מהפיכה רוחנית: עולם חדש
השינוי היחיד שיכול להוביל ליצירתה של חברה חדשה הוא שינוי תודעתי רדיקלי וסוחף ששואף להחזיק בשאלה הרוחנית והפילוסופית הבסיסית והראשונית - מי אני?
כיצד תיראה מהפיכה רוחנית אמיתית? מה התפקיד של אנשי הרוח ביצירתה של חברה אחרת – בריאה ושפויה יותר? האם עבודה רוחנית היא רק זו שכל אדם עושה בינו לבין עצמו או שמא אמורות להיות לה אדוות המתרחבות הלאה לעבר העולם והאנושות כולה?
אדם שמקדיש את חייו לשחרור מעולם המחשבה הכובל - באופן טבעי יזכה להצצות לתוך הוויה ריקה שאין בה שניים, ריקות שהיא הקרקע העמוקה ביותר של קיומנו, היא נצחית, נטולת חלוקות, מתקיימת מעבר לצורה, לזמן ולמרחב – ובמובן הזה הכל מופיע בתוכה.
הבעיות, האתגרים והקשיים שבהם אנו צופים בחדשות או בעיתונים בהכרח נובעים מהתפישה הדואלית שלנו את המציאות. גבר מכה אישה - כי הוא רואה אותה שונה ממנו, יהודי יהרוג ערבי מאותה סיבה ממש, ורוב תושבי העולם ימשיכו להתעלם מהחשיבות של מיחזור ודאגה לטבע משום שהם בטוחים שהם והטבע – לא קשורים זה לזה בשום צורה משמעותית.
אין שום דרך לתפוש את האחדות שאנחנו - ללא עבודה רוחנית עמוקה שיש לה רק מטרה אחת והיא התמזגות עם הכל. לאורך כל שנות קיומה של האנושות היתה המטרה הנעלית הזו מנת חלקם של יחידים – חלקם ידועים כמורים הגדולים שלנו כמו גאוטמה הבודהה, ראמנה מהרישי, ישוע, משה, סוקרטס ועוד.
חלקם נותר לא מוכר או ידוע, משום שכאשר אדם מקדיש את חייו לויתור המתמיד על קיומו הנפרד, ייעודו והגשמתו בגוף ייחודיים ושונים מאדם לאדם. ישנם מורים שנועדו לכתוב וללמד בפומבי, אחרים חיים במערות נסתרות בבידוד מוחלט, מהם שמקימים משפחה ועוד. צורות החיים המגוונות אינן פוסחות על אף אדם בקיום המופלא הזה – אולם זוהי רק החזות החיצונית של אלה שנועדו לשנות את התודעה האנושית מן היסוד, או לפחות לעורר את הדחף לשינוי שכזה אצל מי שבשל ונועד לכך.
ננסה להדגים את המשמעות של תפישה אחדותית ולו בצורה מנטלית בשלב הראשון – נניח שאני מנהיגה של מדינה כלשהי, כל עוד אני חיה בהזדהות מוחלטת עם עולם המחשבה, הרגש והתחושה – הרי שאני שק מהלך של זיכרונות וטראומות שעברו על העם שלי, יש בי תחושות של זעם וטינה כלפי עמים אחרים שפגעו בי בעבר, כל אלה משפיעים עליי בכל רגע, ולמעשה כל תהליך קבלת ההחלטות שלי מושפע ונובע רק מן העבר!!!
והעבר הוא אוסף של כאוס מחשבתי, רעיונות סותרים והרבה מאד רגשות מבעבעים של כעס, אכזבה וכאב. מתוך כך, באופן טבעי, כל החלטה שאקבל כאותה מנהיגה ומובילה חברתית בהכרח מתבססת על כל מה שאני כבר יודעת, ואינה כוללת מפגש ישיר שלי עם המציאות.
נניח שאני נפגשת עם מנהיג מדינה שכנה - אני מגיעה למפגש עם אוסף התפישות שיש לי לגביו. מפגש אמיתי לא באמת קורה. תודעה מותנית וישנה אחת פוגשת תודעה מותנית וישנה אחרת – ושתיהן מנסות לברוא עולם חדש. זה לא יכול להצליח - תודעה ישנה, יכולה רק לשחזר את העבר, היא אינה פתוחה לשום דבר חדש, כי היא לא מכירה את עצמה מעבר למחשבות - היא עבשה, רוויה לעייפה בקונספטים, התרחשויות ומניפולציות שמופעלות כלפיה מכל עבר.
לכן, המנהיגים שלנו בארץ ובעולם, הפוליטיים וגם אלה החברתיים שרוצים בכל לבם לתקן עולם יתקשו לעשות זאת. השינוי היחיד שיכול להוביל ליצירתה של חברה חדשה הוא שינוי תודעתי
האם אני יהודיה? אישה? מובילה חברתית? תלמידה רוחנית? מי אני באמת? רק לאחר שאנקה כל תפישה עצמית ואשאר עירומה כריקות עצמה, רק אז השאלה - מה הצעד הבא לבנייתה של חברה חדשה - תוכל להיות נבט אמיתי מלא תקוה לחיים חדשים.
