ההורמון שיציל את העולם: מי רוצה חיבוק?
עכשיו זה מדעי: הפתרון האולטימטיבי למשברים בינלאומיים הוא חיבוקים. לא מאמינים? תשאלו את ד"ר אהבה, שחקר לעומק את ההורמון שאחראי על פיתוח אמון הדדי
טום וקייטי. געגועים לחיבוקים חמים רויטרס
אוקסיטוצין מכונה "הורמון האמון" או "הורמון האהבה". הוא מופרש אצל האם היולדת ו"אחראי" לחיבור הראשוני בינה לבין הרך הנולד ומסייע בזירוז הלידה (צורה מלאכותית שלו ושמה פיטוצין משמשת ברפואה לזירוז צירים).
אוקסיטוצין מופרש גם בעת קיום יחסי מין וכתוצאה מגירוי הפטמות, כך שיש לו חלק גם בקשר שבין נאהבים. זק, מתמטיקאי וכלכלן, טוען שלהורמון הזה יש תפקיד חשוב נוסף בעולמנו: הוא משמש כדבק חברתי. בתור דבק שכזה, הוא מאמין, האוקסיטוצין יכול לתקן הרבה שבירים בעולמנו.
לדברי זק, האוקסיטוצין יוצר חיבורים שמעבר לאחד-על-אחד ויש לו חלק ביצירת קשרים חברתיים מכל סוג שהוא - במשפחה, בקהילה ובחיים הכלכליים. האוקסיטוצין אומר לנו מתי לבטוח ומתי להיזהר, מתי לתת ומתי להישמר. באופן כללי, עם זאת, ההורמון, כמשתמע מכינוייו שצוינו קודם, אחראי בעיקר על רגשות חיוביים ולטענת זק הוא "תמצית האמפתיה" וגם "מולקולת המוסר המוחלטת".
כדי להמחיש את הטענה, לפני הרצאה שנתן בכנס של TED באדינבורו, זק – המכונה ד"ר אהבה - הדגים על האנשים שמאחורי הקלעים איך עובד הפלא כשהתיז עליהם אוקסיטוצין וגרם להם להתקבץ יחד לחיבוקים קבוצתיים.
נא להתחבק שמונה פעמים ביום
תחום מחקרו של זק קשור לעולם הכלכלה ולכן גם הדוגמאות שלו באות משם. הוא אוהד של הפילוסוף והכלכלן הסקוטי בן המאה ה-18 אדם סמית', האיש שנחשב לאבי הכלכלה המודרנית, חביבים של חסידי השוק החופשי ומי שהמציא את המושג "היד הנעלמה".
זק מצדד בתובנה של אדם סמית', לפיה בני האדם הם יצורים "מתחשבים בזולת", שבעת לידתם קיבלו את היכולת להכיל רגשות של אחרים. סמית', שחי במאה שקדמה לגילוי האוקסיטוצין, האמין שאפילו הבריון הגס ביותר ניחן ביכולת הזאת. את התכונה הזאת מסביר זק באמצעות המולקולה החביבה עליו – אוקסיטוצין.
העם הלובי דורש דבק חברתי צילום: אי-פי
בנוגע למאורעות מהעת האחרונה, כמו מעשי הטבח בנורווגיה ובסוריה או המהומות האלימות בלונדון, שהדבר האחרון שאפשר לומר עליהם הוא שהיו שטופי אמפתיה, סבור זק שאם ניתן היה למצוא דרך שתגביר את רמות האוקסיטוצין הבסיסיות של בני האדם, הכול היה נראה אחרת.
מה שמעניין במיוחד זו הטענה של זק שאת רמות הורמון האהבה ניתן להגביר באופן מלאכותי - על ידי שאיפת תרסיס אוקסיטוצין, התחבקות שמונה פעמים ביום לפחות, עיסוי של 15 דקות וגם בעזרת תרגילים שהוא פיתח. כדי להגביר את רמות האוקסיטוצין ברמה הלאומית והבינלאומית – שים לב, טרכטנברג! – זק מציע להפחית את פערי השכר, להשקיע בחינוך ולעודד יותר חופש והזדמנויות. זוהי מעין גישה נאו-סמית'יאנית שחלק מתומכי השיטה הקפיטליסטית יחבבו.
את התיאוריות שלו בדק זק במעבדה בסדרה של משחקים שבהם משתתף אחד צריך להחליט אם להעביר כסף למשתתף אחר על בסיס אמון (כי ייתכן, אך לא בטוח, שיקבל בחזרה חלק מהסכום). בבדיקות דם הסתבר שמשתתפים שביססו את החלטותיהם על אמון הפרישו יותר מ"הורמון האמון". בניסוי אחר חלק מהמשתתפים שאפו מראש תרסיס אוקסיטוצין וחלק שאפו
תרסיס פלסבו. שואפי האוקסיטוצין נטו לתת יותר אמון במשתתפים ששיחקו איתם.
על פי זק, ההורמון הזה גם גורם לנו לבטוח יותר בעדר, מה שיכול להוביל להתנהגות חיובית, אבל גם שלילית, של קהלים גדולים. אולם במקרה הזה הוא צריך להוכיח שאכן מדובר בהורמון ולא בתהליך שעליו מדברים במסורות רוחניות מכל הסוגים – אם תבטח בזולתך הם יבטחו בך.
מחקרים על "הורמון האהבה" נעשו גם אצלנו. במחקר של ד"ר סימון שמאי צור מאוניברסיטת חיפה שפורסם ב-2009 בכתב העת המדעי Biological Psychiatry (פסיכיאטריה ביולוגית) נמצא שהאוקסיטוצין קשור לא רק להתעצמותם של רגשות חיוביים כמו אהבה ואמון אלא גם לרגשות שליליים כמו קנאה ושמחה לאיד.
ד"ר צור יצרה במעבדה מצבים רגשיים שונים בעזרת משחק מזל שבו האדם התמודד מול מחשב, אך חשב שמדובר במשתתף אנושי אחר. היא גילתה שכש"היריב" מרוויח או מפסיד אצל משתתפים ששאפו אוקסיטוצין מתחזקים רגשי הקנאה או השמחה לאיד בהתאמה, וברמות שלא נמצאו אצל המשתתפים ששאפו פלסבו. אז אולי בכל זאת כדאי להשאיר את האוקסיטוצין לחדר הלידה, חדר המיטות ולחיבוקים נטולי אינטרסים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם