מי רוצה תה? שרי אנסקי מקררת את העניינים
תירגעו, אפשר לשתות תה ביולי. פשוט כדאי שהוא יהיה קר. איך מכינים כזה? יש תורה שלמה. יש תה קר על חלב, תה קר על מים מינרלים, מסוננים ואפילו תה על סודה
אלא מה, אף פעם לא יוצא לי תה טוב, רענן, צלול ובעל הטעם המעורר והמיוחד שהייתי מצפה למצוא בתה קר נהדר. חשבתי שכיוון שעכשיו כבר יולי, כדאי שאלמד איך להכין תה קר מושלם ואשתף אתכם. ממש ליד ביתי התל אביבי נפתחה חנות תה מקסימה. כשנכנסתי אליה היה נדמה לי שהגעתי לאירופה. הגישו לי לטעימה תה קר שעשוי מתערובת שנקראת "תה הפילגשים", שעשוי מעלי תה ירוק ושחור בתוספת ניחוחות של יסמין, אורכידאה, ורדים, נענע ומנטה. צבעו הזכיר דובדבן לפני שהבשיל. לגמתי והתאהבתי. מיד רכשתי מאה גרם ממנו והתעניינתי בתערובות הנוספות, שעל פי ראשל וצ'רלס פגין, בעלי החנות, מתאימות בניחוח מרכיביהם להכנת תה קר.
חנותם היא הסניף ה-25 של רשת "PALAIS DES THES LE" האירופית . בני הזוג התאהבו בתה בעת שנכנסו לחנות הרשת בבריסל ולפני שעלו לארץ נרשמו ללימודי תה בבית הספר "ל'אקול די תה" בפריז, שם למדו להבדיל בין זני התה באזורים השונים בעולם. על האריזות יש הנחיות לגבי טמפרטורת המים לחולטים ומשך זמן החליטה. דעתם כדעתי - כל סוג תה יכול לשמש להכנה קר, אם כי נהוג להעדיף להכינו מתערובות פירותיות. בחנותם יש אינספור תערובות מבושמות מסין, יפן, סרי לנקה, אפריקה, קווקז, אירן, הודו וארצות נוספות, בתוספת עלי ורדים, יסמין, לוונדר, פירות הדר, אפרסק צהוב ואחרים.
כשיצאתי מחנות התה עם השקיות לא הבנתי איך בבת אחת, נזרקתי ממסע קסום בעולם התה אל דיזנגוף פינת גורדון, שארמון התה מתחלק בין שניהם שווה בשווה. ידוע שטעמים נחלשים כשהם מתקררים, אך בניסיונות שערכתי בבית, למדתי שבתה זה להפך. תה חם עם מים מהברז יכול לצאת ממש טעים, אבל בתה קר טעמי הלוואי של מי הברז מאוד מודגשים. הוא גם יוצא עכור בדיוק כפי שיוצאות גם קוביות הקרח שעושים ממי הברז.
כיוון שהחום מוציא מהתה את המרירות, שאלתי את עצמי כמה זמן יש לחלוט את התה. איך חולטים אותו? בכמה תה משתמשים? האם שקית או כפית תה בתפזורת מתאימה להכנת ליטר של תה, או שיש להשתמש בשש שקיות או שמונה כפיות כדי שהמים יקבלו טעם תה של ממש? האם נכון להשאיר את התה במים לשלוש דקות? לשעה? ללילה שלם? האם כדאי להשתמש בשקיות או בתערובת תה איכותית? האם יש לקרר את התה מחוץ למקרר באיטיות לפני שמצננים אותו, או לעשות זאת בבת אחת בעזרת קוביות קרח?
