כמו גן עדן: טיול בין הנופים של סין
בודהיזם הוא אולי ההשפעה התרבותית הזרה החשובה ביותר בהיסטוריה הסינית, ואמנם - אתרי אמנות ופולחן בודהיסטי פזורים בכל רחבי סין, מנאות המדבר עד דרך המשי. יובל פרום היה שם
במחוז סצ'ואן (Sichuan) הפורה והמאוכלס ביותר בסין יש כמה אתרים בודהיסטיים חשובים ביותר. אחד מהם הוא פסל הבודהא בלשאן שהוא הגדול ביותר בעולם (כולל כל הפסלים העומדים, השוכבים והיושבים שלו).
מרכיב חשוב באמונה הבודהיסטית ובתרבות הסינית הוא העלייה לרגל להרים קדושים. אחד מאתרי העלייה לרגל החשובים ביותר בסין הוא הר אמיי-שאן. אתר זה הוא שילוב מרתק של פולחן, מורשת וטבע. בלב יער מלא קופים שוכן מקדש עשרת אלפים השנה "וואן-ניאן סה", בו מקטירים עולי הרגל קטורת לרגלי הבודהא שרוכב על פיל.
בדאזו, עוד אתר עלייה לרגל עתיק יומין, ניתן לחזות בפלאי אמנות, הציור והפיסול הבודהיסטית שהיגרה לכאן מהודו, הביאה עמה סגנונות רבים שהשתלבו באמנות הסינית המקומית ויצרו סינתזה מרתקת של תרבויות.
כבר במחוז סצ'ואן מתחיל המטייל להיחשף לטבע ולנופים של סין. בצ'נגדו, עיר הבירה של המחוז, שוכן מרכז המחקר והרבייה בשבי של חיית הבר המפורסמת ביותר בסין – הפנדה. ביקור במרכז לחקר הפנדה הוא הזדמנות להיחשף מקרוב לעולמה המרתק של בעל חיים זה שבסכנת הכחדה. אדמתו של מחוז סצ'ואן נחשבת לפורה ביותר בסין, ושם נחשף המטייל לנופי שדות האורז הפסטורליים של דרום סין.
מדרום למחוז סצ'ואן שוכן מחוז מעניין נוסף – מחוז יונאן (Yunnan). זוהי חלקת אלוהים יפה ומיוחדת, שפירוש שמה בסינית "הארץ שמדרום לעננים". במחוז זה קיימות 26 קבוצות מיעוטים עם מסורת, מנהגים ותלבושות ססגוניות.
שבט זה קבע את בירתו בעיר העתיקה המשומרת להפליא ליג'יאנג. ללכת לאיבוד בסמטאות האבן העתיקות שלה צריכה להיות שאיפתו של כל מטייל. מחוז יונאן יושב למרגלות הרמה הטיבטית, ודרך נופיו ההרריים והדרמטיים מתחתר לו נהר היאנג-צה בערוצו העמוק והמרשים – "ערוץ דילוג הנמר" (יותר משלושה קילומטרים, מפסגות ההרים ועד לנהר הגועש).
ליד בירת המחוז, קונמינג שמכונה "עיר האביב" על שום אקלימה הנעים, שוכן יער האבן: מבוך של סלעים מחודדים ומשונים שעליהם בני שבט הסאני שחי באיזור רקמו אגדות וסיפורים.
כשממשיכים לכיוון דרום מזרח, הופכים הנופים לפסטרוליים ובו זמנית דרמטיים יותר. בדרום מזרח סין שוכן איזור מדהים ביופיו, בעל תצורות טבע ייחודיות שהפכו לדוגמא המייצגת ביותר של הנוף הסיני – גווילין Guilin. הסינים אומרים שעדיף לחיות בגווילין מאשר להיוולד בגן עדן. בין העיר גווילין לעיירה הציורית יאנגשואו זורם נהר לי. משני צדדיו מתנשאות פסגות מזדקרות ומחודדות, שלא ניתן לראות בשום מקום אחר בעולם.
השיט על נהר לי הוא חוויה בלתי נשכחת, המעניקה תחושה של ענווה מול עצמתו של הטבע, תחושה שהיוותה השראה לציירים סינים רבים אשר תמיד הביעו את קטנות האדם מול הטבע בציוריהם. שיטוט בין כפרי האיזור הוא ממש כמו להלך בתוך ציור סיני שכזה. גם באיזור זה חיים שבטי מיעוטים רבים, והעיקרי שבהם, הג'ואנג, ידוע באילוף קורמורנים לדיג. על הנהר ביאנגשואו תמיד נתקלים בדייגים המיומנים הללו, חבושים בכובע סיני רחב שוליים וחותרים במשוטיהם בשלווה, יחד עם שני קורמורנים צייתנים על כתפם.
משם אפשר להמשיך אל שתי ערים שפתגם סיני עתיק מתאר אותן כך: "בשמיים יש גן עדן, ועל הארץ: האנגז'ואו וסוז'ואו (Hangzhou & Suzhou)". שתי הערים הללו הפכו למרכז תרבותי סיני כאשר נאלצו אצילים סינים רבים לברוח דרומה מאימת פלישות הנוודים מהצפון.
בתקופות אלה פרחה האנגז'ואו והפכה לעיר הגדולה בעולם. באותה תקופה ביקר בה מרקו פולו שתיאר את יופיים של "האגם המערבי" בהאנגז'ואו ושל תעלות המים והגנים הסיניים הקלאסיים בסוז'ואו. חוץ מלמבקר האירופי המפורסם, היו ערים אלו מקור השראה גם למספר רב של משוררים ומטיילים סינים בימי קדם.
אחרי הביקור באיזורים הירוקים, הנחיתה בשנגחאי (Shanghai), העיר השנייה בגודלה בסין ומרכזה הפיננסי, מלמדת את המטייל שסין מעוניינת לחזור למעמדה הטבעי בעולם – "ממלכת המרכז". שנגחאי היא העיר בה התמקמו מעצמות המערב לפני כ-100 שנה, והחלו לנצל את חולשתה של סין אז כדי לעשות רווחים.
העיר נרדמה ל-50 שנות קומוניזם אפור, אך כיום לאחר 30 שנה של רפורמות ופתיחות כלכלית בסין נראה הקומוניזם כהיסטוריה רחוקה. גורדי שחקים נוצצים מזכוכית, אחדים מהם מהגבוהים בעולם, מקשטים את קו הרקיע ולמטה ברחוב נאנג'ינג ה-golden mile של שנגחאי. בין חנויות המותגים צועדים בקדחתנות ברוקרים סינים צעירים, דוגמניות, איילי הון בחליפות ורוכלים ממולחים.
הרובע הסיני העתיק של שנגחאי הפך למדרחוב שוקק חיים, ומעל הגנים הקלאסים של יו-יואן עומדים בנייני משרדים בוהקים. בערב שלפני הטיסה חזרה לארץ, כאשר שנגחאי הופכת לעיר האורות, ניתן לשוטט על טיילת הבונד, כאשר מצד אחד עברה של סין, הבניינים הקולוניאליים המערביים והארכיטקטורה האירופית, ומצד שני קו הרקיע של פו-דונג, המתנשא אל על כמו בסרט מדע בדיוני ומסמל את עתידה של תרבות נפלאה זו.
הכותב הוא מדריך טיולים בחברת עולם אחר
נא להמתין לטעינת התגובות
