ניו-אייג'יזם: הכנס האקדמי הראשון לחקר הניו-אייג'
שני רעיונות אקדמיים: יש דיבור בסצנה שכאילו כדי להיות רוחני צריך להיות טיפש; בנוסף, תומר פרסיקו לחלוטין לא מקבל את הדיכוטומיה בין אינטלקט לרוח. עידו הרטוגזון חזר מהכנס עם בשורות על הצלחה מסחררת ובוטם-ליין מנצח: לא הכול שאנטי-באנטי נטול כיוון
הרצאתו של ד"ר אילן גור זאב, שפתחה את כנס הרוחניות העכשווית הראשון שהתקיים השבוע באוניברסיטת חיפה, עסקה בשאלות תיאורטיות סבוכות על אודות העידן החדש והייתה רוויה בז'רגון פוסטמודרני המכוון ליודעי דבר. בסיום ההרצאה הצביעה גברת אחת מהקהל ואמרה שקשה לה להתחבר לשפה של גור זאב ושיש לפי דעתה צורך בשינוי השפה, ובייחוד בכנס שעוסק ברוחניות. השאלה של הגברת שיקפה את אחד מהקונפליקטים הבסיסיים שעומדים בקשר הצעיר והמתהווה בין העולם הרוחני לבין האקדמיה. בעוד העולם הרוחני הוא מופת של זרימה קוסמית נינוחה משורשי המעיין היקומי, העולם האקדמי נוטה לעסוק בשפה יבשה בפרטים קטנים, לעיתים ממש קטנוניים.
מיודַענו מערוץ הניו-אייג', תומר פרסיקו, הרצה בכנס. פגשתי אותו במסדרונות ושאלתי אותו אם אין ניגוד אינהרנטי בין העולם הרוחני לבין העולם האקדמי ואם יש בכלל צורך או טעם לשלב בין השניים. פרסיקו: "יש הרבה דיבורים ואווירה בסצינה של הניו-אייג', שכאילו כדי להיות רוחני צריך להיות טיפש ואסור יותר מדי לחשוב". ואז המשיך: "ברור מה קורץ בזה. לא צריך לקרוא וללמוד, כל מי שלא משכיל נחשב יותר חכם כביכול וזה חוסך הרבה זמן ומאמץ להרבה אנשים. אבל אני רוצה לומר שאני לחלוטין לא מקבל את הדיכוטומיה הזו בין אינטלקט לרוח, או את ההצגה של שכל ורגש כשני דברים נבדלים ואפילו מנוגדים, למרות שהאבחנה המזויפת הזו היא לדעתי אולי אחד האפיונים המרכזיים של הניו-אייג'".
למה אתה מתכוון?
"לאורך כל ההיסטוריה, בכל התרבויות, לאנשים היה ברור שבשביל להעמיק בידיעת עצמם ובידיעת העולם הם צריכים ללמוד - והרבה. אני אסייג את דברי בזה שאת האלוהות עצמה אי אפשר לתפוס במחשבה, אבל לבד מזה המחשבה היא כלי נהדר וחיוני כל עוד היא כלי ולא אדון".
ובכל זאת מקנן בי החשש שלא אזכה כאן היום בהארה שאני תר אחריה. לא עדיף לנו פשוט ללכת לשבת על איזה סלע במדבר ולשתוק?
"ודאי שהכנס הזה לא אמור לספק את צרכיך הרוחניים. זה לא ריטריט ולא מקדש ולא עוסקים פה בפרקטיקות רוחניות, אלא בדיבור על פרקטיקות רוחניות – וזה בוודאי עקר מהבחינה הזו. אני רק אומר שכן ראוי שזה יהיה חלק מהמסע הרוחני. לא הכול שאנטי באנטי נטול כיוון".
אווירה אקדמית-רוחנית חגיגית במיוחד שררה בכנס הרוחניות העכשווית הראשון שהתקיים השבוע באוניברסיטת חיפה. מעל ל-300 איש הגיעו לאירוע, הרבה מעבר לציפיות המארגנים, והחדרים שבהם התקיימו ההרצאות היו מלאים במאזינים שחלקם חוקרים, חלקם חברי הקהילה הרוחנית בישראל וחלקם סקרנים. למרות שרבים מהמגיעים באו משורות הרוחניות החדשה או קשורים אליה הדוקות, התאים עצמו קוד הלבוש למקום, ובמילים אחרות לא נצפו שרוואלים.
ברקע האירוע עמדו יותר מ-20 שנה של טפטוף הולך וגובר של חקר אקדמי של תחום הרוחניות העכשווית. אם בתחילת הדרך נחשבו העוסקים בתחום לתימהונים המתרכזים בתחום איזוטרי או בלתי ראוי למחקר, הרי כיום הם האוונגארד של המחקר האקדמי, ובמקרים מסוימים הם כבר נעים לכיוון הזרם המרכזי.
מאז תחילת שנות האלפיים
הכנס הנוכחי היה קפיצת מדרגה משמעותית עבור חקר העידן החדש בישראל, משום שהוא היה הכנס האקדמי האמיתי הראשון בנושא הרוחניות העכשווית. ולמי שתוהה מה הכוונה בכנס אקדמי אמיתי, נציין שפורסם "קול קורא" המזמין כל חוקר שמעוניין בכך להגיש הצעה להרצאה. כמו כן התהדר הכנס בוועדה אקדמית שכללה כמה מהשמות החמים ביותר בתחום, כמו פרופ' עופרה מייזלס (אוניברסיטת חיפה), פרופ' בועז הוס (אוניברסיטת בן גוריון) ופרופ' פיליפ ווקסלר (מהעברית).
