על תפוחים ופירורים: קראמבל במחבת
הקראמבל הבריטי, להבדיל ממתחרהו הצרפתי והמסורבל, הטארט-טאטן, הוא מאפה תפוחים פשוט ועסיסי שגם אתם תצלחו את הכנתו בקלות. רותי רוסו כבר עשתה בשבילכם את כל הניסויים והטעויות
למעשה קראמבל הוא שם של משפחת מאפים גדולה וחמה, ופירושו זריית פירורי בצק על פירות טריים או מבושלים בחטף ללא (ל-ל-א) קלתית של בצק. את ניצחונו הוא חוגג בכך שיש לפחות ארבעה ספרי בישול צרפתיים שנושאם הוא קראמבל. גם האנאליים שבצרפתים לא יכולים להתכחש לפשטותו הכובשת של מאפה השכנים.
לממהרים: מתכון הקראמבל תפוחים במחבת
שלא כמצופה, אין מדובר בשיטת אפייה עתיקה. למעשה, אין בתיעוד ובנמצא מתכוני קראמבל עד לאמצע המאה ה-20, והסברה היא שהנוסחה הבסיסית והיפה הזאת פותחה בימי מלחמת העולם השנייה כמאפה חמים, מהיר, טעים ומרגיע. ההוראות פשוטות, כך שגם אדם מדוכדך ונטול פרץ יצירה יכול להפיק לו את המאפה בליל חורף, והתוצאה תהיה טעימה הרבה מעבר להשקעה, וגם תיעזר בפחות סוכר ושומן מאשר הקולגה הצרפתית המתנשאת. אה, ויש עוד בונוס: הארומה של כל זה. מי שכבר ניסה את תחבולת התפוחים הנאפים בקינמון בחלל סגור, יודע שכל זה מייצר גם אנדורפינים שלא לומר גם סרוטונין ממריץ.
כל מה שנדרש לו הוא מעבד מזון עם אפשרות הפעלה ב"פולסים" קצרים. בערך עשרה באורך של שלוש שניות צריכים להספיק, כדי להביא אותו למרקם של פירורים בגדלים משתנים. במעבדה הביתית גיליתי שהכי טוב לשלב תפוחים חמוצים עם תפוחים מתוקים. החמוצים חמוצים מדי. המתוקים מתפוררים מדי. יחד הם צוות מצוין. כמו כן, מעט סוכר חום בבצק נתן לו טעם עמוק יותר. אגב, בצק הפירורים הזה מת על תוספות כמו שקדים טחונים או פרוסים, אגוזים ואפילו שיבולת שועל (רק שזמן האפייה משתנה בהתאם לתוספת, עד שזו נקלית ומשחימה, לכן כדאי לבחור בטמפרטורה
בבתי קפה ישראליים אפשר למצוא גרסה אנמית ושטוחת טעמים לעוגת תפוחים. הם תמיד בהירים, חמוצים ותפלים. תנו להם להשחים, רק תשמרו שלא יישרפו. הקרמל המבושם הוא תמצית העוגה הזאת. את הכמויות במתכון אפשר להכפיל. אני אוהבת את הזמינות של מתכונים לשניים, שמתאימים בדיוק לרביצה מול החדשות המייאשות שבטלוויזיה, בלי אורחים ובלי יומרות. נותר לאכול. חם. עם תמריץ של שמנת חמוצה או מתוקה או גלידת וניל.
בראשי דמיינתי את הקראמבל הקטן שלי בתוך מחבת ברזל שחורה וכבדה אבל תואמת במידותיה. יש היום הרבה סוגים של מחבתות שיכולות להיכנס לתנור, לחלקן אפילו ציפויי נון-סטיק מונעי הידבקות. אי אפשר להשוות את הטעם של תפוח מקורמל שבושל במחבת ברזל בחום עוצמתי, לזה שקורמל בליטוף על טפלון. מצאתי אחת מושלמת באישיותה ובמידותיה בסניף של רשת דומו. הייתי משוכנעת שהיא תהיה יקרה להחריד. היא עלתה 39 שקלים. זולה וקלה וחמודה ומושלמת לקראמבל זוגי, ובכלל, כבת זוג.
בבקשה: המתכון לקראמבל התפוחים במחבת
לפני כמה ימים, בארוחת צהריים במסעדת איסטנבול התל אביבית, הבחינה סועדת שהתיק שלה נעלם. היא הרימה את המעיל והזיזה את הכיסא, והתיק לא חזר. מסביב תהה מישהו אולי הוא סתם נשכח במשרד. הסועדת היתה איתנה בדעתה שלא. היא פנתה למנהל במקום, והוא חזר אליה עם קטע מדהים שתועד במצלמת האבטחה. גבר בכובע מצחייה שהסתובב במסעדה אז נעמד בסמוך לשולחן של אותה סועדת. התיק שלה היה על הרצפה צמוד לכיסא. הוא דיבר בטלפון. הוא היה קרוב כל כך לפרצוף שלה, שזה נראה כמעט אניגמטי שלא הבחינה בו.
למעשה, אף אחד מהאנשים שישבו סביב אותו שולחן לא שם לב שגבר זר או-טו-טו מתיישב על הפינה עם הטחינה. הוא שלח רגל לאחור, ובתנועה עיוורת אך שקולה היטב, הצליח לבעוט את התיק שלה לצד הנגדי של המעבר, להתיישב על כיסא, ולגרוף אותו לתוך התיק שלו. בתוך כמה שניות הוא כבר היה בחוץ. כל עובדי המסעדה התקהלו כדי לראות את הממצא המדהים הזה. הסועדת מיהרה הביתה להחליף מנעול. אחר כך בשיחת טלפון עם אותו מנהל הוא סיכם את התנצלותו ב"מקווה שלמדת מזה לקח". כן , יש לקח, אם את רוצה לאכול באיסטנבול תכניסי את התיק לשחלות שלך או שאי בתוצאות.
מה הקשר לקראמבל תפוחים זוגי? הוא טעים גם לבד, אחרי שגונבים לך תיק.
הבהרה: בשבוע שעבר פרסמתי מתכון לעוף שנאפה בתוך הר של מלח. לא מדובר בשיגעון שלי אלא בשיטה מוכרת לבישול של עוף, בשר ודגים. בדיעבד, לאחר כמה פניות, ראיתי שבמתכון לא הובהר דבר חשוב ביותר שיכול בקלות להפוך מעדן לאסון. את העור ששכב מתחת לשלושה קילוגרם מלח גס לא אוכלים. הוא יהיה מלוח שאפשר למות. הבשר מתחתיו לעומת זאת מוגן. בטמטומי חשבתי שמדובר בהיגיון בריא. סליחה לכל מי שהרסתי לו את השבת, במיוחד לבחורצ'יק ההוא שחזר מעזה, וזה מה שחיכה לו.
נא להמתין לטעינת התגובות
