הג'יני יצא מהרשת: התוכנה שקוראת מחשבות
ה-AKINATOR הוא משחק רשת שמצליח לגלות באמצעות 21 שאלות כמעט כל דמות שתעלה במוחכם. איך הוא מצליח "לקרוא מחשבות"? את זה מוכן המייסד רק לרמוז

משחק הרשת החדש שתופס בימים אלה יותר ויותר ישראלים, לא כולל גרפיקה מתוחכמת, הוא אפילו לא נראה מושקע או מתקדם במיוחד. אבל הוא ממכר, ממכר מדי, ובעיקר מצליח להדהים ולהפתיע כל פעם מחדש.
אם גם אתם בין הבודדים שהצליחו להימלט עד כה מה-Akinator, כדאי שתתכוננו: גם יומכם יגיע. הרעיון של המשחק/אתר הזה פשוט למדי: במרכזו של האתר עומד ג'יני וירטואלי שמבקש מהגולש לחשוב על דמות מסוימת.
לאורך 21 שאלות שהוא מציג (ולפעמים אפילו פחות) הוא מנסה "לנחש" על איזו דמות חשבתם. ברוב המקרים, ההצלחה מדהימה. הג'יני מצליח לזהות אפילו דמויות שוליות, הזויות או לא מוכרות במיוחד. במקרים הבודדים שבהם הוא נכשל, הג' יני מבקש ממך בנימוס לומר לו על מי חשבת, ואם מדובר בדמות חדשה הוא מכניס אותה למאגר.
"חלק גדול מההצלחה של האתר מגיעה בזכות הגולשים שלו", מסביר ארנוד מגריט, מהנדס צרפתי בן 34 העומד מאחורי האתר הזה, את היעילות המדהימה של הג'יני. "המקוריות של האתר נעוצה בכך שהוא מאפשר לגולשים להגדיל ולשפר את בסיס הנתונים על ידי המשחק, ובכך להגדיל את מספר הדמויות ואת בסיס הנתונים".
את האתר מפעיל מגריט כמעט לבדו. בתחילה עבד איתו שותפו ג'ף דאלהו ויחד הם הקימו את חברת Elokence.com שמפעילה את אתר הג'יני. אבל למעט זוג מתורגמניות, רומיין ומאלורי, מדובר בפרויקט כמעט אישי של מגריט, בעיקר לאחר שדאלהו יצא מהתמונה, ומסתפק בסיוע בלבד מעת לעת. עד 2007 שימש מגריט מהנדס תוכנה, אך מאז תפס האתר תאוצה הוא התפנה לעסוק רק בו ובחברה שהקים.
את הרעיון, שלא במפתיע, קיבל מגריט מהמשחק "21 שאלות" ששיחק בילדותו. "מישהו חושב על דמות, חיה או חפץ", הוא מסביר, "ולמשתתף השני יש את הזכות לשאול שאלות בשביל לנחש על מה חשב הראשון. התשובות יכולות להיות רק 'כן' א ו'לא'".
מאז הרעיון המקורי, התגלגל האתר בצורה די מקרית, עד להצלחה הנוכחית. "המשחק התחיל לקרום עור וגידים ב-2005", משחזר מגריט. "בהתחלה זה היה רק בשביל הכיף, משחק שפועל על המחשב האישי שלי שהיה מחובר לאינטרנט.
"הימים חלפו, האתר התחיל לצבור מבקרים רבים ובסיס הנתונים גדל. לקראת סוף 2007 אני וג'ף הקמנו את החברה, והגרסה האנגלית עלתה לאוויר בינואר 2008".
אם תהיתם מה מקור השם Akinator, מתברר שאין לו שום משמעות, "זה מגיע מהמילה הצרפ?תית devinette", אומר מגריט, "שהמשמעות שלה היא חידה, תעלומה".
בניגוד לשמועות שמתרוצצות, אף ישראלי לא עומד מאחורי האתר הזה. "אין לנו שום קשר לישראל", מדגיש מגריט. "אני חושב שבישראל יש שמועות על כך שישראלים מנהלים את האתר כיוון שהוא צבר פופולריות מאוד גדולה אצלכם. בקרוב אפילו נשיק גרסה עברית של האתר, ואז דברים יייראו אחרת. התחלנו בשותפות עם החברה הישראלית "Referrica" ועם המנכ"ל שלה, שי עציון".
אתה מודע לפופולריות העצומה של האתר שלך כאן?
"כן, זה מדהים בעיניי! כשהבטתי בנתוני הגלישה ראיתי שרוב הגולשים הם ישראלים, ואנחנו מאוד גאים בכך. אנחנו גם מקבלים פידבקים רבים מישראלים. מברכות והצעות לשיפור, ועד הצעות לשיתופי פעולה ופרויקטים משותפים".
מלבד הסקרנות והעניין שהמשחק מצית בגולשים, אפשר ללמוד ממנו כי בשורה התחתונה הסטטיסטיקה מנצחת. מגריט לא היה מוכן לחשוף כיצד עובד האתר כיוון ש"חלק מהאלגוריתם של האתר הוא הסוד המסחרי שלנו". למרות זאת, די ברור שמדובר במאגר נתונים שיוצר הצלבות ו"הנחות" על תשובות אפשריות באמצעות האלגוריתם.
כך למשל, ככל שהדמות שתחשבו עליה תהיה "נדירה" יותר, הסיכויים שגם הג'יני "יחשוב" עליה הם קטנים. אבל אם בסטטיסטיקה עסקינן, נראה שרוב הציבור חושב על אותן דמויות, בבחינת "מוחות גדולים חושבים דומה", נניח.
כשהתחלתי לחרוש על דמויות מסרטי בורקס, לדוגמה, גיליתי שאת אבי ביטר מזהה הג'יני בקלות באמצעות השאלה
את יהודה ברקן, לעומת זאת, הוא לא זיהה ואת משה איבגי זיהה רק מדי פעם, משום מה. את ז'אק דה לה רוחה, סולן רייג' אגינסט דה מאשין, הוא לא איתר כיוון ש"חשב" שאני מתכוון לדייב גרוהל, יוצא להקת נירוונה. כלל האצבע הוא פשוט מאוד: ככל שהדמות שלך מפורסמת יותר רוב הסיכויים שהג'יני יזהה אותה.
אם מדובר בדמות מוכרת פחות או מזוהה פחות בציבור, סביר להניח שהג'יני לא יחולל נס. אגב, כשניסיתי לראות אם לג'יני יש חיבה לדמויות מפתח בתרבות הצרפתית - הרי המייסד שלו שייך לאומת הבאגטים - התאכזבתי מעט כשהוא לא זיהה את ז'אן פול סארטר, הפילוסוף הצרפתי הדגול. הג'יני תהה אם אני לא מתכוון לז'אק לאקאן, הפסיכואנליטיקן. אז זהו, שלא.
וכך, למרות שמגריט לא מוכן לחשוף את השיטה שעליה מבוסס המשחק הפופולרי שלו, ניתן לדמות את המשחק למעין עץ בעל ענפים רבים. הענפים הללו הן השאלות, שכל תשובה עליהן מובילה לענף/שאלה אחרת, ולבסוף, לאחר שצומצמו כל האפשרויות או סך כל השאלות, הוא מגיע לפרח - התשובה ה"נכונה".
ככל שיותר ויותר אנשים מעורבים במשחק ומגדילים את בסיס הנתונים והתשובות, כך גדלות האפשרויות להגיע לתשובות שקולעות לטעם של גולשים רבים יותר, והתוצאות של הג'יני משתפרות.
משחק הג'יני לא חדש בזירת משחקי "הבינה המלאכותית". רק לא מזמן נדבקו ישראלים רבים במשחק "התשובות של פיטר". באותו משחק היה מדהים אחד המשתתפים את השחקנים בכך שהראה שהמחשב "הצליח" למצוא תשובות לשאלות שונות.
אלא שאצל פיטר הייתה מעורבת תרמית קטנה - הבחור שהיה מציג שאלה היה "מגלה" למעשה לאתר האינטרנט את התשובה הנכונה ורק לאחר מכן היה מציג את השאלה.
תחום הבינה המלאכותית מסקרן את מגריט, אך נראה שהוא לא היחיד שנשבה בקסמו של התחום. הוא מצית את דמיונם של סופרים, אנשי רוח, וכמובן, גם של יזמי אינטרנט. רק לפני שבועות אחדים דווח במוסף המחשבים של "מעריב", על צ'טים שניהלו מחשבים עם מדענים בלי שהאחרונים ידעו כי הם מדברים עם מחשב ולא עם אדם אמיתי.
המשורר דוד אבידן הוציא ב-1974 ספר שירה שבו ניהל דיאלוג עם מחשב בשם "הפסיכיאטור האלקטרוני שלי", אבל נראה שמגריט בוחר בגישה רציונלית יותר. כששאלתי אותו אם סקרנות לגבי כוחות על-טבעיים וקסמים הייתה אחד הגורמים שהובילו אותו להקים את האתר, תשובתו הייתה נחרצת: "לגמרי לא. Akinator היא בסך הכל תוכנה, לא קסם".
מה הפרויקט הבא שלך?
"אנחנו רוצים שבגרסה השנייה של Akinator, שתשוחרר בקרוב, יהיה מאגר נתונים גדול יותר וכמה שיפורים נוספים. השאיפה שלנו היא שהג'יני ימצא דמויות נדירות גם בתחומים ספציפיים יותר ויהיה בעל מערך שאלות רחב יותר. אני מודע גם לכך שהאלגוריתם של המשחק יכול להיות שימושי מאוד גם בתחומים נוספים, לא רק בניחוש של דמויות. יש לנו כרגע שלושה פרויקטים גדולים שנתחיל לעבוד עליהם בקרוב".
גם אתם מוזמנים לנסות לאתגר את הג'יני