צ'אקרת המועקות: אזור מקלעת השמש
טיפול המגע הפשוט, זה שכל אחד יכול לעשות לאחר או לעצמו, מקורו בדברים הבסיסיים ביותר: חיבוק של אמא, חיכוך של חיות העדר זו בזו. באזורים טעונים במיוחד בגוף, כמו מקלעת השמש, הוא יכול לחולל פלאים
מקלעת השמש היא אותה רצועה החוצה את גופנו לרוחבו ובמרכזו. בגבולה העליון הסרעפת וקו הצלעות, ובגבולה התחתון הטבור. באזור זה נמצאים הקיבה, הכבד והטחול, איברים שאליהם מתקשרים רגשות, תחושות ומחשבות הנוגעים בחרדה, בכעס וברגשות אשם. מקלעת השמש נחשבת לגשר המחבר בין החומר בחלקו התחתון של הגוף, לבין הרוח בחלקו העליון; בין היצר ליצירה.
חשיבות גדולה נודעת למקלעת השמש במחוזות הטיפול ההוליסטי. היא קשורה למרכז אנרגטי (צ'אקרה) שמפעיל בתוכנו רגשות המתקשרים לתחושות ערך עצמי, לפיהם אנחנו חשובים, משמעותיים ונאהבים על ידי מישהו. הצ'אקרה נחשבת לשער דרכו נספגת אל הגוף אנרגיית החיים - פראנה.
ואמנם, כמעט כל המועקות והתחושות הלא נעימות שאנו חווים בחיינו, אלה שמחוללות מתח ופחד או חוסר שקט, מתרכזות באזור זה. מכירים את הבור הזה? מכירים את ההשפעה שלו על מערכת העיכול? מכירים את הדרך בה הוא מושך בחוטים לא נראים את שרירי הפנים שלנו כלפי מטה ומכריח אותנו להביע עצב?
התחושות הללו הן התוצאה של כיווץ ונעילה של מקלעת השמש. כאשר אנו נחלשים, או חשים מרוקנים ופגועים, סביר להניח שברמה הפיזית נכווץ וננעל את האזור. למעשה, בכך אנו סוגרים את הדלת ומונעים את כניסתה של האנרגיה לאזור, וכשנפסקת זרימה חופשית של אנרגיה יורדת החיות שלנו. זה דומה למים עומדים שהופכים בהדרגה למלוכלכים ומסריחים. מים עומדים, כסימבול לתכנים שבנפש, מייצגים רגשות ותחושות שליליים. אלה מצטברים, ויוצרים עומס בעיקר במרכז הגוף.
כדי לטפל בזה אפשר לבחור בין טיפול קצר
עכשיו שבו לצדו והניחו יד אחת מעל גבי מקלעת השמש שלו. אם אתם ימניים, הניחו את יד ימין. אם אתם שמאליים, הניחו את יד שמאל. אם התבלבלתם, לא נורא. זה גם עובד. המגע צריך להיות מורגש ולא רופף, בעזרת כל שטח כף היד. בשלב הראשון יש רק לגעת ולהתבונן בנשימה של המטופל.
המגע המלא, הנשימה והדמיון עושים את כל העבודה. אתם עוזרים לאדם שאתם מטפלים בו להיטען מחדש באנרגיה טובה. אם תחזרו על התהליך שוב ושוב בעקביות, ההשפעה תהפוך להיות יציבה וקבועה. לימדתם את תת המודע של המטופל להרפות, להרגיע ולהיטען. וגם, לימדתם את עצמכם את אותו השיעור. כל מה שנדרש זו נגיעה אחת רכה וארוכה.
אם תרצו לטפל בעצמכם, כל שיש לעשות הוא לשכב בנוח, להניח יד על מקלעת השמש, לנשום נשימות עמוקות אל עבר מרכז הבטן ולדמיין בעת השאיפה כיצד חדר אור רך ובהיר אל הגוף פנימה. האור ממלא את חלל החזה והגוף כולו. בעת הנשיפה, יפלטו וינוקו מהגוף תחושות העומס וההקלה תגיע בהקדם.
רבות נכתב ונאמר על המגע, ועל האיכות שלו ככלי טיפולי. אתייחס כאן לעובדה שכשאתם נוגעים במטופל שלכם נגיעה מלאה, רכה ומורגשת, אתם מעבירים אליו "מסרים של שלום". אתם אומרים לו שהכול בסדר, שאפשר להירגע, שהוא יכול לעצום את עיניו ולהוריד קצב. להוריד ווליום. מגע מאיכות כזאת משול לחיבוק של אמא, משום שהמגע האנושי מזכיר לנו באופן אינסטינקטיבי את השייכות שלנו. האדם הוא יצור של עדר, ועדרים נוהגים להתחכך זה בזה. גם אנחנו.
בחברה המערבית המודרנית, ככל שזה נשמע מוזר, לא נהוג לגעת. המגע היחידי המקובל הוא בעצם המגע המיני ואיתו יש לנו בעיות מגוונות ומרובות. כשאתם מבקשים מאדם אחר לנשום נשימה איטית ומלאה, אתם בעצם עוזרים לו "לגעת מבפנים". הנשימה העמוקה היא בעצם ליטוף פנימי, סוג נוסף של מגע. נשימה איטית ומודעת מעבירה גם כן מסרים של בטחון. היא מתאימה למנוחה, כלומר למצב של היעדר איום.
כאשר אתם מדמיינים במהלך הטיפול העברה של אנרגיה חיובית, למשל באמצעות אור, אתם עוזרים לעצמכם להמחיש את הכוונות הטובות שלכם, להתמקד בהן ולכוונן כדי למלא ולהרגיע את המטופל שלכם. הדמיון הוא כלי שעוזר לייצר מציאות. אתם בוחרים את המציאות שברצונכם לייצר בטיפול.
הטיפול בגוף-נפש מבוסס על שפה פשוטה, התבוננות פשוטה ופעולות פשוטות. זו שתיארתי כאן היא אחת כזו שמייצגת טוב את העניין. אנשים כמונו, החיים בעולם העירוני המודרני והמערבי, מתקשים לפעמים לסגל לעצמם מחשבה פשוטה ופעולות פשוטות. אם נסיר מעט אבק מן המדפים הנסתרים של הארון הפנימי שבנו, נגלה עולם מלא של יופי. יופי פשוט ואוהב.
פשטות זו, אין משמעותה שטחיות. כשאתם מניחים יד מתוך כוונה לטפל באזור מקלעת השמש של אדם אחר, אתם נוגעים באותו הזמן גם בגופו, בנפשו ובעולמו הרגשי. אם תנקטו בפעולה זו באופן עקבי ותהליכי, הרי שתיצרו דיאלוג ביניכם לבינו בנושאים המשתקפים באזור זה.
אילן ארבל הוא ראש מגמת גוף נפש ודמיון מודרך במכללת מהות לרפואה משלימה בחסות אוניברסיטת בר אילן.
נא להמתין לטעינת התגובות
