הניגרי עשה את שלו: רוחנו-אקטואליה
שחר שילוח מציגה: מדריך שימושי לרוחניק/ית המצוי/ה שמאס/ה ברגשות האשם בכל הנוגע לגירוש ילדי העובדים הזרים. כי כמה כבר אפשר להרגיש רע עם עצמנו? מוקדש בחמלה לאלי ישי
אלי ישי דואג במסירות לאומה שעליה הוא מופקד ופועל להרחקת גורמים מסוכנים. לשם כך הוקם בשדה התעופה מחנה מעצר חמוד, עם ציורים של פו הדוב על הקירות וצעצועי חצר מפלסטיק (לאחי יש אחד כזה שבתוכו ישן הכלב והוא באמת מקסים), כדי לרכז בו את הפולשים וצאצאיהם ולהטיסם הרחק מכאן.
מכיוון שמשרד הפנים דואג לרווחת הציבור אפילו כשהעובדים הסוציאליים בשביתה, הכול נעשה בשקט בשקט, פן תופרע מנוחת השכנים. אלי, אם לא היית דוס ונשוי, עד ירושלים הייתי נוסעת רק כדי לכבד אותך בבוסה. חמוד.
בהתחלה היה לי קצת חבל על
יהיה נוח ופשוט יותר לעבור לצד השני ולהצדיק את ה – איך נקרא לזה? "גירוש" כבר לא מתאים. אולי נלך על "חופשה לכל החיים על חשבוננו בארץ המוצא של אחד ההורים". ככה גם המילים נחמדות יותר וגם יש אזכור לזה שכספי המיסים שלי מממנים את הטיסה.
מכיוון שמורים רוחניים ורוחניקים מכל מיני סוגים לימדו אותי שחמלה טובה לקארמה, יצרתי לעצמי מדריך כיס שיעזור לי להרגיש שאני עדיין יהודייה רחמנית ורוחניקית לתפארת מדינת ישראל, למרות שירדן, אסתר וג'ימי אוטוטו עפים מפה לגאנה, מאנילה ולכל מיני מקומות אחרים שלא הייתי בהם אף פעם. הרשו לי לשתף אתכם.
1. אחת ליום, הקפידי על צפייה בקטע התיעודי הבא. הוא מזכיר לי, ולא שאני גזענית, שלא כל אחד בעולם תפקיד משלו וקטגוריה משלו. זה לא שאני, חלילה, טובה יותר מאיזה ניגרי, אני פשוט שייכת לקטגוריה אחרת וחובתי הבסיסית היא לדאוג קודם כל לבני מיני. זה תופס אבולוציונית וגם בקטע של עניי עירי קודמים.
2. זכרי, כולם שווים בפני הקארמה. אם הם מגורשים - סליחה, טסים לחופשה לכל החיים על חשבוני בארץ המוצא של ההורים, כנראה שזאת הקארמה שלהם או הגורל שלהם, או שהם וההורים שלהם לא טרחו מספיק כדי לשנות את הגזירה.
3. אל תשכחי, למרות שזאת הקארמה המחורבנת שלהם, לך עדיין אכפת מהם: בארץ המוצא יהיה להם טוב יותר. אולי הם יהיו עניים, פליטים וחסרי תקווה, אבל היי, הם לפחות יהיו באותו צבע כמו כל החבר'ה האחרים שם.
4. דעי: אין על מי לסמוך, רק על אבינו שבשמיים. הקשרים של שר הפנים איתו חזקים הרבה יותר משלך (למי יש זקן יותר ארוך וכיפה יותר שחורה?). הוא אחראי לזה וכנראה שהיושב במרומים נתן לו הוראות. אם היב"מ לא נתן לו הוראות, אז זבש"ו, האחריות עליו ואת חפה מפשע. לא את הקמת את המקום ההוא עם פו הדוב, נכון?
5. שימי לב, את עדיין מה-זה בסדר. אמנם לא מנעת ממשטרת ההגירה להוציא את ג'ימי מהבית באישון לילה לפני שהספיק להיפרד מהחברים שלו ברוגוזין, אבל זה לא אומר שאת אישה רעה. את לא! תרמת לאגודה למלחמה בסרטן? תרמת. חייכת לכושי שמנקה את השירותים בסופר? חייכת. פעם אחת אפילו ליטפת ראש של פיליפינית קטנה שעברה לידך ברחוב עם אמא שלה.
6. שנני: את עסוקה נורא. אם היה לך זמן ברור שהיית מתנגדת לאיך אמרנו שקוראים לזה? אבל אין לך. מילימטר זמן פנוי אין לך. את כל כך עסוקה, שאפילו את הלטה מקיאטו של הבוקר את נאלצת לשתות בעמידה. אם היית הולכת להפגנות או תורמת כסף למאבק היית פוגעת בעצמך. מה הטעם לעזור למישהו אחד אם זה על חשבון מישהו אחר?
7. אמרי לעצמך: אם קלקלת את יכולה גם לתקן, כן כן. לא שחרטה היא רגש חיובי במיוחד (מישהו זוכר אם היא ברשימת הרגשות מרעילי התודעה של הבודהיסטים?), אבל אם בכל זאת תרגישי שמץ ממנה, אלי הטוב והחברים שלו דואגים להביא לארץ כל הזמן כושים ותאילנדים חדשים מהניילונים. יהיה סבב חדש של הטסות חד כיווניות לחופשה, ואם נורא תרצי תוכלי למחות.
רק אל תשכחי: בלי שנאה, הא? זה שהעו"זניקים ואלה ששלחו אותם מתנהגים לא יפה, זאת לא סיבה לשנוא אותם אלא לרחם על הניגרים. סליחה, לא לרחם, לחמול. לחמול עליהם. וגם על אלה שמטיסים אותם. אם אין לך זמן, אפשר לחמול כשמחכים ללאטה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם