פותח סתימות: מרק חמוץ-חריף
רותי רוסו המקוררת מימנה בחודשיים האחרונים את השיפוץ בביתם של שלושה (לפחות) חברי הנהלה בבית המרקחת השכונתי, ובכל זאת לא הצליחה להגיד מ"ם ונו"ן. ואז היא הכינה מרק חמוץ-חריף משובח, שפתח הכל
"למדוד חום", ו"נר בטוסיק", הרבה לפני שהפנימה שכששואלים אותה "איזה צבע זה?" לא חייבים לענות "אדום". בבוקר תוהה אביה אם היא "ישדה טוב", ובטלפון אחר כך אני מתעניינת "בה דשבע?" ( מה נשמע?). כבר חודשיים שאין לנו בבית מ"מים ונו"נים. אנחנו אנשים צנועים ולמדנו להסתדר בלעדיהם.
ניסינו לנצח, באמת שכן. לא אתפלא אם בקרוב יציעו לנו מהסופר פארם להצטרף כשותפים, שכן רק בקניות שערכנו שם מאז דצמבר מימנו לשלושה חברי הנהלה את השיפוץ. טוב, טיפשי לדבר עליי ברבים. הוא, בן הזוג, לא באמת שותף פעיל במלחמה חסרת התכלית הזאת. הוא מביט בי חוזרת עם שלושה שקים ענקיים ומבט מנצח, ויודע שגם השבוע אודיע חגיגית שחייבים לחסוך באוכל, כי צריך מכשיר אינהלציה משפחתי. גם כיתת יורים לא תעצור אותי מול גחמה פרמקולוגית.
פנינו בפיוס להומיאופתיה, באומץ לרפואה קונבנציונלית ובהרפתקנות לעולם צמחי המרפא והרוקחות הסינית. כרגע כולנו נדרשים לשתות פעמיים ביום מרקחת בעלת טעם וצבע של קורוזיה. היא לא עוזרת, אבל אני די משוכנעת שהיא גם לא מזיקה, ובזכותה נוספה טבעת בונדינג משפחתית של סבל לשרשרת הארוכה ממילא של קיטורים קולקטיביים שכבר יצרנו. רע לנו, ואגב, אנחנו מידבקים.
לממהרים: מתכון המרק חמוץ-חריף של רותי רוסו
הכל נכשל, וכשהאף סתום גם השמיעה לא משהו וחוש הטעם מקרטע. כדי לחצות את מחסום כהות החושים נדרשה מנה עזה ולוחמנית.
מרק חמוץ-חריף הוא מרכיב אלמנטרי בתפריט של מסעדות סיניות ואסיאתיות. יש לו מיליון גרסאות בהתאם למיליון המחוזות והמדינות שמהם הוא יכול להגיע. אפשר למצוא אותו אצל הקמבודים, הווייטנאמים, התאילנדים והסינים. בסין הוא משויך בעיקר למנדרינים ולסצ'ואנים, אבל לא רק. גם לסינים יש כמה עשרות גרסאות לאותו מרק. דרגות החריפות, סוגי הפלפלים, טריות התוספות - כל אלה ניתנים לשינוי.
מה לא ניתן לשינוי? התיישבתי מול 16 ספרים לבישול סיני שונים (מהארץ ומחו"ל), ובכולם מצאתי מתכון למרק חמוץ-חריף. בכל המרקים היו חומץ ופלפל חריף, שיחד מעניקים לו את שמו. ברובם היה ג' ינג'ר טרי בכמויות מכובדות וטופו. הרבה מהמרקים מבוססים על ציר עוף, ומכילים נתחים דקיקים של בשר לבן או שרימפס. אחרים מציעים מפלט לצמחונים מצוננים. כמו כן, בכל אחד מהמתכונים השתמשו לפחות במרכיב אחד מהמרכיבים הבאים: ניצני לילית יבשים, שמן צ'ילי סיני, יין לבן סיני, פטריות אוזן סיניות, סויה בהירה, חומץ סיני חום, בצלים של למון גראס (לא עלים - בצלים) ומונסודיום גלוטומט. לא בדיוק רשימת הקניות המשפחתית הממוצעת של תושבי כפר סבא. אפשר להשיג בארץ כמעט הכל, וזה נפלא. כבר לא מפחידים אותנו עם סויה בהירה או עם פטריות יבשות. אבל מחקרים מדעיים הראו שאנשים חולים וקשי יום לא אוהבים להתרוצץ יותר מדי בשביל המרק שלהם.
לפני כשנה הוכח במדור שגם מרק טום יאם, הגרסה התאילנדית לחמוץ-חריף הסיני, אפשר להכין מהסופר. הפעם הסיני עמד על הכוונת. הסיני נכשל, אבל לא ממש איכפת לי. במטבח, הרבה מהכישלונות הם קרקע פורייה להצלחות אחרות. יצא מרק אסיאתי לכל הדעות, נפלא ומהיר וממכר. ברגע שיהיו בידכם כל החומרים, שאת כולם אפשר לקנות בסופרמרקט ממוצע, תידרשו לעוד 15 דקות לפני שתוכלו לשבת מול השולחן ולגמוע.
המשימה
ויתרתי על ניצני הלילית, על גוני הסויה ועל בצלצלי הלמון גראס (שלמענם הייתי צריכה לעקור עציץ). במקום זה, פשעתי נגד מהות המתכון, ושפכתי רבע כוס תרכיז תמרהינדי למרק. הוא הוסיף לו עוד רובד של חמיצות וגם מתיקות עדינה. תרכיז תמרהינדי אמיתי, לא החרטוט הזה של בית יצחק, אותר במגה באזור של מוצרי הבריאות והטבע והמזון האורגני. תקנו בקבוק גדול. הוא מעולה עם לימונדה או כתרכיז מיץ בפני עצמו. המרק, כפי שתראו, פשוט מאוד להכנה. הבישול מהיר וענייני. לא כדאי להכין אותו מראש, אבל אם אין ברירה, חכו עם הרוטב - אותה תערובת של סויה, חומץ, שמן שומשום - ועם התמרהינדי, ותוסיפו לפני ההגשה. הטעמים האלה נוטים להתכהות עם הזמן. חוץ מזה - ואני לא יודעת אם אבקת מיצוי מיצי האשפה הסינית שאני גומעת אחראית לכך - אחרי חודשיים וחמישה סירי מרק עמוסים בג'ינג'ר, אני יכולה לנשום לרווחה. מה נשמע?
המתכון: איך מכינים מרק חמוץ-חריף
נא להמתין לטעינת התגובות