עברתי על עשרות מתכונים ולמדתי שהדרך שנחשבת לטובה ביותר להכנת תה קר, היא השריית העלים (במים מסוננים או במים מינרליים) בטמפרטורת החדר. כיוון שלא מרתיחים את המים נמנעת עכירות, והוא מתקבל חזק וצלול. יש הנוהגים להכין בקנקן או צנצנת שקופים ומעמידים אותם
בשלב הבא מדללים בקרח ומים קרים (מסוננים או מינרליים) לדרגת החוזק שאתם מעדיפים. יש הטוענים ששימוש במי סודה תוססים ישחרר את הטעמים הרעננים מהעלים באופן מושלם, והתה ייצא צלול ומבריק יותר מזה שעשוי עם מים מסוננים או מינרליים. התוצאה אינה תה תוסס עם גזים (הם משתחררים בתהליך החימום עם התה). אבל שוב, בשום אופן לא בהרתחה מלאה.
התחלתי בניסיונות עם שקיות תה רגיל שקונים בכל סופרמרקט. זה נראה מוזר להשרות תה בסיר עם סודה קופצנית. על האש, השקיות מתנפחות ובועות הסודה מבעבעות סביבן בעליצות עד שהן מתפוגגות. לא מביאים לרתיחה. משך החליטה הוא כעשר דקות. מסירים מהאש. מחכים שלוש-חמש דקות נוספות לפני שמוציאים את השקיות. עכשיו, בבת אחת, מוסיפים ארבע-חמש כוסות קוביות קרח והתה מוכן. האם להמתיק את התה? זו שאלה שתלויה בטעמכם או במגבלות הדיאטה שלכם. בדרך כלל אני מעדיפה אותו ללא כל תוספת מתיקות.
שמתי לב שטיפת מתיקות מחזקת את הארומה שלו ואפילו מחדדת את הצבע שלו, אך לא מתקנת את מרירותו - להפך. לדעתי, לתה שחור טעים להוסיף לא יותר מכף סוכר. אם אתם אוהבים תה מתוק, כמובן, אתם יכולים להוסיף גם שש כפות. משתמשים בסוכר לבן או סוכר קנים (עדיף). דבש מעכיר ומתחרה בטעם התה. מעבר לכך, שימו לב: אנחנו לא בעניין של חליטות צמחים אלא בעניין של תה.
לתה נעים להוסיף לימון או עלי נענע, לואיזה, למון גראס ואפילו עלים אחדים של גרניום ריחני, ג' ינג'ר טרי ואף שתיים-ארבע טיפות יוזו, כדי להעניק לתה טעם אקזוטי. מצד שני, כל אלה מטשטשים את טעם עלי התה. עם זאת, הייתי מוכרחה לנסות להכין בארץ תה קר ומתוק בחלב כמו שאהבתי ללגום בתאילנד.
מכינים אותו מתה שחור חזק בתוספת סוכר, חלב משומר וקרח גרוס. הכנתו היא טקס ריקוד. המוכר מרחיק את הקנקן תוך כדי מזיגה עד למקסימום מרחק מהספל. מתקרב ושוב מרחיק את הקנקן לגובה רב בלי לאבד טיפה. מתקבל תה מוקצף, כמעט קפוא, מתוק, טעים ומעורר געגועים עד מאוד. הנה, עשיתי כמוהו - ויצא לי מוקצף וטעים מאוד. אבל בבית אפשר להקציף את התה בקנקן בעזרת מקצפת במקום כל הריקודים האלו.
החומרים:
5 שקיות תה
4 כוסות סודה מבקבוק
4 כוסות גדושות קוביות קרח - רצוי קנויות כי הן שקופות לגמרי. קרח נוסף - להגשה
סוכר - לא הכרחי
פרוסות לימון - לא הכרחי
עלי נענע, או לואיזה, או עלים רעננים אחרים
ההכנה:
1. מוזגים את מי הסודה לסיר נירוסטה נקי מאוד שבתוכו גם שקיות התה. מחממים על אש בינונית ומדי פעם מערבבים כדי לשחרר את הגזים, עד שהם מתפוגגים ובועות קטנות אחדות צצות מסביב לדופנות או תחתית הסיר (כלומר, זו עדיין לא רתיחה מלאה). זה צריך לקחת בערך עשר דקות, וחשוב להנמיך את האש במידת הצורך. רתיחה של שנייה אחת והטעם ייצא רע (ניסיתי!)
