חלום יפני: מסעדת יקיניקו טנקה חוגגת עשור

יש מסעדות שיטיסו אתכם אל עולם שלם של טעמים שלא הכרתם. כל מה שצריך זה להיכנס לתא הפרטי, לחלוץ נעליים, ולהמתין בהתרגשות לעשרות מנות קטנות בטעמים שמעולם לא טעמתם

יעל פז-מלמד | 14/9/2010 11:11 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
יש אנשים שחולמים לטוס יום אחד לביקור ביפן. יש כאלו, כמובן, שביקרו שם, ואפילו ישנם מי שאחרי ביקור אחד שבו ונסעו, מאוהבים לחלוטין במדינה ההיא. אני, אם להודות על האמת, מעולם לא השתייכתי לאף אחת מהקבוצות הללו. יפן ותרבותה העשירה מעולם לא היוו עבורי מחוז חפץ, גם אחרי ששמעתי סיפורים נלהבים ממי שהיו בה ונשבו בקסמה. המינימליזם, שהוא גולת הכותרת של האסתטיקה היפנית על כל גווניה, אינו מדבר אליי, ותמיד אעדיף נסיעה לצרפת או איטליה או ספרד, על פני נסיעה ליפן. כמובן שכל זה אינו מתייחס לחלק מהאופנאים היפנים הגדולים. בחלומות שלי כן מופיעה האפשרות שיום אחד ארכוש לעצמי בגד של איסי מיאקי, וכמובן את כל הקרמים הנפלאים של שיסיידו.

אבל באותו ערב, אחרי שחלצנו את נעלינו, נכנסנו אל תוך התא הפרטי שלנו המוסתר מעין כל באמצעות מחיצות מנייר אורז, התיישבנו בנוחות על הספסלים הרכים והנמוכים, אחרי שבועז שם לכל אחד מאתנו משענת לגב - התחלתי לשנות את דעתי ולהבין שגם כדי לחלום צריך קודם להכיר את מושא החלומות.

כל זה קרה במסעדה בשם "יקיניקו טנקה", שהבעלים והשף שלה הוא בחור בשם עופר חרמוני, שחי שנים רבות ביפן, למד במשך שש שנים בישול יפני בטובים ובגדולים שבמוסדות האוכל הזה, וחזר ארצה עם החלטה להקים כאן מסעדה יפנית כהלכתה. כמו המסעדות שבהן אוכלים היפנים.
עופר בחר ללכת על מטבח ה"יקיניקו", שזה מטבח מאוד פופולרי שם, ומבוסס על תרבות האוכל היפנית-קוראנית. בועז, המלצר האדיב והבקיא מאוד שלנו, מסביר שבכל שכונה יפנית ישנה לפחות מסעדה אחת בסגנון היקיניקו, והיפנים, על משפחותיהם, נוהגים לאכול בה כדבר שבשגרה.

נקדים ונאמר שאת החוויה של הערב ב"יקיניקו טנקה" קשה יהיה לשכוח. ב-20:30 בערב נכנסנו לתא הפרטי שלנו, הדלת נסגרה מאחורינו, המזגן צינן, מערכת שאיבת הריח המשוכללת השאירה את האוויר צלול ונקי כל הזמן, וכשיצאנו משם כעבור ארבע שעות וחזרנו לנעול את נעלינו, חשנו כמי ששבים אל העולם האמיתי, אחרי שברחנו ממנו הכי רחוק שאפשר. מעבר לאוכל שהיה נפלא, אחר, בלתי מוכר לאיש מאתנו, הייתה החוויה של הערב כולו עוצמתית ומרתקת, כשבכל כמה דקות נחתה על השולחן עוד מנה מסקרנת וטעימה להפליא, ועוד אחת ועוד אחת.
צילום: יח''צ
יקיניקו טנקה. אחרי כמה שעות, תצאו לעולם חדשים ורעננים צילום: יח''צ
בלי סושי או סשימי

מראש נאמר לנו שמדובר במסעדה יפנית שאין בה לא סושי ולא סשימי ולא שום רול שאנחנו מכירים ממסעדות יפניות אחרות. האמת, קצת נבהלנו. אם אין את כל הדברים הללו, מה כן הם מגישים? אחרי עשרות מנות קטנות, עשרות גניחות של אושר והנאה ולא פחות מחמישה סוגי סאקה - היין היפני העשוי מאורז - הבנו שבעצם לא ידענו עד היום כלום לגבי האוכל היפני האמיתי. זהירות! אחרי שיודעים רוצים מזה עוד ועוד.

