FOOD & MOOD: מצב רוח אכיל
הבחירות שלנו במזון משקפות את ההרמוניה המתמשכת עם עצמנו, העולם, הבריאה והאלוהי. ד"ר גבריאל קאזנס על מזון היוצר תודעה שקטה
המסורת היוגית מלמדת אותנו שהתודעה נוצרת מהמזון. האוכל שאנו צורכים נחלק לשלושה: החלק הגס נפלט מהגוף, החלק האמצעי הופך לגוף והתמצית המעודנת הופכת לתודעה. מכאן משתמע שלא ניתן להתעלם מתפקיד המזון בתהליך פיתוח התודעה שלנו.
גם היוגה וגם הקבלה היהודית מציעות מודל להבנת התזונה האופטימלית לחיים רוחניים. באופן מסורתי, היוגה מלמדת אותנו את האחדות, היא מוגדרת כ"איחוד עם האלוהי". כמו ביוגה, גם מטרת הקבלה הינה "דבקות", או איחוד עם האלוהים. אלה הן שתי דרכים מקבילות ליצירת רמת מודעות גבוהה.

לצורך מטרה נעלה זו, היוגה דורשת שליטה והשקטה של התודעה, ולא רק פיתוח גמישות גופנית. בקבלה יש להתקדם מעבר לתודעה אל ה"חכמה" (התובנה הישירה של המציאות הלא דואלית של האלוהים). כפי שכולנו יודעים מהניסיון האישי, קשה מאד לשלוט בתודעה. התודעה יכולה להיכנס למצב של שקט רק כאשר היא טהורה, צלולה ומלאת אנרגיה. אחרת היא נכנסת לדפוס הרגיל של מחשבות, כאוס ורעש פנימי.
לא ניתן לדבר על התודעה במנותק מהגוף. התודעה קשורה באופן עמוק לגוף, ומצבנו הגופני ישפיע באופן מיידי גם על המחשבות שלנו. זו הסיבה שיוגה כוללת טיהור של הגוף הפיזי, כעזר לטיהור התודעה. כמויות האנרגיה האדירות הנדרשות לשם כך מתקבלות דרך תרגולים לפיתוח הפראנה, שהיא אנרגיית החיים.
בעזרת תרגילי פראניאמה (נשימה) שונים נוכל להגיע לרמות עמוקות של חיוניות. המרכיב היסודי של היוגה הינו טיהור וניקוי מרעלים של הגוף, התודעה והפראנה.
גם תורת הקבלה, למרות שהיא מתרכזת יותר בטיהור התודעה, מכירה בצורך בגוף בריא. הבעל שם טוב בספרו "צוואת הריב"ש" כותב: "כאשר
הלכה זאת מדגישה את התובנה המרכזית לגבי חיים רוחניים, לפיה כל מה שאנחנו אוכלים הינו למען חיבור עם האלוהי. הרמב"ם, בהלכות דעת אומר ש"עלינו להימנע מכל אשר פוגע בגוף, ולהרגיל לזה אשר עוזר לגוף להתחזק ולהבריא". משמעה של אימרה זו שאנו צריכים גוף בריא בכדי שיהיה לנו את הכוח לחקות את דרכי הקדושה. ניתן להבין מכתבים עתיקים אלה שככל שאנשים מיטיבים עם עצמם בהקשר של תזונה ואורח חיים, כך גדלה יכולתם מבחינת בריאות, כוח ומשאבים לתרום לאחרים. העיקרון הבסיסי של תזונה רוחנית הינו לאכול ולחיות בצורה כזאת שתגביר ותשמר את יכולתנו להיות בקשר עם האלוהי, בעוד אנו שואפים אל השחרור הרוחני.
הבנה סינרגטית של תזונה היא חלק ממה שנדרש לקיום חיים מקודשים, שלווים והרמוניים בעולם הזה. הגוף, הרגשות, התודעה והנפש ואף הביטויים של תורשה, כולם מושפעים בצורה ניכרת מהמזון שלנו. קלט חושי מאינספור העצמים שמסביבנו, היזון חוזר מהמערכות המוטוריות וחושים אחרים הנמצאים בגוף - כולם משפיעים עלינו בצורות רבות.
רוב אנשי המערב שלומדים את הפילוסופיה היוגית צריכים להתמודד עם עודף הגירויים הפיזיים, הנפשיים והמחשבתיים. זהו המצב של תודעה מופרעת (עמוסת מחשבות ורעש). להבדיל מכך, במצב תודעה מרוכזת ושקטה הגוף, החושים, הפראנה והתודעה כולם מתפקדים יחד בהרמוניה. חיים מקודשים הכוללים תזונה טבעונית, מדיטציה, חיים מאוזנים ואוהבים, שלווים ולא אלימים, עבודה נכונה ושירות אחרים – כל אלה יאפשרו לנו להגיע למצב זה.

ההיסטוריון היווני הרודוטוס ציין שתרבויות צמחוניות ואוכלות דגנים עלו על תרבויות אוכלות בשר באמנויות, במדע וברמת ההתפתחות הרוחנית. תרבויות אוכלות בשר, לטענתו, נטו להיות יותר לוחמניות ולהתאפיין בכעסים, ניכור ותאוות החושים. הוא גם ציין, מאידך, שאוכלי בשר מגלים יותר אומץ ותעוזה.
רודולף שטיינר טען שההתפתחות הרוחנית של האנושות כולה תלויה בעליה במספר הצמחונים בעולם. הוא הרגיש שתזונה מהחי תמנע מאנשים התעניינות בחיים רוחניים. יש הטוענים שאחד הגורמים לדעיכה ונפילה של האימפריה הרומית היה מנהגי הזלילה שאפיינו אותה. יכול להיות שזה נכון גם לגבי צרפת של לפני המהפכה. ארוחת פאר בתקופה של לפני המהפכה יכלה לכלול תשע מנות של בשר שהוכנו ב-22 דרכים שונות.
כאשר מפנים את תשומת לבנו לכך ש-34 מיליון אמריקאים סובלים מהשמנת יתר, אין ספק שזה מבטא את המצב הרוחני של אומה זו. קיימים רמזים שבעת העתיקה ידעו אחוות נזירים על ההשפעה של התזונה על ההתפתחות הרוחנית, ושמרו זאת בסוד, בכדי לשמור על עליונותם ביחס לשאר האוכלוסייה.
המזון שאנו אוכלים הינו יותר מסך רכיביו, או אפילו מהאנרגיה של המזון. אנו גם ניזונים מהמצב הנפשי של מי שגידל את האוכל, קטף אותו, הכין אותו, וגם אוכל אותו. לאוכל שגודל באהבה, נקטף באהבה, הוכן ונאכל באהבה יש איכויות שונות מאוכל זהה שעבר דרך השלבים הללו בצורה אחרת.
אוכל שהוכן באהבה ונאכל באהבה מגדיל את האהבה בקרב מי שאוכל אותו. כאשר האוכל מוכן באהבה, כמנחה לאלוהים, ומתוך המודעות לכך שמי שמכין את האוכל, מי שאוכל אותו, והאוכל עצמו הינם כולם חלק מהאחדות שבאלוהים, הרי שמי שאוכל את המזון יספוג מודעות זו.
המאמר תורגם על ידי דני וולפשטיין ולקוח מתוך ספרו של ד"ר גבריאל קאזנס "תזונה מודעת". ד"ר גבריאל קאזנס יגיע לישראל בתחילת נובמבר ויקיים מפגשים בתל אביב, צום מיצים וסדנת ZERO POINT. לאתר