ראשי » סגנון » אופנה ועיצוב » עיצוב ואדריכלות

מעבר לפינה עם עידית טפרסון

היא לא אוהבת בתים שהם חדר תצוגה למסעות של בעליהם ואת הבית החדש שאליו עברה אחרי הגירושים היא עיצבה עם ריח של חופש ובישולי. עידית טפרסון ‭,50‬ שחקנית, חיה בהרצליה

ליאור זאבי | 25/8/2009 12:59

פינה אהובה: אני אוהבת את הבית הזה על כל פינותיו. עברתי אליו לפני שלוש שנים, כשהתגרשתי, והוא מסמל את החופש וההתחלה החדשה שלי. בסלון יש קיר־חלון ענק ומצדו האחר ספרייה, שאני אוהבת לשבת לידה ולהסתכל על הגינה. אני אוהבת גם את פינת המחשב המבולגנת, את חדר השינה ואת הפרגולה בחצר - את כל הבית.

עיצוב הבית: יש לי בעיה עם בתים שהם יותר מדי מעוצבים, אני לא אוהבת להרגיש בתערוכה. קשה לי גם עם בתים שהם חדר תצוגה למסעות של בעליהם, זה עושה לי אנטי. אני אוהבת בית שחיים בו.

אחריות: הבן שלי הוא אוטיסט בתפקוד גבוה, לכן חיה איתנו בחורה פיליפינית שמסייעת לו. הוא אוהב כביסה, ואנחנו מקפלים ביחד והוא מסדר בארונות. הטיפול בכלב ובחתולים נופל עליי, ואני בכלל הייתי בן אדם כלבי, עד שעלמה, בתי האהובה, שיגעה אותי להביא חתול.

הכי חשוב: בית עם אנשים, זיקה, ספרים, בעלי חיים וריח בישולים.

הבית הראשון שלי: נולדתי ברמת גן בבית של סבי וסבתי, וכשהייתי בת שלוש, הוריי עברו לכפר שמריהו. זה היה אז מקום נידח, כמו ללכת לגור במדבר. המגרש עלה גרושים, וכדי לבנות את הבית הם פירקו את האבן הירושלמית מהבית של סבי וסבתי. זה היה בית מופלא, היחיד על הגבעה, מסביב שדות, כבישי עפר ומלא כלבים.

עידית טפרסון משחקת בימים אלו בהצגה "שעה יפה ליוגה‭,"‬ הבימה