לפני שנצא לדרך הטעמים והמראות והריחות חשוב להבהיר שבשר הדגל של המסעדה הוא בשר הקובו, ששווה את משקלו בזהב. מדובר בבשר, שכמותו יש רק ביפן, של פרות מיוחדות שמקבלות במהלך חייהן טיפול מלכותי של ממש ובשרן נחשב הטוב ביותר בעולם, וכך גם מחירן. מחיר של סטייק קובו במסעדות בניו יורק יכול להגיע למאות דולרים, ורבים עולים לרגל כדי לזכות ולאכול

אחד כזה.
המחיר הרגיל של 250 גרם קובו סטייק מקומי וקובו סטייק יפני ב"יקיניקו" הוא 220 שקל. אלא שעכשיו, לרגל חגיגות העשור למסעדה, מגישים שם ארוחה בת עשר מנות, הכוללת גם את הקובו סטייק, תמורת 200 שקלים לאדם. כמובן שזה לא זול, כמובן שרבים אינם יכולים להרשות לעצמם (תשובה מראש לטוקבקיסטים), אבל מי שיכול, או מי שרוצה לחגוג משהו מיוחד באמת, זה הזמן לרוץ למקום הזה, להתכנס באחד מששת התאים של המסעדה, שבנויה כולה רק מתאים פרטיים, ולהתענג על ארוחה נפלאה עם מיטב חומרי הגלם האפשריים, הכוללים הרבה מאוד פירות ים בסגנונות שונים, בשרים ומנות צמחוניות. אם הולכים על השיטה שאנחנו חגגנו בה, וכל אחד מזמין לעצמו עשר מנות שונות, מתחיל מצעד מנות שאחרי זמן מה פשוט מפסיקים לספור, ורק רצים קדימה עם הפליאה וההנאה.

צילום: יח''צ
סושי לא תמצאו פה צילום: יח''צ
מסביב לגריל

לכל מנה מתלווה הרוטב המיוחד שלה, מעשה ידיו של עופר, שהוא כישרון אדיר בתחום הבישול היפני, שאחרי שמכירים אותו כמה דקות לומדים גם על צניעותו הגדולה, ובעיקר על מחויבותו המוחלטת לבישול היפני ולשיטות ההגשה לו.

כמו כל ארוחת יקיניקו יפנית מסורתית, נפתחת הארוחה במנות קטנות כמו פטריות שיטאקה ברוטב סאטה, סלט הבית ברוטב מיוחד, טופו בטמפורה עם פטריות שיטאקה יפניות, קלמרי או שרימפס בטמפורה, נתחי טונה אדומה צרובים, בלינצ'ס יפני עם פירות ים וירקות, שלא מזכיר בכלל את הבלינצ'ס שאנחנו מכירים וכולי וכולי. לכל אחת מהמנות רוטב משלה, ומדהים לראות איך עשרות רטבים שונים זה מזה.

אחרי שסיימנו את הראשונות, והחיך היה רענן כאילו רק התחלנו, הדליק בועז את הגריל הקטן במרכז השולחן, שקוע בתוך בור קטן, והחגיגה נמשכה. משמעות השם "יקניקו" הוא צליית בשר על האש. הגריל היפני המיוחד, מתאפיין בצלייה שאינה מעלה עשן או ריח.

צילום: יח''צ
עוד מנה מרהיבה של יקיניקו טנקה צילום: יח''צ

וכך יושבים להם המסובים סביב הרוסטר הזה, מניחים נתחי בשר משובחים, שהושרו מראש ברטבים כאלו ואחרים, טובלים אותם ברוטב המיוחד ומתעלפים. קמים לתחייה, שמים נתחים דקים מעוד סוג של קובו, ושוב מתעלפים. ליד כל אחד מונחת קערית עם אורז יפני, שבושל בכלי העשוי מאבן מיוחדת, ממנה הוא מקבל את טעמו, כמו גם מהירקות והביצה, הבשר נמהל ברוטב הנהדר אחרי צלייתו, ומובא לפיו של הסועד.

ועוד לא סיפרנו לכם על המנה המבעבעת של פירות הים, שאין מילים לתאר את טעמה, וגם לא על מנת חזה האווז שנצלה על האש ועל עוד הרבה מנות אחרות.

הארוחה כוללת גם סוגים שונים של סאקה שמוגשים בסדר עולה, מהפחות משובח עד למשובח ביותר. אחרי שתשתו את שני הסוגים הראשונים תתחילו, ככל הנראה, לצחוק מכל שטות, כפי שקרה לנו. הכיף הוא שאפשר לצחוק בקול רם ולהשתגע כראות עיניכם, כי הרי אתם יושבים בתא הפרטי, ספונים בתוכו בבדידות מזהרת ולא מפריעים לאיש.

בימים כתיקונם יכולה ארוחת טעימות הכוללת רק את המנות המובחרות והיקרות ביותר של המסעדה להגיע לכדי 400 שקל, כולל שתייה קלה וחריפה ומנות אחרונות. בחגיגות העשור תעלה ארוחת טעימות "רק" 200 שקלים, כולל הכל. אם תוכלו, לכו על זה. זו באמת אחת הארוחות הטובות שתאכלו.


"יקיניקו טנקה", רחוב משכית 9 אזור התעשייה הרצליה פיתוח, טלפון: 09-9580322. פתוח רק בערב.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/channel_leisure/food/ordering_new_1/ -->