זן נדיר: שיראז, סירה ומה שביניהם
בצרפת מכנים אותו "סירה" ובאוסטרליה "שיראז". הצרפתי מעודן ואלגנטי יותר, האוסטרלי עוצמתי והרבה יותר אלכוהולי - אבל בעצם מדובר באותו הזן. היינן עידו לוינסון מסביר
שוני מהותי יותר נובע מסגנון עשיית היין השונה מאוד בצרפת ("סירה") ובאוסטרליה ("שיראז").
בעוד שהשיראז האוסטרלי עוצמתי, אלכוהולי מאוד ומשופע בניחוחות עץ אלון, הסירה הצרפתי הוא יותר אלגנטי ועדין ופחות אלכוהולי. הסירה הצרפתי מיושן פחות זמן בחביות עץ אלון, או לחילופין מיושן בחביות גדולות יותר או ישנות יותר, המפרישות ליין פחות טעמי עץ.
אומרים שאין הורה מעדיף אחד מילדיו אולם היינן הזה מודה ומתוודה שיינות הסירה מועדפים עליו, ויסלחו לו חסידי השיראז.
על מנת להימנע מצירוף המילים סירה/שיראז נקרא מעתה לזן בשמו המקורי - "סירה", אולם הדברים מכוונים כמובן גם לשיראז.
זן הסירה הוא אחד המעניינים והמגוונים בזני הענבים המוכרים לנו. מוצאו בעמק הרון שבצרפת, שם משתמשים בו לייצור יינות סנט ז'וסף וקוט רוטי בצפון עמק הרון (בשילוב עם מעט ענבי וויונייה לבנים), הרמיטאז' במרכז העמק, ושאטונף דו פאפ בדרומו, שם הוא משמש כאחד הזנים הרבים המרכיבים את הבלנד המפורסם.
השיראז האוסטרלי נפוץ בעיקר באזור עמק בארוסה שליד העיר אדלהיד, ובכלל, בכל דרום היבשת, בעיקר כיין 100% שיראז, ולעתים בבלנד האוסטרלי המפורסם קברנה-שיראז, ובשנים האחרונות גם בשילוב שיראז-ויונייה.
יין שיראז האוסטרלי יתאפיין בדרך כלל בהמון פרי אדום ושחור טרי, בפירות מיובשים ובריחות עץ ווניל, בזמן שהסירה הצרפתי יתאפיין בריחות של סיגליות, פירות יער, פלפל שחור וריחות אנימליים.
יין שיראז אוסטרלי יכיל בקלי-קלות 15 ואף 15.5 אחוזי אלכוהול בעוד אחיו הצרפתי יסתפק באחוזי אלכוהול צנועים יותר, הנעים בין 13 ל-14 אחוזים. צבעם של השניים סגלגל כאשר האוסטרלי ניחן בצבע עז יותר, ובכלל, בתכונות "שריריות" יותר.
הן בעמק הרון והן באוסטרליה משתמשים בסירה לעתים תכופות ליצירת יינות בלנד מהסוג המוכר כ-GSM (גרנאש-סירה-מורבדר). אלו הם יינות אלגנטיים יותר ובעלי סגנון "ים תיכוני" מובהק:
הזן מצליח מאוד באזורים אחרים בעולם כגון סיצליה וטוסקנה, קטלוניה, דרום אמריקה, דרום אפריקה וכמובן גם בישראל.
הדעות לגבי מוצא שמו של הזן חלוקות. דעה רווחת אחת טוענת שההוא הגיע לעמק הרון לפני מאות שנים מהעיר שיראז שבפרס, שם ייצרו ממנו יין מפורסם שנקרא אז "שיראזי", כלומר "מן העיר שיראז", שם שניתן גם לחלק מיהודי פרס שמוצאם מעיר זו. תיזה אחרת גורסת שמוצא הסירה מעיר הנמל סירקיוזה שבסיציליה.
כיום נטועה הסירה ברוב חלקי הארץ בכמויות הולכות וגדלות, ולמרות זאת עדיין מדובר בכמויות קטנות מאוד בהשוואה לקברנה סוביניון ולמרלו. זן הסירה אוהב מאוד את חום השמש ומסתגל בצורה נהדרת לתנאי האקלים ולקרקע הארץ ישראלית.
על שום התאמתו לאזורנו וחיבתו הרבה לקרני השמש, חיבה אשר קיימת במידה פחותה הרבה יותר אצל "צרפתים" אחרים שמקורם באזורי גידול קרים יותר, כמו למשל זני בורדו ובורגון, זן הסירה צפוי להמשיך ולתפוס "נתח" הולך וגדל מכלל נטיעות הכרמים החדשות בארץ.
אזורי שפלת והרי יהודה, כמו גם הרי הגליל העליון הגבוהים מסתמנים, לפחות אצלי, כאזורים פוטנציאלים לייצור יינות סירה מרתקים ובעלי אופי ישראלי טיפוסי המתאר אולי בצורה טובה יותר את המקום הזה, ה"טרואר" המאוד מסוים בו אנו חיים.
עידו לוינסון הוא יינן יקבי רקנאטי
נא להמתין לטעינת התגובות
