כבוד השופטים: ביקור בית אצל המעצבים טל ירון וברברה ברזין
אחרי שתכנן את מקומות הבילוי הכי שווים בתל אביב מעצב הפנים ירון טל מתכונן לקרוע את הצורה למתמודדים ב"הבלוק". גם למעצבת ברברה ברזין יהיה מה להגיד. קבלו הצצה לחיים של שופטי הריאליטי החדש
לנוכח הגישה הזו, הקימה ברזין (49) לפני 13 שנה, ביחד עם רקפת שוהם, את "סטודיו ברזין־שוהם" בשיטת "השוליה והאמן." אצל צמד המעצבות הלימודים לא נערכו בצורה פרונטלית בכיתה, אלא התלמידים צוותו ישר לפרויקטים של עשייה בזמן אמת.
במרוצת השנים תכננה ועיצבה ברזין המון בתים ובתי עסק ")אני לא רוצה להגיד מספר, בקבלה אומרים שהברכה נמצאת בנסתר, אז אין צורך להתרברב.(" הפרויקט הראשון עליו הייתה חתומה כעצמאית היה בית פרטי, שזכה לכתבה ראשית באחד ממגזיני העיצוב המובילים בארץ.
"באותו שבוע שבו נולדה בתי שני רוז אלבז (היום בת ,(16 פתחתי תיק במס הכנסה והפכתי לעצמאית. קפצתי למים עמוקים וחשבתי שזה יהיה מאוד מפחיד, אבל אני חייבת לציין שאני ממש נהנית. בעקבות הבית הראשון שעיצבתי הגיעו אליי הרבה פניות. שלוש, ארבע ואפילו שבע שנים אחרי שפורסמה הכתבה על הבית הזה, הגיעו אליי אנשים ששמרו את הכתבה וחיכו ליום שבו יקנו בית כדי שאני אעצב להם אותו. זה מדהים, אני לא יכולה להסביר את זה."
יום העבודה של ברזין, שלפעמים נראה שיש לה הרבה יותר ממנוע אחד שמניע אותה, מתחיל בשעה חמש בבוקר. כל הסטז'רים שלה מתכנסים בביתה ומשם יוצאים לפיקוח על הפרויקטים השונים. בתשע בבוקר היא כבר מלמדת בסטודיו שלה עד השעה שלוש וחצי אחר הצהריים, ואחר כך יוצאת לפגישות בבית או בסטודיו ולהרצאות. כשהיא כן בבית, מודה ברזין, הוא רוב הזמן במהומה ")באים לכאן תלמידים, אנשי מקצוע, לקוחות. כל הזמן יש כאן בלגן,(" ועם זאת המעון נותר צנוע יחסית - ארבעה חדרים וגג ברחוב שקט ברמת גן.
עיצוב בשביל ברזין, אם עוד לא ניחשתם, גם הוא חגיגה. "אצלי בבית הכול חגיגי, אפילו פח האשפה. עיצוב עוסק באנשים כשהם במיטבם; הוא עוסק בצבעים, באהבה ובחלום הנשגב של לקנות בית. מבחינתי, זה המקצוע שהכי קרוב לאלוהות, לבריאה וליצירה אינסופית שנעשית מתוך שמחה עצומה." אבל מה שברזין ממש לא יכולה לסבול, זו הזילות שהשתלטה בשנים האחרונות על המקצוע החגיגי שלה.
ה"איש הרע" השני של "הבלוק" הוא ירון טל. בין רחובותיה המפויחים של תל אביב ניצב לו, אי שם במזרח העיר, הסטודיו של מעצב הפנים העולה. לאחר שעוברים דרך דלת הברזל הכבדה המפרידה בין החוץ לפנים, ניצבים מיד בחלל קריר ומעט חשוך, שמאגד בתוכו המון יופי וחמימות.
החלל פרוש על שתי קומות מלבניות ורחבות ידיים. בקומת הכניסה ממוקם חדר העבודה ובו עמדות עבודה מרווחות פרי עיצובו של טל. הקומה העליונה שקטה יותר ומכילה חדר שירותים, חדר ישיבות ואת המשרד של טל. כל פינה בסטודיו היא תמונה בפני עצמה, כאשר האוספים של ירון, אותם החל ללקט משווקים שונים בעולם כבר בגיל ,16 מהווים את גולת הכותרת.
"יש לי אוסף של צעצועים ישנים, קופסאות פח, שלטי רחוב עתיקים, שלטי עירייה, אוסף של כוסות בר שירשתי מדוד של אמא שלי שהיה מלח, ואפילו מונה של מונית ישנה שאני משער שהוא אחד הפריטים היקרים יותר שיש כאן. אבל החיבה היתרה שלי היא לשלטי רחוב, שלטי פרסומת ולשלטי עירייה של פעם - דברים שהיו ואינם עוד."
הריהוט בחללים השונים מגוון: יש כאלו שטל עיצב בעצמו; אחרים נאספו על ידיו, כמו שולחן נגרים ישן שלקח מנגרייה שנסגרה, או שולחן שרטוט שמצא זרוק ברחובות פלורנטין; ויש גם רהיטים חדשים שרק נראים ישנים.
העיצוב של הסטודיו הוא אקלקטי. "אני יכול להביא מחר וספה ישנה, להציב אותה בחלל הסטודיו וזה יעבוד. מאידך, אני יכול גם להביא רהיט שהוא פיין, וזה יעבוד באותה מידה." ובכל זאת, היד של ירון, שמסדרת ומארגנת הכול ליחידה אחת מורגשת גם היא בכל פינה.
בית הקפה פלומה פיקאסו הוא הפרויקט הראשון של טל, אליו הגיע ללא כל ניסיון קודם בתחום עיצוב הפנים. "מגיל שמונה בערך רציתי לעבוד דווקא במשרד פרסום, כי הייתי בטוח ששם אני אגשים את עצמי. בתור ילד ממש לא שיחקתי כדורגל, אלא הייתי יושב בבית וממציא פרסומות, מעצב
שלטי פרסום ומדמיין שאני קופירייטר. הייתי ממציא מותגים שלא היו קיימים בכלל, והייתי מאוד יסודי במשימה. אני זוכר שהייתי מכתת רגליי למשרדי פרסום ואומר להם שאני רוצה לעבוד שם. רובם סירבו לי בנימוס, אבל מיקי בר מ'באומן בר' נדלק על הילד ההזוי הזה ולקח אותי תחת חסותו. הייתי מגיע למשרד, יושב וצופה בו מהצד."
"שנתיים הייתי ב'שמלוק רבן' ואז פוטרתי בעקבות ריב על קטע קריאטיבי עם מנהל המשרד. הריב הזה היה הדבר הכי טוב שקרה לי, כי אז הבנתי לראשונה שהאורגזמה שלי לא מצויה בתחום הפרסום. באותו הזמן, המנהל של פלומה פיקאסו תכנן לפתוח בית קפה נוסף, ומיד אמרתי לו שאני מעצב את זה. התחלתי לעצב את 'פיקאסו' מתוך אינטואיציה ובלי שום רקע מקדים, וממש ממש נהניתי."
הפידבקים לא איחרו לבוא, וכך גם פרויקטים גדולים יותר. טל, בצלו של האח כוכב הטלוויזיה, מצא את עצמו פוצח בקריירה חדשה כמעצב פנים. "זו הייתה תקופה מאוד קשה," הוא נזכר, "לא ממש ידעתי מה קורה איתי, אבל מאידך כל הזמן זכיתי לפידבקים מטורפים ופניות הולכות וגדלות. זו הייתה האקדמיה הטובה ביותר שלי, ותוך כדי הפרויקטים האלה, למדתי את המקצוע: חרשתי אצל בעלי המקצוע שעבדו על הפרויקטים שלי ושאלתי אותם הכול. זה לא היה קל, לא ראיתי את הבית בכלל. אבל היום אני יודע להיות נגר, מסגר וכל מה שאני רוצה, תודות לארבע השנים הראשונות שלי בתחום."
היום כולל הרזומה שלו למעלה מ־150 ברים, מסעדות, בתי קפה ומלונות שעל עיצובם הוא חתום, ביניהם: בתי הקפה של מקס ברנר, מלונות דן פנורמה בחיפה, קיסריה ותל אביב, המסעדות של שף שגב משה בהרצליה וברמת החי"ל, רוטשילד'ס קיטשן, קיוטו וקפה לנדוור בתל אביב, הבר מרפיס בהרצליה ורבות מחנויות הספורט וההלבשה בקניון עזריאלי.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אופנה-
נא להמתין לטעינת התגובות
