ראשי » סגנון » ניו אייג' » פרשת השבוע בראי הקבלה

הגדה אורבנית: פסח כחלון זמן רוחני, חלק ג'

סיפור יציאת מצרים הינו סמל למלחמת האדם על שחרור נשמתו מידי שליטת היצרים הגשמיים. כל משתתפי הסיפור הם שחקנים המייצגים מהות רוחנית. לפיכך מטרת ליל הסדר אינה לאזכר אירוע פרה היסטורי חד פעמי אלא מסר רוחני עוצמתי שיעבור מדור לדור

בשני המאמרים הקודמים הבהרנו את המהות הרוחנית של האנרגיות המיוחדות הקיימות ביום ט"ו בניסן, הוא ליל הסדר. היום נצלול מעט לתכניה ולמהותה של ההגדה עצמה.

הציווי בתורה "והגדת לבנך" ניתן לפני כ-3,400 שנה. מהותו היתה לוודא שלפחות פעם בשנה, ביום ייחודי מבחינה אנרגטית, ילמד אדם את בנו את רזי היהדות כפי שהם מתבטאים באופן סמלי ביציאת מצרים. בפועל, היו חסרות הנחיות מדויקות ומדריך למשתמש וכתוצאה מכך לבשה ופשטה ההגדה צורות רבות: עד ימינו אנו נספרו מעל 2,700 נוסחים שונים להגדה.

אין בעיה בשינוי נוסחים, שהרי היהדות הינה אמונה חיה, נושמת ומתפתחת, כפי שאנו רואים על פני הדורות. כמשל, אין בעיה שאדם לובש ופושט סגנונות ביגוד ועיצוב שיער. הרי ככל שמהותו של אדם נשארת זהה, הלבוש הינו רק ביטוי חיצוני שאינו מטעה אותנו לגבי פנימיותו המוכרת. כך גם בהגדה ובניסוחיה המשתנים. הבעיה היא ששכחנו את פנימיות הדברים ונותרנו עם המלבוש בלבד - עם טקסט ההגדה ותו לא.

דוגמא קיצונית

לעיוות המהות הוא החלק הנוראי של "שפוך חמתך על הגויים", שנראה כאילו נכתב על ידי הגמד השעיר הקטן מ"היה היה", שהיה צועק בבכיינות אל בריון השבט: "בוס! בוס! הם גונבים לנו את העדר!...".

ישראל מבקשים מהבורא שיכה נמרצות בגויים ויפגע בהם באכזריות. האם אנו אמורים לחנך ילדינו לשנאה? האם הגויים הם אויבינו המושבעים? האם לא היו גויים שהצילו נשמות יהודים בכל הזמנים?! חלקם אפילו זכו לתואר "חסידי אומות עולם" בארצנו.

ההסבר הוא שחלק אומלל זה בהגדה נכתב בימי הביניים לאחר שיהודים רבים נטבחו במהלך מסעי הצלב של הנצרות. מתוך כאב וחולשה נוראית נכתבו מילות שנאה וצורפו להגדה שאנו, באופן עיוור, חוזרים וקוראים באוזני ילדינו שנה אחר שנה. לא לכך התכוון המשורר.

ההגדה עצמה התפתחה מאז ימי התנאים בימי בית שני וצורתה שונתה והסתחררה והתפצלה, אך זהו רק המלבוש... המהות הפנימית היתה ונשארה ללא שינוי מאז ימי הצו האלוהי של העברת המסר מדור לדור.

החלק המשמעותי ביותר בהגדה הוא ה"מגיד", שבו אנו מספרים ביציאת מצרים. מעטים יודעים שסיפור הדרמה של יציאת מצרים הינו מרכז הסדר, בין השאר משום שהסיפור עצמו, על שני רבדיו – החיצוני והפנימי - אינו נמצא בהגדה כלל אלא אמור להיות מסופר בעל פה!

הסיפור החיצוני הינו הסיפור כפשוטו: עבדות, משה, פרעה, מכות וגאולה.

לכאורה, אמור להיות סיפור זה מעין פרסומת לקידום היהדות על בסיס כך ש"יש לנו אלוהים" בעל יכולות אדירות ו"כדאי" להצטרף למאמיניו. בפועל, ההיסטוריה היהודית מוכיחה כי אמונה על בסיס ניסים לא מחזיקה מים.

ככל שאלוהים הגדיל לעשות למען בני ישראל באותות ובמופתים, והוא הגדיל לעשות, לא עברו ימים בודדים ובני ישראל שכחו את התחייבויותיהם וחזרו לעבודה זרה ולעשות את "הרע בעיני אלוהים".

אין מה להלל את זרועו הנטויה של הבורא לחינם, היות שאנו לא באמת מתרשמים מכוחותיו ולא היה בהם כדי להשאירנו נאמנים לו אפילו פעם אחת. חז"ל והמקובלים לא חשבו לרגע שליל הסדר אמור להיות שידור חוזר של ניסי עבר. הם ניסו להעביר את מהותו הפנימית של הלילה הזה - המהות שאותה חייבים ההורים להעביר לילדיהם יום יום - או לפחות בט"וֹ בניסן.

כפי שכבר הוסבר במאמרים הקודמים, המלחמה האמיתית היחידה שהיהודי מחויב להילחם בה היא מלחמת האדם ביצרו. לא ארחיב על מה שכבר בואר, אך חשוב להבין כי זהו לב ליבה של היהדות וכל התורה ומצוותיה נועדו ככלי לעזור לאדם להילחם במלחמת קודש זו, שבה אנו יוצאים לחירות מעבדותינו ליצר הרע, לתאוות הגשמיות והסטרא אחרא (הצד האחר) שמושל בנו ומשעבד אותנו לנרקיסיזם ואגואיזם מוחלט על חשבון אחרים. היצר שגורם לנו לחיות עבור סיפוק יצרינו - זללנות, זעם, שיפוט, התנשאות, רכלנות וכו'.

לפי הקבלה, כל אלה מרחיקים אותנו מרוחניות ומהבורא ככלל. ועל כך אמר אחד המקובלים המרתקים מהמאה ה-13 לספירתם, ר' אברהם אבולעפיה בספרו "סתרי תורה", שחג הפסח הוא איננו לזכר יציאת מצרים אלא (בשיכול אותיות) "... זכר למציאת יצרים..."!

סיפור יציאת מצרים הינו למעשה סמל למלחמת האדם על שחרור נשמתו מידי שליטת היצרים הגשמיים. כל משתתפי הסיפור הם שחקנים המייצגים מהות רוחנית. אמר הרמב"ם באגרת המוסר : "...יש לך בני לדעת כי פרעה מלך מצרים הוא יצר הרע באמת... וידעת כי בני ישראל הם אשר שלט בהם פרעה הרשע ועבדוהו בעבודת פרך...”. פרעה בתפקיד הסטרא אחרא, האגו הגשמי, וישראל הם הנשמות המשועבדות ליצרים.

כאשר רואה הבורא את עמלנו במצרים ושומע זעקתנו אליו, אומר הרב שלום שבזי בספרו "חמדת ימים" שלמעשה "... וירא [אלוהים] את עמלנו בתאוות הגוף..." - הכל כולל הכל בסיפור זה בא לסמל את החובה האולטימטיבית של היהודים שלא לעבוד אלוהים זרים - היצרים שלנו - שהם כאמור פרעה בסיפורינו.

חייבים ילדינו ללמוד את פנימיות הדברים ומשמעותם לימינו אנו. ההורים בליל הסדר יכולים לציין את העבדות המודרנית - לטלוויזיה, למותגים, לאלילים "ביבריים", לצורך להיות מקובל ופופולרי בכל מחיר, לכניעה ללחץ חברתי, לאלכוהול וסמים ואהבת העצמי על פני כל דבר אחר. אמר הרב אברהם יצחק הכהן קוק: "...יסוד יציאת מצרים: להילחם בטבע הגס של החיים כדי שיחול בקרבו אותו מאור של טבע הקודש...".

אין ולא היתה מטרת ליל הסדר אזכורו של אירוע פרה-היסטורי חד-פעמי, אלא מסר רוחני עוצמתי שיעבור מהורים לילדיהם במהלך הדורות. ולכן אמרו חז"ל : "בכל דור ודור חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" - בכל דור ודור חייבת להמשיך המלחמה הקדושה בעבדותינו ל"נפש הבהמית" המפעפעת בנו משחר הזמן.

ולכן המסר המרכזי, כפי שנעביר אותו לילדינו, הוא שמטרתנו היא "יציאה מעבדות גשמית לחירות רוחנית".

וכך גם נענה על קושיית הקושיות שמסכמת את הכל: "איזהו גיבור?!"...

לאתר קורסי הקבלה של אלי רייפמן

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...

פרשת השבוע בראי הקבלה

איש העסקים אלי רייפמן התעמק בכתבי הקבלה ורכש לעצמו ידע עמוק בתחום. זה כמה שנים שהרצאותיו בנושא קבלה מעשית ומדע מושכות אליהן קהל גדול ומגוון מכל רחבי הארץ

לכל הכתבות של פרשת השבוע בראי הקבלה