למה אנחת רווחה?
"כי רבים מבין החוקרים הרגישו מבודדים וחיפשו מישהו שיבין על מה הם מדברים במחקר שלהם ויוכל להעריך את זה. אם אין לך קשר עם מישהו שעוסק בתחום שלך אתה מרגיש מבודד, וכשפוגשים פתאום כל כך הרבה אנשים שעוסקים בתחום המחקר שלך מרגישים איזו אנחת רווחה. גם לחוקרים צעירים שחוקרים את התחום ולא רוצים להיתפס כשוליים הייתה תחושת הקלה. סוף סוף הם רואים שהרבה אנשים מתעסקים בזה, ושזה תחום שנמצא על המפה האקדמית. הגיעו גם פעילים מרכזיים של הרוחניות העכשווית וגם אנשים שידועים מאוד בתחום. חלקם אמרו: כבר שלושים שנה אנחנו מנסים לקדם את התחום ולזכות בהכרה והתעניינות, והנה היום הגיע".
לאן את חושבת שחקר הרוחניות החדשה הולך?
"מבחינת המיסוד של התחום, הכנס ממצב אותו בצורה ברורה יותר כנושא מחקר רב-תחומי, שמערב חוקרים ממגוון תחומים: משפטים, קולנוע, פסיכולוגיה, רפואה, היסטוריה, תקשורת ועוד. אנשים שעסקו עד עכשיו רק בשאלות של הודו או של נצרות או של אינטרנט, או מגדר, או קבלה – פתאום הם מבינים שחקר הרוחניות העכשווית מאוד קשור לתחום שלהם. פתאום אנשים מבינים שאפשר להבין טוב יותר את חב"ד כשאתה מכיר את הרפואה האלטרנטיבית, ושאפשר להבין יותר טוב את הקהילות הווירטואליות כשאת מסתכלת על הקפיטליזם כהיגיון שיכול לשמש את הרוחניות".
גם מבחינת התוכן של המחקרים חל שינוי?
"בהחלט. סוג השאלות שנשאל היום הוא בוגר, מעניין, בשל ופורה יותר להרגשתי. לפני 20 שנה המחקר היה מאוד מגויס אידיאולוגית להפרכה של טענות רוחניות ודתיות, או להצדקה שלהם, ולשאלה אם לכל זה יש זכות קיום בכלל, אם זו האמת או שטויות מסוכנות. היום כל טיעוני הבעד והנגד הקיצוניים הללו כבר מאחורינו, וזה משמח אותי כי זה מפנה את האנרגיות האינטלקטואליות לשאלות מעניינות ומורכבות יותר שמנסות לעמוד על משמעויות ולתאר דקויות".
יש משמעות לכך שהכותרת שנבחרה לכנס היא "רוחניות עכשווית" דווקא ולא "ניו-אייג'" או "עידן חדש"? יש כאן שינוי בטרמינולוגיה לעומת העבר, לא?
"כן. יש כאן תפיסה רחבה יותר. הניו-אייג' הוא סוג אחד של רוחניות עכשווית בין קטגוריות נוספות שהחוקרים מצביעים עליהן כמו המסורות הדתיות הוותיקות, הפונדמנטליזם ועוד מספר תופעות ושילובים בין קטגוריות. השתמשנו בכותרת של 'רוחניות עכשווית' כי רצינו להרחיב את התחום ולאפשר דיון רחב יותר. יש, למשל, מגמות בפמיניזם האורתודוקסי העכשווי שהן לאו דווקא ניו-אייג', אבל הן מאוד קשורות, ולכן העדפנו לתת כותרת רחבה יותר שמאפשרת להכליל".
ועוד שאלה שבוודאי שואלים את עצמם רבים מהאקדמאים ששוקלים את המשך דרכם באקדמיה הקורסת שלנו. יש עתיד בתחום הזה? כלומר, יש תקנים?
"שאלה טובה", צוחקת רוח-מדבר. "המצב של האקדמיה בישראל, ובמיוחד של מדעי הרוח ושל מדעי החברה, הוא בכי רע. התקווה שלנו היא שהתחום הזה יחזיר באיזשהו מקום את הרלבנטיות והחיות למדעים האלה, בגלל שהוא קצת מרענן אותם ומחזיר אותם לעיסוק בדברים עכשוויים. לא שהמאה ה-17 או ה-12 לא חשובות, חלילה. הכנס הזה הוא רק צעד ראשון בסדרה של פעולות שאנחנו עושים על מנת לקדם את חקר הרוחניות העכשווית בישראל".
תומר פרסיקו, מה אתה אומר, יהיו תקנים לחוקרי העידן החדש?
"אני אישית מאמין שמכיוון שהזרמים הללו, שאנחנו מכנים אותם ניו-אייג', רק ילכו ויתרבו - ברור שזו תחילתו של נהר רב וגדול. אני מקווה גם שזו תחילתה של ידידות מופלאה בין רוח'ניקים מחד וחוקרי רוח'ניקים מאידך".
ותגיד, אבל ברצינות, לא עדיף לשבת במדבר ולשתוק?
"הכנס פה מיועד למחקר ולא לזיכוך רוחני, כפי שכבר אמרתי. ובכל זאת, בעיני מה שיפה באקדמאים פה זה שהם מודעים למגבלות של האקדמיה".
לאתר הכנס
נא להמתין לטעינת התגובות