האחריות של מי שהציץ - ולו לרגע אחד לתוך עצמיותו האמיתית - כלפי העולם והאנושות כולה היא טוטאלית. כי הוא יודע את האמת. הוא יודע שאין אחר. יש רק אותו. בתור האחד – פתרונות חדשים עשויים להיוולד, רעיונות רעננים, כי הכל אפשרי במרחב האינסופי של האינטליגנציה עצמה.
שי טובלי מציע בספרו "ספר הסתרים" הבחנה בין דרגות התפתחות התודעה האפשריות לאדם – חשוב לציין שהוא מבחין בין שינוי להתפתחות. שינוי לפי השגתו הוא הדבר המרכזי שבו רוב בני האדם עוסקים, והוא מאפשר לנו לפעול ולהגיב בצורות חדשות מתוך התנסויות החיים שלנו, הבנה את עצמנו טוב יותר, רצון להיות בני אדם טובים וחיוביים יותר וכדומה - אולם רמת הזיהוי העצמית שלנו נותרת זהה בתהליכי שינוי.
התפתחות, לעומת זאת, מתוארת על ידו כקפיצה קוואנטית לא ליניארית שהשלב הראשון שלה הוא המעבר לתפישה "אני לא הגוף הפיזי", ואז באופן טבעי כבר אין הזדהות עם כל עולם המחשבה, הרגש והתחושה הכרוכים בהזדהות עם גוף פיזי.
בשלב הזה, אנחנו הופכים להיות חלק מהיקום, ונולדים כישות רוחנית עצמאית. השלב השני בסולם התפתחות זה הוא הזדהות מוחלטת עם היקום כולו – "אני היקום"; השלב השלישי כולל הזדהות עם אינטליגנציית הבריאה עצמה; השלב הרביעי "אני מודעות אינסופית" נטולת כל מושא התייחסות והשלב החמישי והעמוק מכולם הוא זיהוי כהוויה – כמקור הבריאה, מקור האחדות ומקור האינטליגנציה.
מרחיקת לכת ככל שתהיה ההגות בשלב הזיהוי הבלתי נתפשים שהוצגו כאן – חשוב שנזכור שנכון להיום רמת הזיהוי העצמית של רובנו ככולנו היא "אני הגוף" – וזה אומר שאנחנו מושפעים בכל רגע נתון מכל מה שאספנו בחיים אלה ובחיים קודמים כדעות, חוויות ורעיונות – ולמעשה אנחנו פוגשים את החיים ממוסכים על ידי אישיותנו המותנית. ברור שבמצב הזה לא נוכל להקים חברה חדשה, לשנות עולם או ליצור השפעה אמיתית לעבר בריאתה של אנושות חדשה.
אלדוס האקסלי (1894 - 1963) הוגה דעות רדיקלי וסופר בריטי מתאר בספרו "אי" חברה אוטופית שהעיקרון הבסיסי שמנחה את קיומה הוא עיקרון ההארה הרוחנית. הוא כותב שם "פטריוטיזם אינו מספיק. אך שום דבר אחר אינו מספיק, גם. המדע אינו מספיק, הדת אינה מספיקה, אמנות אינה מספיקה, פוליטיקה וכלכלה אינן מספיקות, גם לא אהבה, גם לא חובה, גם לא פעולה, ולא חשוב כמה נטולת פניות תהיה, גם לא התעמקות, ולא חשוב כמה שמימית תהיה.
מאומה פחות מן הכול לא באמת יספיק". דרך התיאור של אותו עולם חדש – האקסלי מעביר ביקורת חברתית ותרבותית חריפה – לא רק על הטכנולוגיה, התיעוש, המדע וההנדסה הגנטית אלא, בעיקר על הבעייתיות של ההכרה השכלית, מה שרוב המורים הרוחניים קוראים לו "המיינד" או "המחשבה". הוא קרא לתיקון עולם מתוך התנגדות למסורת הרציונאלית, הפילוסופית, הדתית-ממסדית. לדעתו מסורות אלה משעבדות את בני האדם דרך הרעיונות הכובלים שלהן, כך שהאנשים מזוהים עם אוסף תפישות שאינן שלהם כלל וכלל.
אז האם זה אפשרי? האם נצליח לברוא עולם חדש, כזה שבו שחרור וחופש מעולם המחשבה הם אבני יסוד ומובילי דרך ביצירתו? אינני יודעת. אני יודעת שכאשר כל אחד מאיתנו יסכים לבחון בכנות את המקור העמוק ביותר לכל הקונפליקטים בחייו האישיים והחברתיים - ההכרה בדחף לחקור וללמוד מה נמצא מעבר לעולם המחשבה עשויה להתעורר ולהנחות בכל רגע מחדש כיצד נוכל לבטא את אחריותנו הקולקטיבית על הכל ועל כולם.
לאתר של דורית בר אימון אישי
מבצע 1+1 על כל הקורסים להתפתחות אישית ורוחנית בהנחיית דורית בר עד 10/10
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם