כמו לרקוד עם שד: תעלומת השיתוק מתוך שינה
יכול להיות שזה קרה גם לכם: התעוררתם מחלום, אולי כזה שבו אתם עפים או צפים, וגיליתם שאינכם יכולים להזיז את הגוף. בעבר יוחסה התופעה, המכונה שיתוק שינה, למתקפת שדים חולי מין. חוקרים מודרניים מציעים הסבר מעניין
אולי זה קרה גם לכם: התעוררתם מתוך חלום באמצע הלילה, ופשוט לא יכולתם להניע את גופכם. ייתכן אפילו שחוויתם הזיות. ככל שזה מפחיד, מדובר בתופעה שאינה נדירה: 50% מהאוכלוסייה יחוו זאת לפחות פעם אחת בחייהם.
התופעה הזאת ידועה כשיתוק שינה הפולש אל הערות, ולאורך ההיסטוריה היא קיבלה פירושים שונים, דוגמת מתקפה של כוחות האופל, ואף תוארה בדרכים שונות במגוון תרבויות וגם באמנות. בסוף המאה ה- 18, למשל, הצייר ג'ון היינריך פוסלי צייר את "הסיוט" - יצירה שבה נראה שד יושב על גופה של אישה ישנה.
המשותף לכל התיאורים המסורתיים הוא התערבות של כישוף, שד או רוח שלא מאפשרים לאדם הישן לזוז, אולם חוקרים מציעים הסבר חלופי ולא מפחיד במיוחד לתופעה.
ג'וליה סנטומאורו וכריסטופר ס. פרנץ', חוקרי פסיכולוגיה אנומלית מאוניברסיטת גולסמית' בלונדון, פרסמו בכתב העת The Psychologyst מאמר שמנסה להסביר כיצד נוצר שיתוק השינה ואיך הוא מתפרש. הם מצאו עדויות לכך שהשיתוק הוא התפרצות של שלב ה-REM בשינה, שגולש אל מצב הערות. בשלב זה, שזכה לשמו מפני שהוא מתאפיין בתנועות עיניים מהירות (Rapid Eye Movement) מתרחשת החלימה ושרירי הגוף משותקים.
לשיתוק זה מיוחס תפקיד הגנתי, שמונע מהאדם לבצע פיזית, תוך כדי שינה, את מה שהוא עושה בחלומו. לאנשים שנכנסים לשלב ה- REM מיד לאחר שהם נרדמים יש סיכוי גבוה יותר לחוות שיתוק שינה תוך כדי ערות. דוגמאות נוספות למצבים שמגדילים את הסיכון הם עייפות יתר, חוסר שינה ויעפת (ג'טלג).
אחד מחלקיו המרתקים של המאמר דן בפרשנויות להן זוכה התופעה בתרבויות שונות. מכיוון שלעתים קרובות מלווה חוויית השיתוק בהזיות חושיות ובתחושות פחד, איום, מוות, שמחה, כעס או עונג - נקשרו לתופעה הסברים מתחום העל-טבעי. ביפן, למשל, התופעה מכונה קנשיברי (kanashibari) והיא מיוחסת לקסמים שמפעילים האלים. בעבר האמינו שהנזירים יכולים להשתמש בקסמים האלה כדי לשתק אנשים בשנתם. מאוחר יותר החלו להאמין שרוחות רעות גורמות לתופעה.
באירופה של המאות ה-16 עד ה-18 ההסברים לא היו שונים בהרבה: שיתוק השינה נחשב שם למצב שנגרם על ידי מכשפות, שהואשמו בניסיון להטיל אימה על אנשים ישנים שפגעו בהן בדרך כלשהי. ב-1747, במהלך משפט שנערך
לדעת החוקרים, המקרה הזה נשמע כמו אפיזודה של שיתוק שינה, הכוללת הזיות חזותיות של מכשפות בוערות, הזיות מגע אופייניות של לחץ על הגוף והזיות פרופריוצפטיביות – המשפיעות על אופן החישה הפנימי של הגוף במרחב ומחוללות תחושות תעופה או ציפה, ובמקרה הזה נסיעה למרמרוס.
פירוש מקובל מימי הביניים לשיתוק שינה שנחווה בערות הוא שהקורבנות הותקפו על ידי שדים חולי מין. השדים בצורתם הנקבית נקראים סקובוס (succubus) ובצורתם הזכרית אינקובוס (incubus) - מילה המתורגמת לעתים כ"זה שמנפץ". תכונתם העיקרית של שדים אלה היא כפיית יחסי מין על גבר או על אישה ישנים.
החוקרים סנטומאורו ופרנץ' כותבים שאפילו בעידן המודרני במערב, רבים מהסובלים מהתקפות של שיתוק שינה במצב הערות מתפתים להסביר את התופעה כמתקפה לילית של שדים או רוחות, מפני שהם מעדיפים זאת על פני האפשרות שהם "יוצאים מדעתם". יתרה מזאת, החוקרים סבורים שכנראה חלק נכבד מסיפורי הרוחות מקורו במצבים של התקפי שיתוק שינה, שהוא בעצם לא יותר מאשר שיבוש עצבי חולף.
נא להמתין לטעינת התגובות
