורת ה-NO בגופם.
השהייה באוויר הדליל והדל בחמצן, זה שהטיבטים נהנים ממנו, גם הוא מזרז יצירת NO מניטריט ומניטראט.
גם המהום (למשל במהלך תפילה חרישית) מעלה את זמינות ה-NO.
ראלט גם מציעה מבט מפתיע על ויאגרה. ויאגרה מעבירה תוצר של NO, מה שעשוי להסביר מדוע היא עוזרת לנשים בתהליכים שלא קשורים לסקס. "פתאום הדברים זזים נכון, הגוף יודע מה הוא צריך. מסר עצבי מועבר יותר טוב".
קישור מעניין נוסף הוא של מערכת ה-NO ל"תיאוריית ההכבדה" שפרסם בשנות ה-70 הזאולוג הישראלי אמוץ זהבי. התיאוריה מסבירה מדוע "אביזרים" כמו זנב הטווס, שלמעשה מקשים על החיה להסתוות, לנוע ולברוח מאויבים, הופכים את הזכר לרצוי יותר בעיניהן של הנקבות. התשובה היא שזכר עם זנב מפואר מעביר את המסר שהוא מספיק בריא וחזק כדי להרשות לעצמו לשאת את האקססורי הזה. ראלט עבדה בזמנו עם זהבי והם ניסו למצוא הסבר ביוכימי לתופעה. מה שגורם ל-NO להיות "מכביד" הוא רעילותו הגבוהה. כלומר החומר, האות, שאחראי על תקשורת יעילה בגופנו הוא גם רעל מסוכן.
ד"ר דינה ראלט מאמינה שאם נשים לב למערכת התקשורת האנדוקרינית העדינה שפועלת בגופנו, נוכל לשפר לא רק את בריאותנו אלא גם את איכות החיים שלנו.
נא להמתין לטעינת התגובות
