ההמבורגר המהורהר ממסעדת וולפגנג
בתוך ארמון עשוי מקרטון, נחה לה קציצה מהורהרת. זה היה המבורגר שהוזמן ממסעדת וולפגנג והגיע כשהוא מכוסה ברצועות בייקון ובגבינת אמנטל, ועטוף בהר של קופסאות קרטון
צלצול הטלפון במסעדה מוזר: שני צלצולים רצופים ואחר כך הפוגה, שני צלצולים רצופים והפוגה. כעבור כמה רגעים בחור כבן עשרים מרים את השפופרת. הוא נשמע מעט חולה. קולו נעים, מחוספס מעט. הוא שומע משהו ברקע, ואני שואל מה. "קריד", הוא עונה, ולא מבזבז זמן: הוא מתחיל לראיין אותי ולרשום את פרטי ההזמנה לצליליהם. זה בסדר, בשלב הזה אני עדיין לא יודע איך הם נראים.
מתברר שבמסגרת העסקית מגיעה לי גם שתייה. אני מתלבט בקול רם, ולבסוף בוחר בקולה. "קולה?" קורא הטלפן, "קיבלת!" גישתו החיובית מרוממת מעט את רוחי אחרי תקרית החשופית. אחר כך, כשאמסור לו את מספר כרטיס האשראי הוא יאמר "כן" קשוב ומתעניין אחרי כל ארבע ספרות. לפני ארבע הספרות האחרונות יאמר "המממ המממ".
לא חולפת לה חצי שעה והאינטרקום מצלצל. אני פותח את הדלת. בחור גבוה, חיוור וארוך פנים עולה לעומתי במדרגות. יש לו זקן קצר, בהיר, שנראה רך. הוא לובש ז'קט צמר אפור, וקסדה חדשה, לבנה, תחובה מתחת לזרועו. הוא
אני קורא ליוני. הוא בינתיים ניסה לשכנע את החשופית לעלות על פיסת נייר כדי לזרוק אותה מהחלון. זה לא קרה. טעות טראגית גרמה לו להוריד אותה בשירותים. אנחנו מתיישבים אצל השולחן באווירה מדוכדכת בשל ההרג הלא צפוי. פותחים בוולפגנג ספיישל. בזמן האחרון, עם כל משלוח, מתמלא הבית בקרטונים מעוצבים. גם ההמבורגר מהמשלוח הקרוי וולפנייט שוכן בתוך ארמון בזבזני מקרטון. זו קופסה עבה שלאחר שמסירים את המכסה שלה, נפרסת על השולחן כלוח מונופול שאמור לשמש כצלחת. זה לא באמת קורה, שכן מיצי ההמבורגר דלפו על שני צדיה.
במרכז הקופסה יש עוד קופסה, שבתוכה אני מוצא את הקציצה, מופרדת בפיסת קרטון נוספת מהירקות – חסה, עגבניה, בצל ומלפפון חמוץ. הקציצה, העשויה מבשר טלה מעורב בבקר, מכוסה בגבינת אמנטל מותכת וברצועות של בייקון. המראה מפעים. אני פונה להרכבת המנה: מורח על הלחמניה הקלויה את המיונז בניחוח שום, מניח את הירקות ואת הקציצה, סוגר וחוצה לשניים.
אנחנו טועמים. ביקשתי את הקציצה במידת עשייה מדיום, והתוצאה עסיסית מאוד. העסיס זורם לי על האצבעות. טעמו חרוך. הגבינה והבייקון מוסיפים רבדים מעושנים משלהם, והירקות שומרים על כל העסק חי. אני מלקק את האצבעות. מוזר. יש לי טעם של בשר צלוי.
אנחנו ממשיכים בוולפגנג טלה ובקר. גם הקציצה הזו הגיעה עטופה בתועפות של קרטון. אבל בניגוד לחברתה היא נראית מהורהרת מעט. פניה – פני ירח. אני מרכיב את המנה, מקפיד למרוח את הלחמניה בהרבה חרדל, מעט מיונז ומעט קטשופ, שהגיעו עם המשלוח (כולם תוצרת היינץ ובכמויות נדיבות), וחוצה לשניים.
אנחנו מקנחים בצ'יפס שהגיע עם ארוחת הוולפגנג ספיישל. הוא נח בתוך אריזת קרטון מאווררת ששמרה על פריכותו. הוא מהזן הדק. הוא מלוח. אנחנו אוכלים אותו בהנאה.
"אתה יודע", אני אומר ליוני, "אתמול היה היום הכי קצר בשנה".
"אני יודע", הוא עונה.
חשבון:
המבורגר בקר וטלה 38 שקלים
ארוחת ספיישל וולפגנג (המבורגר בקר וטלה + צ'יפס + שתייה) 59 שקל
סה"כ 97 שקל.
וולפגנג, לילינבלום 40 תל-אביב. טל. 03-517-7155
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם