ללחוץ לעצמך את היד: חוויות חוץ גופיות במעבדה
מי אמר ש"אנחנו" נמצאים בתוך גופנו? ניסוי פורץ דרך במציאות מדומה גרם לאנשים להאמין שהם חווים חוויות חוץ גופיות וחשים עצמם בתוך בובה
ללחוץ ידיים לעצמך זו חוויה חוץ-גופית משעשעת. האשליה שחותכים את הבטן שלך בסכין מטבח - משעשעת פחות. את שתי התחושות הללו חוו רוב המשתתפים בניסוי מדעי שנערך בשבדיה ובחן כיצד ניתן לגרום לאנשים להרגיש שהם מצויים בגוף אחר משלהם.
במחקר שהוצג ביום שלישי, הדגימו שני מדעני מוח ממכון קרולינסקה בשטוקהולם איך מתנדבים שחבשו משקפי "מציאות וירטואלית" חשו שהם מחליפים גופים עם בובה ועם אדם אמיתי אחר.
"אותנו מעניינת השאלה הקלאסית שפילוסופים ופסיכולוגים שואלים מזה מאות שנים: למה אנחנו מרגישים ש"העצמי" נמצא בתוף הגוף שלנו", אמר ראש המחקר, הנריק ארסון. "כדי לחקור את זה נעזרנו בטריקים ובאשליות תפיסתיות.
"זה היה נשמע מעניין מספיק כדי שאנסה זאת", אומר ארסון, "למרות שכשנכנסתי למעבדה ביום שני עלו בי מחשבות שניות. האביזרים הראשונים שראיתי היו שני סכיני מטבח, שלוש בובות עירומות ויד תותבת מבצבצת מבעד לוילון.
"אתה יכול לבקש להפסיק בכל שלב שתרגיש לא בנוח", אמרה שותפתו של ארסון למחקר, ולריה פטקובה, בזמן שמרחה את ידי השמאלית בג'ל מוליך וחיברה אלקטרודות לאצבע ולאמה שלי. היא הבטיחה לי שאין סכנה, ובכל זאת חשתי גל של עצבנות בגופי כשהניחה את מתקן הראש על עיני.
בניסוי הראשון המשקפיים היו מחוברים למצלמות שהותאמו לבובה של גבר שהביטה על רגליה. ראיתי צילום מגורען של גוף הפלסטיק של הבובה. הורדתי את הראש כדי ליצור את התחושה שאני מביט על גופי שלי.
עד אז זה לא הרגיש אמיתי. אבל כשפטקובה העבירה עטי סימון בו זמנית על הבטן שלי ועל זו של הבובה, האפקט התחיל להתקבל. המוח שלי עיבד את המידע הוויזואלי והמישושי, ולאט לאט נוצרה האשלייה שגוף הבובה הוא שלי.
זה היה די כיף עד שנכנסה לשדה הראייה שלי להבה של סכין לחם. כשפטקובה החליקה אותה לאורך בטן הבובה, צמרמורת אחזה בחוט השדרה שלי ועצבי שידרו מצוקה. הלחץ המוגבר שלי ניכר בגרף ממוחשב שהראו לי בגמר הניסוי.
"כ-70-80 אחוז מהאנשים חווים את האשליה בחוזקה רבה", אמרה פטקובה. מתברר שהייתי אחד מהם.
הניסוי השני היה יותר נחמד. הפעם חיברו את המשקפת למצלמות שהיו על כובע עגול שחבשה פטקובה. עמדנו זה מול זו, הושטנו ידיים ולחצנו ידיים.
זה היה משונה: הייתי אמור לחוש כאילו לחצתי ידיים עם עצמי. האשליה לא הייתה מושלמת כי לא יכולתי לחוש את האחיזה כאילו זו הייתה האחיזה שלי, למרות שזה מה שהיה אמור להתקבל מהמראה במשקפת.
אולי ההתנסות הייתה קצר מדי. במחקר עצמו השתתפו 87 נבדקים בפגישות חוזרות שסיפקו בהדרגה נתונים מדויקים שפורסמו ב-PLos One, כתב עת מדעי מקוון.
הממצא המרכזי הוא שתחת תנאים מסויימים אדם יכול לחשוב שגוף אחר הוא שלו, גם אם מדובר במין שונה או בגוף מלאכותי. "הממצאים בניסוי הם בעלי חשיבות עליונה מפני שהם עוזרים לנו להבין כיצד המוח גורם לנו להרגיש 'בבית' בתוך גופנו", הוסיף ארסון. ארסון אמר שהמחקר מבוסס על ניסוי קודם המוכר כ"אשליית יד הגומי" שבו מטעים את המשתתפים לחשוב שיד מגומי היא שלהם.
צ'רלס ספנס, פרופסור לפסיכולוגיה ניסויית באוניברסיטת אוקספורד, אמר שהניסוי השבדי הוא קפיצת מדרגה ביחס למחקרים אחרים בתחום. דאגתו היחידה הייתה אם ישארו השפעות ארוכות
"עולה השאלה מה יקרה אם תמשיך בזה זמן רב, ימים ושבועות. האם זה היה דומה למה שקרה בסרט 'זכרון גורלי'?" תהה ספנס והתייחס לסרט המד"ב משנת 1990 שבו ארנולד שוורצנגר לוקח חופשה וירטואלית שהופכת לסיוט.
ארסון טוען שאת ממצאי המחקר שלו אפשר ליישם במחקר על הפרעות בדימויי גוף, שיבדוק מדוע אנשים מרוצים או לא מרוצים מהגוף שלהם. יישום אפשרי אחר הוא בתחום משחקי המחשב והסביבות הווירטואליות כמו סקנד לייף: ייתכן שהדבר יתרום לדור הבא של יישומי מציאות מדומה במשחקי מחשב, שבה אנשים חווים במלאות את מה שקורה לדמות שלהם".
נא להמתין לטעינת התגובות