2. מסירים מהאש ומחכים בדיוק שלוש דקות לפני שמוציאים את השקיות. נזהרים לא להאריך בזמן, כי התה ייצא מר. ריכוז התה הוא עדיין כפול. אם אוהבים תה מתוק מוסיפים, בין כף לשש כפות סוכר ומערבבים עד שהוא נמס. מוסי? פים את קוביות הקרח, מערבבים עד שגם הקרח נמס, מכסים ומכניסים למקרר או מגישים בכוסות מלאות בקרח בתוספת עלים ולימון.
* טעם התיבול בעלי נענע או פרוסות ג' ינג'ר מודגש יותר כשמצרפים אותם לחימום במי הסודה יחד עם התה ומסננים אותם במשותף.
* ניתן להכין באותו אופן גם תה בתפזורת. לתמצית הבסיסית משתמשים בשמונה כפיות על ארבע כוסות מי סודה. מוסיפים פרוסות לימון רק בזמן שמגישים או בכוס או מעליו, אחרת המרירות של הקליפה שלו יכולה להשתלט על הטעם.
* את מי הסודה ניתן להחליף במים מסו? ננים או מינרליים. שימו לב, ניסיתי להרתיח את התה עם המים, חצי דקה הספיקה כדי שייצא הכי מר וגרוע מכל הניסיונות.
החומרים:
8 כפיות תה משובח בתפזורת - ירוק או שחור
מים מסוננים או מינרליים בטמפרטורת החדר
קוביות קרח (קנויות צלולות)
ההכנה:
1. שמים את העלים בקנקן או בצנצנת ויוצקים עליהם ליטר (ארבע כוסות) מים בטמפרטורת החדר. מעמידים בטמפרטורת החדר או באור ומכסים או לא - כל זה לא משנה. עלי תה ירוק משרים כך במשך 30 דקות. זמן ממושך יותר מוציא מהעלים מרירות פחות נעימה. תה שחור זקוק להשריה של שעה.
2. מסננים את העלים מהמים לקנקן. מוסיפים קוביות קרח ומים קרים עד שמתקבל הטעם שאתם אוהבים.
* "מתוק" זה שאלה של טעם. אפשר להוסיף למים כף סוכר בתהליך ההשריה, או להמיס סוכר במים חמים, לצנן ולדלל את המשקה לסיום לפי הטעם.
* שימו לב, נשארים עם הרבה עלים, אבל חליטה שנייה, גם אם היא ממושכת יותר (אפילו ללילה), מניבה תה טעים קצת פחות. כשניסיתי להשתמש לחליטה במים קרים לגמרי והכנסתי למקרר למשך שמונה שעות הלילה, סיננתי וגיליתי שהתוצאה היא תה צלול לגמרי - אבל בטעם חלש.
החומרים:
תה שחור - חמש שקיות (למשל של צ'אי של ויסוצקי), או שמונה כפיות בתפזורת (למשל ארל גריי)
חלב משומר ממותק בשפופרת או בקופסה סוכר - לא הכרחי
מים מסוננים או מינרליים
קרח גרוס
ההכנה:
1. חולטים את עלי התה או השקיות בשתי כוסות מים כמעט רותחים (כ-80-90 מעלות) במשך 10-13 דקות. בזמן שהתה עומד במים, מרסקים קוביות קרח במעבד מזון. לא נורא אם הן לא ממש הופכות לרסק. מעבירים את הקרח לכוסות.
2. מסננים את התה לקנקן עם פייה ומוסיפים לו תוך כדי ערבוב מהחלב המשומר - מינימום ארבע כפות, בתוספת כשתי כפות סוכר (אם רוצים) ומערבבים. טועמים ומדללים בהדרגה בכחצי כוס מים קרים או חלב טרי (לוקחים בחשבון שהתה ידולל במי הקרח בכוס ושהוא צריך להיות חזק ומתוק)
3. עכשיו כדאי למזוג את התה לכוסות עם הקרח תוך כדי הגבהת הקנקן או להקציף במקצפת.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם