דרך של יוגי: עיינו ערך אהבה
האהבה שלי אליה קיבלה היבט חדש. לא רק שאהבתי אותה כאישה, עכשיו גם הערצתי אותה כסמל שמביע את כל היופי וההדר הנשי באשר הוא. במהלך היום הרגשתי את הנוכחות הנשית שלה מחבקת אותי שוב ושוב • הרומן הטנטרי של אורי יריב ורומאה, חלק ב'
"אל מול האהבה האריות הופכים לחתולים, הכעס הופך לסליחה, וההרים נעשים רכים כצמר גפן". אם ישנה תקווה גדולה בעולמנו המנוכר, אהבה היא התקווה. ואם אהבה היא התקווה, כתר האהבה הוא האהבה הזוגית בין גבר לאישה, והיהלום שבכתר הזה הוא הזוגיות הרוחנית, שבה האהבה של בני הזוג מופנית כלפי האלוהי.
ישנן תורות שונות המלמדות כיצד להפוך זוגיות רגילה לזוגיות רוחנית. אני נמשכתי ללמוד את האמנות הזו דווקא מהטנטרה, שם המיניות והזוגיות המקודשת היא אחד מעמודי הטווח של הדרך הרוחנית כולה.
כמו רבים אחרים, כשהגעתי לטנטרה חשבתי שמטרתה היא בעיקר לשפר את הזוגיות ואת עשיית האהבה. משך אותי ללמוד איך להתנות אהבה במשך שעות ארוכות, איך להשתמש בפוטנציאל המיני על מנת להזין את החוויה הרוחנית ואיך להימנע מבזבוז האנרגיה המינית.
אבל דווקא אחרי שה"מטרה" הושגה הרגשנו קצת נטולי אתגר. החודשים חלפו ונדמה שאנו דורכים במקום ושאנחנו לא מתקדמים יותר. לא ידענו לאן להמשיך, כל מה שיידעו על הצד הטכני של הטנטרה יישמו, ומה שיידעו על הצד הרוחני הטהור שלה, היה הרבה מעבר ליכולות שלנו.
קראנו קצת ספרים על טנטרה ועל הטאו, וכשלא מצאנו
אנחנו רצינו לעלות גבוה ובקבוצות הללו לימדו דווקא את הבסיס והצהירו: "יחסים זוגיות שאין להם שורשים חזקים יקרסו כאשר הם יגדלו ויתקרבו לשמיים". הכניסה לפנימיות הרוח של הזוגיות הטנטרית אפשרית אך ורק כאשר הצד הגשמי של היחסים, הארצי, הוא באמת מוצק והרמוני. רק כאשר הלב נקי, האהבה ההדדית היא טהורה וגדולה, הגוף חזק וערוצי האנרגיה פתוחים, רק אז אפשר להתחיל את המסע הטנטרי למעלה.
השיעורים הראשונים שקיבלנו על הטנטרה היו שכל רובד של הזוגיות הוא תרגול רוחני. גם שקמת מכרית המדיטציה עלייך לשמור על התכוונת מתמשכת לרוח בכל רגע שאתה עם בת זוגתך. כל טיול או ארוחה משותפת, כל מפגש אינטימי, כל מריבה, כל טיפול משותף באתגר כלשהו - כל אלה הופכים בהדרגה לתרגול רוחני.
להיות מאוהבים בזמן שמנקים ביחד את הבית, זוהי טנטרה. להפנות את האהבה הזאת אל עבר האלוהי בזמן שהולכים ביחד לעשות קניות, זוהי טנטרה. להיכנס לאינטימיות אקסטאטית בזמן שמחזיקים ידיים בחדר מלא אנשים, זוהי באמת הטנטרה.
אבל אז הרעיון של זוגיות רוחנית היה לי עדיין קצת קשה לעיכול. בזמנו רציתי רק לתרגל יוגה ומדיטציה כל היום, לא רציתי לא טיולים ולא סרטים, לא קניות ולא שיחות ארוכות על מערכת היחסים. האנשים הקרובים אלי לחצו עליי שאצא מבועת המדיטציה ואתחשב יותר בזוגתי. הם אמרו שאי אפשר למצוא אהבת אמת כל עוד אתה מתעלם מהצרכים הנשיים של אהובתך. הדרך הטנטרית אינה עוקפת את החיים, הסבירו לי אז, היא עוברת בתוכם, היא מפלחת את מהותם.
בסוף נכנעתי והתחלתי להתייחס אליה כאישה ולא רק כשותפה בדרך הרוחנית. צמצמתי בכאב את תוכנית המדיטציה היומית והתחלנו לצאת לפארקים ולסרטים. היא היתה מאושרת והנשיות שלה החלה לפרוח יותר ויותר. אני לעומת זאת לא כל כך נהניתי בהתחלה. גופי אמנם נגרר לבילויים, אבל ליבי התגעגע לדממה של המדיטציה.
עם הזמן הגישה שלי השתנתה והאושר של רומאה התחיל להשתקף בתוכי. התחלתי לשמוח בשמחתה ולבסוף התחלתי ליהנות קצת, בצורה ישירה, מהבילויים שלנו.
בטיולים המשותפים היינו מדברים על כל פן של היחסים שלנו, ובכל מקום שבו מצאנו איזו בעיה, איזו חרדה, איזה כעס, פנינו לטפל בו בסבלנות ואהבה. ישנן בעיות שהיו נפתרות דרך שיחות ואת הבעיות העמוקות יותר היינו פותרים דרך שיטות מדיטציה מיוחדות אותן תרגלנו יחדיו.
לדוגמא, גילינו שקיימת בשנינו איזושהי חרדת נטישה שלא מאפשרת לנו חופש רגשי והכנעות לאהבה. אז החלטנו לתרגל חצי שעה ביום שיטת מדיטציה מיוחדת שמטפלת בדיוק בבעיה הזאת. כשהמדיטציה מעמיקה היא נוגעת בתת מודע ומשחררת משם את הפחד.
הזרקור של המדיטציה מאפשר לבעיה לצוף על פני השטח ולבסוף להתפוגג לאורה של התודעה. תוך כמה שבועות של מדיטציה חרדת הנטישה החלה להתפוגג מעצמה והרבה מהפחדים והריבים שנבעו מהחרדה הזאת פחתו ופינו את מקומם לעוד כמה טיפות של אהבה, חברות והבנה. וכך לקחנו בעיה ועוד בעיה וניכשנו את העשבים השוטים בנפשנו ובזוגיות שלנו.
על מנת להיכנס לפנימיותה של הטנטרה גם הגוף צריך להיות במצב טוב מאוד, אבל אחרי הטיול בהודו שנינו היינו צריכים לעלות במשקל, על מנת שתהיה לנו מספיק אנרגיה לעמוד במאמצים הגדולים של הטנטרה. ולכן ניקינו את הגוף בכל מיני שיטות יוגיות, תרגלנו את תנוחות היוגה לפתוח את ערוצי האנרגיה והקפדנו על אוכל ושינה מאוזנים.
אחרי שנה-שנתיים של הכנות הרגשנו שהשורשים של מערכת היחסים שלנו מוצקים מספיק ואנחנו מוכנים להתחיל לטפס למעלה אל עבר העולם הרוחני הפנימי של הטנטרה. קיבלנו חניכות בשיטות טנטריות מיוחדות לזוגות, והתחלנו לתרגל בשיא ההתלהבות.
העיקרון הבסיסי של התרגול הפנימי הטנטרי הוא המעבר בין המיניות והאהבה האישיים, הצרים, לאהבה ומיניות אוניברסליים. כמו שמטפל אנרגטי פונה להתחבר ולהפוך לערוץ לאנרגיה מרפאת שקיימת ביקום, כך בני הזוג בטנטרה פונים להפוך להיות ערוץ של הנשיות והגבריות האוניברסליים.
הטנטרה טוענת שהמשיכה המינית והאהבה האישית הן למעשה שיקוף מיניאטורי של אהבה אוניברסלית ואפילו של מיניות אוניברסלית. לפי התיאוריה הזו, העולם נוצר ומתקיים על כוחות המשיכה והדחייה של ההפכים, ושניתן למצוא בצורה אלגורית את משחק העקרונות הגבריים והנשיים, לא רק באדם אלא בכל רובד של העולם. מהזרם החשמלי שנע בין קטבים הופכיים דרך המשחק בין חום וקור, בין אור וחושך ואפילו עד הקוד הבינארי שעליו עובד המחשב, העולם נע ומתקיים בתנועה בין הפכים.
על מנת להיכנס לפנימיות של הטנטרה בני הזוג שואפים לזהות את העקרונות האוניברסלים האלו בסביבה החיצונית ובעולמם הפנימי. הגבר שואף לגלות את הגבריות האוניברסלית בתוכו ולהפוך לערוץ שמביע אותה.
ניתן להמשיל את הגבריות האוניברסלית הזו לאור השמש המשתקף במיליוני טיפות מים, וכל פן של גבריות בבני אדם, או בעולם נובעת מהאור האחד הזה שמשתקף ברבים. כל אש שבוערת, כל סלע מוצק, כל פן של גבורה, נחישות ומודעות באדם, בין אם הוא גבר או אישה, כל אלו נובעים מהעיקרון הגברי האוניברסלי הזה, שבהודו הוא נקרא שיווא.
באותו האופן האישה נפתחת להיות ערוץ ולהביע דרך אהבתה את העיקרון הנשי האוניברסלי, הנקרא "שאקטי". ניתן להמשיל עיקרון זה דווקא לאור הירח, שמשתקף גם הוא במיליוני טיפות מים ומעניק לכל אישה ולכל פן נשי של העולם את הנשיות שלו. כל ענן רך, כל שדה של פרחים צבעוניים, כל אישה עדינה יפה ובטוחה בעצמה, כל סערה של גשם שנותנת חיים, כל אלו נובעים מהנשיות האוניברסלית,
שאקטי.
למרות שזה נשמע לנו בהתחלה קצת מופשט ופואטי, החלטנו להתנסות ברובד הזה של הטנטרה, ולהיפתח ולהיות כלי הבעה של הגבריות והנשיות האוניברסלית.
ביצענו את המדיטציות המיוחדת שיוצרת את הקשר עם הכוחות הללו, ואני חייב להודות שבשבילי זה לא ממש עבד בהתחלה, אבל לפחות אצל רומאה משהו ממש זז. וכבר אחרי תקופה קצרה של תרגול, הבחנו שמשהו קורה לה והיא כבר לא אישה רגילה. לפעמים היא היתה יוצאת ממצב התודעה הרגיל ונדמה היה שהיא הופכת לאלה. כאילו הארכיטיפ הנשי "שאקטי" היה מתגלם בה. אפילו הפנים שלה והעיניים היו נראים אחרת, היה בה משהו כמעט קדוש.
הייתי מביט בה והאהבה שלי קיבלה היבט חדש. לא רק שאהבתי אותה כאישה, עכשיו גם הערצתי אותה כסמל שמביע את כל היופי וההדר הנשי באשר הוא. התאהבתי בה מחדש כמו בהתחלה, הייתי חושב עליה מיד כשהייתי קם, ובמהלך היום הרגשתי איך הנוכחות הנשית שלה מחבקת אותי שוב ושוב.
אחרי זמן מה, מתוך האהבה וההערצה הגדולה הזאת, משהו היה קורה גם לי, כשאני איתה. כאילו כוח גדול יותר היה תומך בי, בדיוק כמו התהליך שקורה למטפל שהופך לערוץ חלול, כך הרגשתי שאני נעשה ערוץ של משהו אדיר שהיה בשבילי מהות הגבריות האוניברסלית. והוא זה שאהב אותה דרכי.
בלי מאמץ וללא שום כוונה החלו להופיע כל מיני חוויות רוחניות מצבי תודעה שונים. בתוך מערבולת האנרגיה המינית האוהבת היינו נכנסים יחדיו לעין הסערה. הרגשנו כאילו אנו מביטים מהצד על המתרחש - הגוף והאנרגיה היו זזים בעצמם, בלי שום התערבות שלנו ונדמה היה שאנחנו רק עדים של ריקוד האהבה.
לעיתים המחשבה היתה עוצרת והנוזלים המיניים היו עולים אל עבר הראש. טעם מתוק היה מופיע בפה, והתחושה היתה שהמוח ספוג בנקטר, כמו השקט האינטנסיבי שמופיע בשיא האורגזמה, כך היה מופיע שקט מופתי שאותו היו חווים יחדיו דקות ארוכות. הגוף נעשה דומם לחלוטין, ותחושה של פליאה אקסטטית היתה משתקת כל תנועה שלנו.
* השבוע בדיוק עברו עשר שנים מאז שפגשתי אותה לראשונה. בשנים שחלפו מאז היופי שלה מתגלה ונפרש בפניי, בנוכחותו האנוכיות נמסה ומתפוגגת ואש גדולה ניצתת בלב. היופי שלה הוא בשבילי ההוכחה הכי גדולה שאהבה, נשיות ומיניות, מקורם הוא לא בבשר ולא ביצר אלא בראש ובראשונה מעשה ידיה של הרוח האלוהית.
לבלוג של אורי יריב
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם